יש איתי חתיך באוטובוס אני רוצה לפתוח איתו בשיחה זה יהיה מפגר אם אשאל אם האוטובוס מגיע לתחנה שאני צריכה???

שואל השאלה:
תעזרוו לי והוא יושב איפה כמה מושבים מלפני ויש מאחורי אנשים אני מפחדת שזה יראה מפגר

לא יא ערמומית.

כן

תגידי לו מה קורה וזה תעשי איתו שיחה

שואל השאלה:
תעזרוו לי מה אפשר להגיד זה סתם יראה מוזר אם אני אתחיל איתו

שתגידי לו מה קורה הוא יפתח איתך שיחה

שואל השאלה:
ואם יש לו חברה ואני אראה מפגרת על כול האוטבוס

איפה אתה יורד?

אה נחמד

ואז לא לחזור למקום שלך, אלא להישאר באיזור שלו,

ממש מעצבנת הקורונה הזאת הא?

וכו וכו

כןן יואו זה טוב ותגידי את זה באגביות כזאת לא חשוד ואם הוא אומר שיש לו חברה תגידי מזל טוב לא מבין כזה כאילו מה אתה מטומטם בהצלחהה

תספרי עד 3 ותיגשי אליו

תגידי לו "היי מה נשמע? סליחה על ההפרעה אבל אתה ממש מוצא חן בעיניי. אכפת לך אם אבקש את המספר טלפון שלך?"

תעשי את זה כמה דקות לפני שהאוטובוס מגיע לתחנה שלך ופשוט תשלחי לו הודעה

שואל השאלה:
עזבו עשיתי לעצמי מספיק בושות

איך הלך? מה עשית?

שואל השאלה:
נוראי הלך נוראי עשיתי לעצמי המון בושות מזל שאני לא אראה אותו יותר בחייפ

מה היה? מתה לדעת

שואל השאלה:
אז בהיתי בו שעות הוא קלט אחרי זה נוצר קשר עין הוא הסתכל אני הסתכלתי בזמן שבהיתי בו ניסיתי לשכנע את עצמי לקום ולשאול אותו אמרתי לעצמי יאללה קומי תשאלי נו נו תשאלי תקומי את יכולה תיקחי את הביטחון שיש לך וקומי(כמובן שלא דיברתי בקול כאילו אם אתם מכירים את התחושה שאתם מנסים לעודד את עצמכם מבפנים)
אז קמתי וניגשתי אליו ושאלתי אם הוא יודע עוד כמה תחנות יש עד לאותו מקום שאני צריכה
והוא כזה לא שמע כי היה עם אוזניות הוא הוריד וטיפה את המסיכה כדי שיוכל לדבר ועשה פרצוף של כזה תחזרי על זה שוב פעם
ואני שאלתי שוב והוא אמר עוד 2 תחנות אמרתי לו תודה ועשיתי לייק עם היד(עזבו מטומטמת לא ידעתי מה לעשות)
ושתבינו כול הזמן שניסיתי לשכנע את עצמי לקום פשוט בהיתי בו זה היה מביך והוא קלט את זה איזה 20 דקות אם לא יותר אני מסתכלת עליו
ואז אני המשכתי לעמוד ליד הדלת והוא כזה הסתכל על החלון ונשען על הגב של הכיסע הקדמי שלו(כאילו שם יד שם ואת הסנטר עד היד לא יודעת איך להסביר)
ואני מרוב הבושה פשוט הסתכלתי על החלונות לא יכולתי להגיב ולא כלום ואז אחרי שתיקה מביכה הוא כזה אומר לי שאני יורדת לא בתחנה הזאת אלא בהבאה אמרתי לו תודה ואז הסתובבתי ולא עשיתי כלום
ניסיתי לשכנע את עצמי לגשת ולהגיד שאלה קצת מביכה אבל תגיד יש לך אינסטגרם בסוף בחרתי שלא לשאול ופשוט עמדתי ליד הדלת עד שהגעתי לתחנה אמרתי לעצמי עשית יותר מידי בושות עדיף שלא תשאלי
ושתבינו פשוט בהיתי בו המון זמן והוא קלט וזה היה מביך מאוד מזל שאני לא אראה אותו יותר בחיים

היה עדיף שהיית שואלת אותו מה האינסטגרם ושולחת הודעה (לצערי יותר קל כשלא רואים)

חוץ מזה אם זה לא קרה יכול להיות שזה לא היה אמור לקרות בנוסך לזה שזה שיעור לחיים

זה לא היה באמת כזה מביך כמו שאת חושבת, רק בהרגשה הפנימית שלך

תשלימי עם זה, תתנחמי בעובדה שמה שהיה אמור לקרות קרה, ותישארי אופטימית