אני חייבת עזרה דחוף (קצת ארוך)

אני והחבר הכי טוב שלי רבנו על כלום ובכיתי מלא...
* אני אוהבת אותו והוא אותי ואמרנו את זה כבר אבל... *

שלשום הוא וחברים שלו ביקשו שאני וחברה שלי נבוא לאיזה מגרש(הוא ממש רחוק מהבית שלי זה הליכה של איזה 45+ דקות), בסוף באנו אליהם והם אמרו לנו שעוברים לאיזה פארק היינו בפארק(הוא היה עם חברים שלו ואני עם חברה שלי) ואז הוא בא אלי ולחברה שלי ואמר לנו שהולכים. אני וחברה שלי באנו לקום מהדשא וללכת איתם ואז באה איזה ילדה שהוא פגש ברחוב וביקש ממנה את המספר שלה(ממזמן) והם התחילו לדבר, אני וחברה שלי קמנו והתחלנו להתקדם כי ראינו אותם באים ובסוף הם נשארו שם עם הילדה הזאת. אני וחברה שלי הלכנו לאיזה מקום שאנחנו מבלים שם הרבה וביקשנו מהם לבוא והם אמרו שהם הולכים הביתה כבר. בלילה חלמתי שאני חוזרת מהפארק (אחרי שהם אמרו לי שהם הלכו) ואני רואה אותו ואת הילדה הזאת מתנשקים ופשוט קמתי באמצע הלילה
יום אחרי זה לא דיברנו לא כלום והייתי כלכך עצבנית ועצובה אז פשוט לקחתי את הסקייטבורד שלי ורכבתי לשם. כשהגעתי לשם פשוט התחלתי לצעוק שזה מעצבן אותי ואז נכנסתי ללייב של הילדה הזאת וראיתי שהוא וחברים שלו איתה (לי לחבר הכי טוב שלי יש משתמש שהוא רק של שנינו שאף לא יודע חוץ מאיתנו) וראיתי שהוא שלח לה שם לבבות ושהיא יפה בטירוף ופשוט התחלתי לבכות בתקווה שהוא יבוא אלי ויגיד לי שהוא אוהב אותי ולא אותה וזה לא קרה ואז נמאס לי אז פשוט התקשרתי אליו (ובכיתי) ושאלתי אותו איפה הם והוא אמר שהם חוזרים מהפארק ואז אמרתי לו סליחה על אתמול וניתקתי והוא בא עד אלי(למקום הזה) ושאלתי אותו מאיפה הוא יודע שאני כאן והוא אמר שהוא ידע שאני כאן כי אני תמיד כאן ואז הוא שאל אותי למה אני בוכה ואמרתי לו שאני לא יכולה להגיד לו(התביישתי כי אני קנאית בטירוף)הוא שאל כמה פעמים והוא אמר שהוא לא יכול לראות אותי ככה אבל לא יכלתי להגיד לו... בסוף הוא ליווה אותי הביתה והצחיק אותי בדרך ואני כלכך מבואסת מעצמי ולא יכולה להפסיק לקנא (לא יודעת למה)
להגיד לו או פשוט להשאיר את זה אצלי? כי מצד אחד אני רוצה להגיד לו כי זה אוכל אותי מבפנים אבל אני גם לא רוצה שהוא יחשוב שאני קנאית מסריחה כי אני לא כזאת בדרך כלל... עזרה(?)