מישהו עוד כאן מרגיש ריקנות?

אני מת מבפנים

זה סיפור חיי

כן אני היי

זאת אני כרגע

רוב חיי אני מרגישה ככה.

שואל השאלה:
וואו לשלישי.. לא ציפיתי לזה.. אממ לא ניראלי אבל בסדר.....

כל חופש מחדש

בגלל זה אמרתי או מחלת נפש דומה-
דיסתמיה, לדוגמא, מאופיינת בעיקר בחוסר חשק וריקנות.

שואל השאלה:
אימא שלך חולת נפש ! מה הקשר? אמרתי בסך הכל מה שעובר עליי בתקופה דגש על תקופה אם הייתה לי מחלת נפש זה היה לי כל החיים .. ולא ניראלי שהייתה לי מחלת נפש. אז לפני שאתה מאבחן לך לאבחן את עצמך קודם

קודם כל אני מאובחן, אז אין טעם להתעצבן.
בן אדם בריא נפשית היה מרגיש משהו. ולפי התיאור שלך זה נשמע כמו משהו ממושך, ולא רגעי. זו ההגדרה של מחלת נפש, לא לרוץ ברחוב עם סכין. ואם תקרא באינטרנט, אפילו בויקיפדיה, תראה שזה לא חייב להיות משהו ממושך של כל החיים, זה יכול להיות גם של חודשים.

בכל מקרה הייתי הולך לפסיכולוג, אין בזה פסול או רע.

שואל השאלה:
אימא שלך חולת נפש. יא הזוי! אתה פסיכיאטר? לא ניראלי. עצם זה שאתה מאובחן מראה שמשהו אצלך דפוק . ולידיעתו אני לא מאובחנת ולא אאובחן כי אני לא חולת נפש כמוך. אנשים עוברים עליהם תקופות וכן מרגישים ריקנות לפעמים. זה ממש לא מצביע על מחלת נפש. אז מי שחולה נפש פה זה אתה .

את רק מראה את הבורות שלך בנושא כשאת מגיבה ככה.
שוב, אני אמרתי שזה *נשמע* כמו מחלת נפש. לא איבחנתי ולא קבעתי כלום, ייעצתי לך כמו שייעצתי כבר למאות משתמשים באתר, מנקודת מבט אישית שלי.
אגב, אין בי שום דבר "דפוק". כמו שבחולה במחלה פיזית אין שום דבר דפוק.

ואנשים אמנם מרגישים ריקנות, אבל מריקנות ועד לא להרגיש רגש לחלוטין יש הבדל עצום.

שואל השאלה:
חחחחחחח בו ל ש י ט . תטפל בעצמך . (או שתמשיך לטפל בעצמך אם אתה מטופל) רק אל תענה על שאלות אם אין לך משהו הגיוני להגיד בלי חוסר טאקט. שיהיה יום מהמם

מרגישה את זה עכשיו ממש, מחר כדאי ללכת לישון מוקדם כנראה

הייתי מטופל, התגברתי על זה ואני בסדר כמור עכשיו.
לא ידעתי שלהגיד לך שמה שיש לך מזכיר תסמינים של מחלות נפשיות הוא חוסר טאקט, גם לא ידעתי שלא תביני כלום על מחלות נפשיות, אבל בסדר, בזכותך נפתחו עיני ולמדתי.
לא אמרתי שום דבר כבולשיט, אם את צריכה הוכחה שאין בי שום דבר דפוק- אני בכיתה מדעית, מחונן, עם ממוצע 95~ ופופולארי ("מקובל" אם תרצי) .

כע

אם את מרגישה רקנות תנסי למלות את עצמך בתחביבים שאת אוהבת.
אני גם כול היום ככה ..
אני פשוט יושנת כול היום ורואה סרטים.

כולם ככה לפעמים ובתכלס אני מרגיש לרוב עצב (תראה/י אנימה לי זה גורם להרגיש דברים אם זה צחוק או עצב) (כן אני יודע שזה די מוזר)

שואל השאלה:
מהמה מה בסך הכל אמרתי ריקנות. וואטדהפאק אנשים עוברים תקופות ואני יודעת שאני יעבור את התקופה. אה וכדי להוכיח לך שאני לא חולת נפש- אני גם בכיתה מדעית, התחלתי קורסים באוניברסיטה הפתוחה, סיימתי כבר בגרות של חמש יחל (סיימתי כיתה ט) ואני על ממוצע 97.. וכן , פופולארית מאוד. עד שהגיע משבר קטנטן במשפחה בעקבות המוות של סבא שלי.. אז כן אני מרגישה קצת ריקנות בגלל זה.. כמו כל האנשים כמעט . ולא ניראלי שאתה יודע אפילו מה זה.. אז דיי לנסות אפילו לאבחן אנשים שאתה לא רואה במציאות

אם את כל כך חכמה, את בטח מבינה מה הקשר בין מחלות נפש למנת משכל. (התשובה היא שאין קשר, אגב.) אני עונה מנקודת המבט שלך, כי זה מה שהיה לי. יש הבדל בין לחוש עצב וריקנות לבין לא להרגיש כלום.
אין טעם להמשיך בדיון, כי ברור שלא תקראי בויקיפדיה מהי מחלת נפש וברור שאני לא עומד לחזור בי, כי לא אמרתי שום דבר לא נכון.

כשאחותי היתחתנה פשוט הרגשתי אדישות מוחלטת .
הדחקתי הכול.
אולי זה מחסום שלך למשהו רע שאת לא רוצה להרגיש

שואל השאלה:
לך תחפש למי לקרוא חולה נפש.. לא לי. אז אתה יכול כמו שאומרים לקפוץ לי. ותודה על התשובה המטומטמת ביותר ששמעתי בכל חיי.

חלאס לבלבל תמוח ריקנות היא לא מחלת נפש

כן

מכיר מקרוב

הוא לא קרא לך חולת נפש, ו"חולה נפש" זו לא מילה גסה. התגובה המוגזמת שלך מראה על הבורות שלך בנושא והיא מעציבה אותי. לידיעתך, "חולי נפש", אנשים עם הפרעות נפשיות, חיים בינינו והם לא אנשי זאב או ערפדים, כך שאין צורך להיעלב כל כך כשמישהו מצביע על קשר פוטנציאלי בין תחושה שאת מרגישה לבין הפרעה נפשית. אני רק מקווה שאף אחד לא נעלב מהתגובות שלך. לשאלה, כן, אני מרגיש ריקנות, כי אני יודע שהחיים שלי חסרי מטרה, והגורל שלי הוא להזדקן ולמות.

אני מרגישה ריקנות מטורפת גם
אני מנסה כל הזמן להסיח את דעתי ולהיות עסוקה במשהו אבל ההרגשה הזאת תמיד חוזרת בסוף ותוקפת אותי, זה כאילו לדברים הרגילים שאנחנו עושים ביום יום אין משמעות יותר בשבילי ואני מחפשת משהו עמוק יותר שימלא את החלל הריק

אתה מרגיש בדידות אחי, זה קורה לכולם זה בסדר זה יעבור עם הזמן

כן

אני מכירה את ההרגשה אני עברתי התעללות כל הילדות פיזית ונפשית ובשלב כלשהו הרגשתי שעדיף לי פשוט לשתוק כי אני לבד בעולם אני אמשיך לעזור ולתת עצות איך להתעודד מוזמנת לדבר איתי בפרטי רק אם את רוצה כמובן

ככ