16 תשובות
תחפשי אנשים שיעריכו אותך יותר ממה שאת מעריכה את עצמך ושעושים לך טוב ואל תאפשרי לעצמך בחיים להיות בסביבה מגעילה
שואל השאלה:
אני לא מתחברת לטיפול פסיכולוגח
אני לא מתחברת לטיפול פסיכולוגח
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא יודעת
הרבה דברים מקשים עלי
אני רק שוכבת במיטה בטלפון בטיקטוק אני בקושי משנה הבעת פנים
אני יודעת שאני מרגישה לבד אבל אני לא מצליחה לבכות
אני גםף לא מצליחה לשמוח
או לכעוס
אני כאילו numb לזה
אני לא יודעת
הרבה דברים מקשים עלי
אני רק שוכבת במיטה בטלפון בטיקטוק אני בקושי משנה הבעת פנים
אני יודעת שאני מרגישה לבד אבל אני לא מצליחה לבכות
אני גםף לא מצליחה לשמוח
או לכעוס
אני כאילו numb לזה
אנונימית
היי.
אז לפי מה שהבנתי, את מרגישה בודדה, אבל לא עונה לאנשים ומנסה לדבר איתם?
תוכלי להגיד לי למה את לא עונה?
אז לפי מה שהבנתי, את מרגישה בודדה, אבל לא עונה לאנשים ומנסה לדבר איתם?
תוכלי להגיד לי למה את לא עונה?
שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי
אני מרגישה רק בדידות ועייפות
אם פעם רציתי חברים ובכיתי כל היום, עכשיו אני בודדה בלי רצון לעשות עם זה כלום, בלי יכולת אפילו כי אני כלכך עייפה שאני לא יכולה לצאת מהמיטה, ואני ישנה עד איזה ארבע בצהריים
הכל מרגיש כלכך חסר משמעות
אני כן ניסיתי לבקש עזרה מאמא שלי, הייתי הולכת לפסיכילוגית אבל לא התחברתע לשיטת הטיפול הזאת.
ביקשתי מאמא שלי ללכת לםסיכיאטר לפני חודש והיא אמרה שאני כביכול עצובה כי הצינוים שלי גרועים ומאז זה נןשא שנשכח
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי
אני מרגישה רק בדידות ועייפות
אם פעם רציתי חברים ובכיתי כל היום, עכשיו אני בודדה בלי רצון לעשות עם זה כלום, בלי יכולת אפילו כי אני כלכך עייפה שאני לא יכולה לצאת מהמיטה, ואני ישנה עד איזה ארבע בצהריים
הכל מרגיש כלכך חסר משמעות
אני כן ניסיתי לבקש עזרה מאמא שלי, הייתי הולכת לפסיכילוגית אבל לא התחברתע לשיטת הטיפול הזאת.
ביקשתי מאמא שלי ללכת לםסיכיאטר לפני חודש והיא אמרה שאני כביכול עצובה כי הצינוים שלי גרועים ומאז זה נןשא שנשכח
אנונימית
היי היי...
אין צורך לבוא בגישה שכזאת.
אני מבינה שאת לא מתחברת לפסיכולוג, ממ.. מעניין.
את מסכימה עם אמא שלך? על זה שהיא אמרה שזה בגלל הציונים?
את מזכירה לי אותי. אני מסןגלת להכנס לדיכאון בגלל ציונים, זה שובר אותי, אבל אם תרצי, אני אתן לך את הטיפים שלי להצלחה, ואני מבטיחה לנסות לגרום לך ליותר טוב, מה דעתך?
אין צורך לבוא בגישה שכזאת.
אני מבינה שאת לא מתחברת לפסיכולוג, ממ.. מעניין.
את מסכימה עם אמא שלך? על זה שהיא אמרה שזה בגלל הציונים?
את מזכירה לי אותי. אני מסןגלת להכנס לדיכאון בגלל ציונים, זה שובר אותי, אבל אם תרצי, אני אתן לך את הטיפים שלי להצלחה, ואני מבטיחה לנסות לגרום לך ליותר טוב, מה דעתך?
שואל השאלה:
אני לא עונה כי כמו שאמרתי
אני מרגישה בדידות אבל אני לא רוצה חברים, אנשים לא מעניינים אותי בכלל
זה יכול להיות קשור לזה שפעם הייתי משכנעת את עצמי שאנשים הם רק עצמות ותאי עור מתחדשים ורגשות הם רק הפרשת הורמונים
הם לא באמת יכולים לאהוב אותי, לא באמת אכפת להם והם מיותרים בחיים שלי
אני לא עונה כי כמו שאמרתי
אני מרגישה בדידות אבל אני לא רוצה חברים, אנשים לא מעניינים אותי בכלל
זה יכול להיות קשור לזה שפעם הייתי משכנעת את עצמי שאנשים הם רק עצמות ותאי עור מתחדשים ורגשות הם רק הפרשת הורמונים
הם לא באמת יכולים לאהוב אותי, לא באמת אכפת להם והם מיותרים בחיים שלי
אנונימית
שואל השאלה:
אני בטןחה שאז כשהייתי בוכה כל היום ושונאת את עצמי זהזה לא היה כי קיבלתי 40 במתמטיקנ
אני בטןחה שאז כשהייתי בוכה כל היום ושונאת את עצמי זהזה לא היה כי קיבלתי 40 במתמטיקנ
אנונימית
רגע, את לא רוצה חברים? אבל לא רוצה להרגיש בודדה?
זה קצת מורכב, מצד אחד את לא רוצה להיות בודדה, מצד שני את לא רוצה להכיר אנשים.
יש מישהו שגרם לך לא לרצות קשרים?
משהו?
יש מישהו שגרם לך לא לרצות קשרים?
משהו?
שואל השאלה:
אני לא יודעת מה אני רוצה אני לא יודעת אני לא יודעץ אנמ לא יודעת
אני לא יודעת מה אני רוצה אני לא יודעת אני לא יודעץ אנמ לא יודעת
אנונימית
שואל השאלה:
העובדה שלא אכפת לי מאנשים
לא אכפת לע מעצמי אפילו
אין לי כוח לקשרים
העובדה שלא אכפת לי מאנשים
לא אכפת לע מעצמי אפילו
אין לי כוח לקשרים
אנונימית
ממ.. זה ממש... מורכב.
ניסית אוליי להתחבר למישהו והוא דחה אותך?
אני מאד מסכימה עם justcureme, תקראי קצת על דיכאון, תבדקי אם יש לך תסמינים, ותפני לאדם מבוגר.
את צריכה להבין שאת נמצאת במצב קצת קשה, אבל היי!
זה יעבור, אבל, זה לא יזוז סתם, אנחנו צריכים לדחוף את זה.
לעשות משהו, כדי שיהיו שינויים.
זה קשה, אפילו מאד.
אבל, כמו לכל מחלה, יש תרופה.
ואנחנו נמצא את התרופה.
ניסית אוליי להתחבר למישהו והוא דחה אותך?
אני מאד מסכימה עם justcureme, תקראי קצת על דיכאון, תבדקי אם יש לך תסמינים, ותפני לאדם מבוגר.
את צריכה להבין שאת נמצאת במצב קצת קשה, אבל היי!
זה יעבור, אבל, זה לא יזוז סתם, אנחנו צריכים לדחוף את זה.
לעשות משהו, כדי שיהיו שינויים.
זה קשה, אפילו מאד.
אבל, כמו לכל מחלה, יש תרופה.
ואנחנו נמצא את התרופה.
יש סיכוי שאת לא רוצה קשרים בגלל שנפגעת ממישהו?
שזה גרם לך לא להקשר לאנשים כי ידעת מראש שתפגעי מהם? יש סיכוי קטן?
שזה גרם לך לא להקשר לאנשים כי ידעת מראש שתפגעי מהם? יש סיכוי קטן?
היי, נשמע לא נעים בכלל אבל קורה גם לטובים ביותר. יצא לי להרגיש משהו דומה בעבר ואם תרצי לדבר על זה ולפרט יותר או לשמוע איך אני התמודדתי עם זה את מוזמנת לפרטי. אני ממליצה לך מאוד לנסות בכל זאת ללכת לטיפול פסיכולוגי.
כדאי שתדעי שטיפול פסיכולוגי זו לא שיטה אחת, ממש לא, ואם לא התחברת לפסיכולוגית ספציפית זה רחוק מלהגיד שאת לא תתחברי לשום טיפול פסיכולוגי. תאמיני לי הייתי אצל כמה פסיכולוגיות שונות.
כשאת מחפשת פסיכולוג אני יכולה להגיד לך שיש שתי שיטות טיפול עיקריות שכדאי שתנסי לחפש ספציפית את מה שנראה לך מתאים לך יותר-
יש שיטה פסיכודינאמית- שהיא יותר שיחה שאת קובעת על מה מדברים בה ומה הקצב שלה והאופן שהיא מתנהלת. היא מתעסקת יותר בניסיון כזה להבין את התת מודע שלך, מתוך שיחה על ההווה וגם העבר ועל האסוציאציות שעולות לך וחלומות ופנטזיות וזה יותר חופשי כזה וזה בעיקר מקום גם לפרוק וגם להבין על עצמך עוד דברים תוך כדי ולתת מקום גם לרגשות ומחשבות מודחקים.
יש שיטה קוגנטיבית התנהגותית- שזו שיטה יותר ממוקדת למטרות ספציפיות שתגדירי ביחד עם הפסיכולוג ויותר מדברים בה על הכאן ועכשיו, זה טיפול גם יותר קצר בדרך כלל מהפסיכודינאמי. זו שיטה בה הפסיכולוג/ית יותר פעילה בשיחה ויותר שואלת דברים ממוקדים וגם לפעמים נותנת משימות ו"שיעורי בית" (לא באופי של בית ספר שכזה כועסים אם את לא עושה וכותבים את זה איפשהו.. זה הכל בצ'יל והולכים איתך אל תדאגי..)
יש עוד הרבה שיטות וכאלה שמערבבים דברים אבל אלה העיקריות. בלי קשר לזה- מוכח שיש קשר בין הצלחה של טיפול לקשר האישי שבין הפסיכולוג למטופל, לכן אם את מגיעה לטיפול אצל מישהו כדאי שתשאלי את עצמך כבר במפגשים הראשונים אם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו ואם את חושבת שהוא יהיה קשוב לך ולצרכים שלך. אם לא אז לא נורא, מנסים אחד אחר.
כדאי שתדעי שטיפול פסיכולוגי זו לא שיטה אחת, ממש לא, ואם לא התחברת לפסיכולוגית ספציפית זה רחוק מלהגיד שאת לא תתחברי לשום טיפול פסיכולוגי. תאמיני לי הייתי אצל כמה פסיכולוגיות שונות.
כשאת מחפשת פסיכולוג אני יכולה להגיד לך שיש שתי שיטות טיפול עיקריות שכדאי שתנסי לחפש ספציפית את מה שנראה לך מתאים לך יותר-
יש שיטה פסיכודינאמית- שהיא יותר שיחה שאת קובעת על מה מדברים בה ומה הקצב שלה והאופן שהיא מתנהלת. היא מתעסקת יותר בניסיון כזה להבין את התת מודע שלך, מתוך שיחה על ההווה וגם העבר ועל האסוציאציות שעולות לך וחלומות ופנטזיות וזה יותר חופשי כזה וזה בעיקר מקום גם לפרוק וגם להבין על עצמך עוד דברים תוך כדי ולתת מקום גם לרגשות ומחשבות מודחקים.
יש שיטה קוגנטיבית התנהגותית- שזו שיטה יותר ממוקדת למטרות ספציפיות שתגדירי ביחד עם הפסיכולוג ויותר מדברים בה על הכאן ועכשיו, זה טיפול גם יותר קצר בדרך כלל מהפסיכודינאמי. זו שיטה בה הפסיכולוג/ית יותר פעילה בשיחה ויותר שואלת דברים ממוקדים וגם לפעמים נותנת משימות ו"שיעורי בית" (לא באופי של בית ספר שכזה כועסים אם את לא עושה וכותבים את זה איפשהו.. זה הכל בצ'יל והולכים איתך אל תדאגי..)
יש עוד הרבה שיטות וכאלה שמערבבים דברים אבל אלה העיקריות. בלי קשר לזה- מוכח שיש קשר בין הצלחה של טיפול לקשר האישי שבין הפסיכולוג למטופל, לכן אם את מגיעה לטיפול אצל מישהו כדאי שתשאלי את עצמך כבר במפגשים הראשונים אם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו ואם את חושבת שהוא יהיה קשוב לך ולצרכים שלך. אם לא אז לא נורא, מנסים אחד אחר.
את צריכה עזרה מקצועית וגם לעזור לעצמך. קרה לך משהו טראומתי בעבר? בגידה?ניצול? הטרדה מינית או אונס? חברים צבועים? שיקרו לך או פגעו בך בצורה מילולית או פיזית? נטישה?