9 תשובות
פשוט עוברת את היום הזה עם עצמי ומפנקת את עצמי באוכל טוב וטלויזיה...קורה לכולם לפעמים
מרגישה ככה גם לפעמים
פעם הרגשתי ככה כל הזמן בגלל הדיכאון
אבל אני עובדת על זה ואני מנסה להבין שבאמת יש אנשים מסביבי שדואגים לי ואוהבים אותי ככה שאני לא לבד
אני כן לבד רוב הזמן וזה האמת לא מפריע לי בכלל אז אני לא מרגישה בודדה
אנונימית
זה קורה לי כל הזמן.
אז אולי פעם הסטיפס וזה היה המקום הבטוח שלי
אבל עכשיו אפילו אם אני עונה על מלייאנתלפים שאלות ומפעילה התראות להכל אני לא מקבלת התראות על כלום
אף אחד לא מחפש אותי.
אני לא יודעת. אני תמיד לבד
והכי גרוע זה שאף אחד לא מחפש אותי, לא רוצה לדבר איתי
בשנתיים האחרונות מספר הפעמים המדויק שמישהו הזמין אותי להפגש איתו זה ארבע
אז כן, אני תמיד לבד.
לפעמים עוזר לי לנגן או להקשיב למוזיקה בפול ווליום
ולפעמים כמו עכשיו לא עוזר לי כלום.
אנונימית
אני מרגישה ככה תמיד. מתמודדת עם זה, מסתכלת על זה בצורה שכנראה זה לטובתי כי אני לומדת מזה וזה בסופו של דבר משפיע עליי איכשהו ואני לוקחת את זה לצורה הטובה. זה נותן לי לדעת שאי אפשר לסמוך על אף אחד וזה נכון. יותר מידי דברים קרו כדי לתת לי סיבות לא לסמוך על אף אחד.
כן עכשיו לפעמים מרגיש שאני בחרדה נטישה
וזה עובר אחרי תקופות
אנונימי
כן, ואני עושה דברים שמשמחים אותי, מתאמן, שולח הודעות לחברים, מצייר, עם המשפחה..
כן
אני לא יודיץעת איך זה פשוט עובר איך שהוא
כן. זה בדרך כלל קורה כשמשהו עובר עלי ואני לא מצליחה לגמרי להבין אותו ולהעביר אותו למילים כדי להסביר לאחרים. מה שאני עושה בדרך כלל זה יושבת עם עצמי ומנסה להבין מה יושב עלי, אני בדרך כלל כותבת כשאני עושה את זה, וברגע שזה מספיק ברור לי אני פורקת לאנשים קרובים שאני מרגישה שיוכלו להבין אותי ואז אני מרגישה הרבה פחות לבד.
הרבה פעמים אנחנו גם יודעים מה עובר עלינו ומרגישים שאחרים לא מבינים וזה בעיקר כי יש עוד חלק בתוך זה שעדיין לא לגמרי פיצחנו. לרוב משהו שהאחרים שלא מבינים אומרים לנו ועדיין לא לגמרי מצאנו את התשובה הנגדית בשביל עצמנו אז אנחנו אומרים שהם לא מבינים כשבעצם גם אנחנו עדיין לא ממש. (אבל לפעמים אנשים גם באמת לא מבינים..)