איך עוברים תקופה חרא?

מכירים אחרים ומדברים עם אחרים
את מכונה לפנות אליי תמיד אני תמיד זמינה ואני גם אוהבת לדבר עד שלאנשים נמאס

תיזמי את ותציעי להם לצאת ולאט לאט תיהיו בקשר ותצאי עם החברים שלהם וככה עם הזמן את תכירי והכל יהיה בסדר

מצטרפת לשאלה

שואל השאלה:
ניסיתי,לא עבד.פשוט לא רוצים אותי איתם

תפתחי את החברות שלך עם החברים מהספורט, פשוט תציעי להם להפגש

אז הם לא אנשים בשבילך
את תכירי חברים בתיכון אני יודעת את זה
היה טוב =}

שואל השאלה:
כן,אבל הם לא בשכבה שלי,זה הבעיה.בבית הספר בהפסקות אני תמיד לבד ונמאס לי

מבינה אותך גם אני עוברת תקופה קצת קשה

אני יודעת שבטח אמרו לך הרבה את המשפט הזה אבל בבקשה קחי אותו ברצינות, תקופות קשות עוברות עם הזמן ועם כמה שקשה לך עכשיו מאיזו סיבה שלא תהיה את תראי שבעתיד יהיה לך הרבה יותר טוב ממה שאת חושבת.
אני אומרת לך מניסיון.
עד מלפני כמה חודשים הייתי במצב ממש גרוע, מבחינה חברתית, לימודים, משפחה ובקיצור הכל.
שבוע אחרי שהקורונה הגיע לישראל, אני פתאום השתנתי, ראיתי את הכל באור זוהר יותר, נהייתי אופטימית יותר והשתנתי בחינה חיצונית ופנימית.
זאת הייתה שנה שלא הייתי במיטבי, באמת.
מה שאני אומרת לך זה שאל תרחמי על עצמך בשום צורה, תקחי את עצמך בידיים ותעשי משהו, הכל זה רגעי.
זה או עכשיו או לעולם לא.
אל תוותרי לעצמך ובסוף תמצאי את עצמך כל יום יושבת בבית על המיטה עם חטיף ובוכה על החיים שלך.
אני אתן לך משהו התחלתי,
אם יש לך חברים מהעבר תפתחי איתם קשר, או שתכירי אנשים מהאינסטגרם.
תצאי כמה שיותר מהבית, אבל לא בקטע של ריחום עצמי, תצאי כי את רוצה להינות ולא בשביל להרגיש ש"הנה אני יוצאת מהבית עכשיו הכל טוב", כי זה לא יעזור.
*אל תשמעי שירים/מנגינה מדכאת, זה מוכח שזה לא טוב לבריאות.
תחייכי כמה שיותר, החיים יפים גם אם את לא רואה את זה כרגע:)
אגב אני גם עולה לי', אם את תרצי לדבר אני תמיד פה.

תהיי חזקה, נסי שוב, אל תוותרי ואל תרדפי אחרי מי שלא רוצה אותך ,מצאי אנשים שהם אוהבים את הדברים שאת אוהבת.

שלום יקרה,

אני קוראת את מילותייך ושומעת את הבדידות הרבה שמלווה אותך בימים אלו. נראה שתחושות כמו תסכול ייאוש ועצבות נוכחות אצלך, מושכות אותך למטה ואולי אף גורמות לתחושת דכדוך. מתארת לעצמי שזו התמודדות שאינה פשוטה עבורך, להרגיש שפעלת בדרכים שונות בכדי לנסות להשתלב מבחינה חברתית, אך למרות הניסיונות הללו עדיין קיים בלבך חור גדול שעוד לא התמלא ונראה שרק קרבה וחברה יוכלו למלא אותו.

אני שומעת את הכמיהה העזה שלך למצוא פינה שקטה בה תוכלי להרגיש שייכת ונאהבת, להשתלב בחברה של אנשים שיאפשרו לבדידות ללכת, וזה יכול להיות קשה ומטלטל להרגיש לבד בתוך כל ההמון שסביבך, ואני מתארת לעצמי שזו התמודדות שאינה פשוטה עבורך.

יקרה, בתוך כל התחושות שמציפות אותך, מצאת את הכוחות לעלות לכאן ולשתף, להעביר את תחושותייך ואף לקרוא לעזרה, למישהו שיושיט יד, יראה את מצוקתך וינסה לעזור לחשוב על דרכים שיקלו על מצבך - וזה כלל לא מובן מאליו. נראה שאת בחורה מודעת ובכתיבך אני אף מזהה את הרצון העז שנוכח בתוכך לנקוט בפעולות שיאפשרו לשנות את המצב ולא להיכנע לקיים.

חשוב לי שתדעי שעכשיו את כבר לא לבד.. אני רוצה לשתף אותך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ואני רוצה להזמין אותך אם תרצי ותרגישי בצורך לעלות לצ'אט אישי ואנונימי במרחב מלא באמפתיה והכלה, בו תוכלי לשתף את אחד ממתנדבנו בתחושות שמלוות אותך בתקופה זו. נקשיב לך ונהיה שם עבורך ברגעים הקשים, ואולי מתוך השיתוף והשיח על הדברים יהיה ניתן לחשוב על דרכים להתמודד עם המצב ובכך להקל עלייך.

דואגים לך ומחכים לך עם חיבוק חם בלינק המצורף מטה
שלך,
מתנדבת סה"ר