קטע כתיבה שרשמתי. אשמח שתקראו ותביעו דעה ❤ אהבתם?

איך נהייתי כזאת בודדה?
מרגישה כאילו עברתי בגידה.
מרגישה לבד בין מיליון אנשים שפעם היו חברים, משפחה. אני לא מי שהייתי. לא יודעת אם לטובה או לרעה אבל זאת עובדה. החברות הכי טובות שלי, שפעם הכרתי כל-כך טוב, הן אחרות עכשיו. מרוחקות, מנותקות, שיטחיות. אני לא מכירה אותן. לא יודעת למי לפנות כשקשה. וכמעט תמיד קשה. הכל סוגר עליי, מרגישה כאילו לא נשארו לי ברירות. אני לא רוצה להיות נואשת, להתחנן לחברויות. מה עשיתי להן? גורמות לי להרגיש כזאת מנודה ומוזרה. אחרת מהן. אבל לא, אנחנו אותו דבר! גדלנו ביחד, התפתחנו ביחד, למדנו ביחד. לאן כל זה נעלם? אני לא יודעת. אני מתחילה לחשוב שכל מה שנעלם לא יחזור לעולם.