אני מרגישה ממש עצובה לאחרונה(לפרוק)

תקשיבי
את לא מבינה כמה פעמים הרגשתי שחברות התרחקו ממני ואני מבינה אותך כי בהתחלה זה היה לי הכי פוגע בעולם
ואחר כך הן חזרו והתנצלו אבל ניתקתי איתן קשר כי הבנתי מה הן באמת.
אני מבטיחה לך, שלצערי, זה הולך לקרות לך עוד הרבה. ככה זה חברים, עד שתמצאי את האמיתיים וגם אז לא בטוח.
בקיצור בגדול תסמכי על עצמך בעיקר, ואל תתני לדברים האלה לשבור אותך כי יש לך עוד חיים שלמים ומבטיחה שיהיה לך יותר טוב בשלב כלשהו.
אל תהיי עצובה , וגם אם כן מותר לך אבל שזה לא ישתלט עלייך, אם את צריכה להתייעץ על משהו אני בפרטי

גם לי זה קרה, גם אני הרגשתי וחוויתי את זה בתחילת שנה הזאת עד החצי של השנה. במשך כמה חודשים הרגשתי בדידות, התגעגעתי לעבר ש"היה טוב יותר" ולא הבנתי למה אני מתגעגעת לעבר כשבעבר לא היו לי חברים וציונים טובים בבית הספר לעומת ה"הווה" שבו היו לי המון חברים וציונים כן טובים מאוד אפילו. בסוף הבנתי שקצת שכחתי את עצמי בלחץ של הלימודים, בלחץ של הרצון להיות "מושלמת" מבלי להבין שאין כזה דבר "מושלם". לבסוף הבנתי שבעבר היו דברים שאהבתי כמו מוזיקה מסויימת שלהיות בפאנדום זה משנה אותך לגמרי, ועוד דברים ששכחתי מהם שבעצם בנו את האופי שלי. לבסוף החלטתי שאני רוצה שינוי, אני רוצה להפסיק להתגעגע לעבר, אני רוצה להפסיק להרגיש בודדה וחברות כל יום, אני לא רוצה לתת ללחץ של הלימודים לקחת אותי איתו ולגרום לי לשקוע לבור שמאוחר יותר יהיה לי קשה לצאת ממנו. לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי שיש לי רק עד סוף השנה להיות מאושרת, מאושרת ולהיות עצמי. חזרתי לאהוב את הדברים שאני אוהבת, התקרבתי בחזרה לאנשים שחשובים לי (זה בכלל לא היה קל, אבל בכלל ששיניתי את הגישה שלי לחיים הם רצו יותר להתקרב אליי), למדתי לשמור על הציונים הטובים בבית הספר מבלי לתת ללחץ להשתלט עליי, ואחרי רק חודשיים הבנתי שאני מאושרת, שאני עצמי ושאני באמת מאושרת. למה כתבתי את כל זה? כי זה סיפור שיכול לתת לך טיפים להתמודדות, אולי לקחת השראה מחוויה אישית של מישהי שהרגישה כמוך למרות שהייתה בסיטואציה קצת שונה. אני מאמינה בך, בהצלחה!!!

שואל השאלה:
וואי בנות תודה רבה שעניתן! אתן הרמתן אותי כרגע

בכיףף ואל תהיי עצובהה את מספיק טובה איך שאת ❤