אני צריכה עידוד ועזרה כנסו

זה באמת קשה יותר להכיר כשאת במסגרת בלי בנים
אבל בעולם של היום יש כל כל הרבה דרכים להכיר. את אפילו יכולה להכיר מישהו באינטרנט

שואל השאלה:
אין מצב ההורים שלי לא יתנו לי ואני גם מבינה למה

אולי היא מרגישה שהיא כן רוצה חבר
חוץ מזה להכיר בגיל יותר מאוחר קצת לה קשה כי היא לא בסביבה של בנים
עריכה: לאיזה כיתה את עולה?

שואל השאלה:
כן אבל אני ממש רוצה את ההרגשה הזאת שבן זוג נותן לך. חס וחלילה אני לא מתלוננת על חברות שלי, ואני גם לא מצפה להיכנס לזוגיות בגיל כזה (בת 14) אני חושבת שזה פתטי זוגות בגיל כל כך מוקדם וכמובן שארצה עוד שנה שנתיים אבל גם אז זה יהיה מסובך

שואל השאלה:
סליחה, לא פתטי, אני לא שופטת, אבל לי זה קצת פחות מתאים. כמובן שאם יגיע מישהו שמוצא חן בעיניי אני אקפוץ על ההזדמנות

זה החיסרון בבית ספר של רק בנות זה קצת גורם לבעיות חברתיות (יהיה לך קצת קשה להכיר בנים, ולדעת איך להתנהג וכו')

כנל
אם את מוצאת תשובה בבקשה תגידי לי

שואל השאלה:
^^ אני יודעת איך להתנהג עם בנים כי ביסודי היינו ביחד וגם בישוב הקודם שגרתי הייתי מאוד בקשר עם בנים. אין לי בעיות חברתיות ואני יודעת שגם לא יהיו לי, הבעיה היא חוסר החברה

שואל השאלה:
דרך אגב בית ספר של בנות זה מדהים (לפחות הבית ספר שאני לומדת בו) יש אווירה מדהימה וזה אחד היתרונות בלהיות דתיה

שואל השאלה:
תכלס די התקלתי אותכם ואין לזה תשובה נראלי אבל סתם רציתי לשמוע את דעתכם

ברור! לא אמרתי שלא, יש הרבה יתרונות
אגב, אני בבית ספר רגיל ואני מסורתי
החיסרון בבית ספר כזה שכמעט כולם חילונים וזה מבאס קצת..

שואל השאלה:
תודה על העזרה

אהממ היי אני באולפנה ויש לי חבר! ואני גרה בחור תחת ואני לא בבני עקיבא
אל תעברי בית ספר בשביל זה... יהיה לך עוד הרבה שנים בשביל חבר, חוץ מזה מי אמר שגם אז יהיה לך חבר, זה לא שלכל מישהי חילוני יש חבר, קצת מגוחך,
חבר זה לא פתרון קסמים לבקשות שלך ולאהבה שאת רוצה, זה לא צריך להיות תלוי בחבר (גם בנים חושבים אחרת מבנות... כאילו אנחנו רוצות חום ואהבה והם בעיקר דברים אחרים)

את בת 14.
מצטער לומר לך, אבל חבר בגיל הזה רק הורס... גם זה מגיע רק מסיבות אנוכיות ולא מתוך רצון לתת ולפתח זוגיות.

חבר שלא בשביל חתונה זה לא טוב מהרבה סיבות.
נער בגיל 14 (ונערה) עדיין מבולבל מההתפתחות ההורמונלית שלו וירצה לקבל רגשות אוהדים ממישהי. יש חלק מהם שבאמת יכבדו אותך כמו שצריך, אבל לא הרבה בכלל.
חבר בגיל הזה מגיע בשביל סיפוק הרצונות של עצמך או שלו, ולא מתוך אהבה אמיתית שתתפתח לאנשהו. זה גורם לך לא לראות חסרונות ולא לחפש איך מקימים ביחד משהו יציב, כי זה בכל מקרה יוכל להיפסק מתי שימאס לכם.
אם אתם שומרים נגיעה, הקשר לא יתפתח, ולמרוח קשר עד החתונה בלי ליפול בזה יהיה מאוד קשה. מצד שני, אם מורחים קשר כזה, בסוף גם ימאס לכם אחד מהשני/ה, בדיוק כמו לאכול גלידה טעימה בכל יום.
עוד דבר, חבר גם יגרום לך לצפות לדברים מסויימים שלא בהכרח תקבלי מבעלך לעתיד, וזה יפגע בכם אם יהיו כבר ציפיות מוקדמות לא נכונות.
קשר כזה יכול לפגוע בך מאוד אם אתם נפרדים, אם החזקת מזה הרבה תקוות שלא יתממשו.
קשר עם חבר פוגע ביכולת שלך בעתיד להתחבר לבעלך (אם זה לא הוא), כי תמיד יהיה לך את ההרגשה שהוא לא הראשון, הוא פשוט זה שיצא מתאים לך ולא הכי מיוחד. אם אין שמירת נגיעה זה גם יפגע בחיי האהבה שלכם כי מגע רגיל כבר לא מרגש אותך כמו בהתחלה. זה גם יגרום לך לעשות השוואות שאם לא היית רואה, זה לא היה מפריע לך ואולי אפילו היית אוהבת אותם.

עד גיל 18 לפחות עדיין מפתחים את האישיות, עדיף ללא גורם חיצוני שישנה אותך. אחרת, כשתהיי בזוגיות את תתעקשי על משהו שלא באמת טוב לך, או תוותרי על משהו שאת צריכה כי את לא בטוחה בזה לגמרי, כי כל הבסיס שלך היה מושפע מאנשים אחרים.

כשיגיע הזמן המתאים לזוגיות, אפשר להכיר בצורה מתאימה. שידוך דרך חברות, אתרים וקבוצות להכרויות, התנדבויות, סניף, אירועים...

שואל השאלה:
^^תודה רבה, ויש לך מזל (תאמיני לי שאני גרה ביותר חור תחת ממך)

אני האנונימית מלמעלה
החור שלי תחת אז הלכתי למצוא חבר במקום אחר חח

שואל השאלה:
יואו יש לך מזל אני מקנא בך

שואל השאלה:
^^יש לי ידידים אבל כולם נראים כמו עכברים בקטע קשה והם גם ילדותיים ברמות של איכסה בנות