הייתי במין מריבה כזאת עם ידיד ו...

כנראה לא היה לו כל כך מה לומר

או שמאוד פגעת בו ואין לו כוח לזה
או שהוא הולך לישון ולא מבין למה מגילה ועשית מזה עניין גדול לעומת מה שהוא חשב שזה
או שלא הייתה לו תגובה נורמלית יותר בראש

יכול להיות הוא היה עצבני עצוב עייף או משהו תרשמי לו נאכל לדבר בבוקר בשיחה?.. ותגידי לו את זה

לא הבנתי מה הבעיה. הוא לא כועס ומבחינתו הכל בסדר. למה זה מפריע לך?

שואל השאלה:
כי אני מכירה אותו ואני יודעת שהוא לא בסדר

תשמעי, אם הוא לא רוצה לדבר על זה, אי אפשר להכריח אותו. תני לזה קצת זמן ודברים יסתדרו.

שואל השאלה:
אני לא מכריחה אותו , מצדי שיסנן אבל שידע שאני באמת באמת מצטערת ושלא התכוונתי להעליב או לפגוע בו

אם הוא באמת לקח את זה קשה כמו שאת חושבת, יש עוד אפשרות. יכול להיות שמצד אחד הוא מבין שלא התכוונת, אך מהצד השני - עדיין נסער ממה שקרה. לכן אני חושבת שכדאי לתת לו קצת זמן להרגע.
אולי הבוקר, אחרי שנת לילה, הדברים ייראו אחרת?