7 תשובות
היי , הייתי שם גם כשהייתי בגיל שלך אפילו טיפה יותר קטנה
כדאי לך ממש להיזהר עם זה, בגיל הזה לא הכי מבינים מה עושים ובסופו של דבר יכולים לאשפז אותך בכפייה שזאת החוויה הכי מזעזעת שאת יכולה לעבור.
ממש הייתי ממליצה לך לנסות ללכת לדיאטנית ולדבר איתה על זה והעלות את הקלוריות בהדרגה, בלי קשר לזה, אם את לא רוצה לאכול בשר אין בזה שופ בעיה רק תעדכני את הדיאטנית שאת מתעניינת בצמחונות והיא תרכיב לך תפריט מעולה עם תחליפים (זה מה שאני עשיתי) אם את צריכה עזרה את מוזמנת לשלוח הודעה ואנסה לעזור xx
כדאי לך ממש להיזהר עם זה, בגיל הזה לא הכי מבינים מה עושים ובסופו של דבר יכולים לאשפז אותך בכפייה שזאת החוויה הכי מזעזעת שאת יכולה לעבור.
ממש הייתי ממליצה לך לנסות ללכת לדיאטנית ולדבר איתה על זה והעלות את הקלוריות בהדרגה, בלי קשר לזה, אם את לא רוצה לאכול בשר אין בזה שופ בעיה רק תעדכני את הדיאטנית שאת מתעניינת בצמחונות והיא תרכיב לך תפריט מעולה עם תחליפים (זה מה שאני עשיתי) אם את צריכה עזרה את מוזמנת לשלוח הודעה ואנסה לעזור xx
לא חושבת שיבינו.
תקשיבי הם עוזרים לך ויש לך מזל שהם עוזרים לך לצאת מיזה.
ההורים שלי לא שמו לב שהייתי אנורקסית אז הייתי צריכה לצאת מיזה לבד.
אם את רוצה להישאר במשקל הזה משהו פה לא בסדר.
את לא צריכה לכעוס על אמא שלך, תביני שבלעדיה את יכלת למות מהרעבה.
זה קשה אבל יום אחד תחלימי לגמרי מהמחלה ואז באמת תאכלי כמו שצריך ואיך שמגיע לך לאכול מרצונך החופשי ולא כדאי שיעזבו אותך.
תיזכרי שלהיות רזה זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, גם אם זה נראה ככה, זה לא.
החיים הם כל כך הרבה יותר מיזה!
תדמייני איזה כיף זה ללכת לאכול עם חברים במסעדה ולא להרגיש רגשות אשם.
את רוצה להרגיש ככה? תתני להם לעזור לך.
תקשיבי, יש לי משהו להגיד שקצת יפחיד אותך.
כשתחזרי לאכול רגיל את תשמיני המון, ככה זה עובד בהרעבה.
אבל! ברגע שהגוף שלך יתרגל הוא יתחיל לשרוף את שאר האוכל.
אני אסביר יותר ברור:
בגלל שאכלת 300 או 500 קלוריות הגוף שלך התרגל לשרוף אותן.
ברגע שתתני לו כמות אוכל נורמאלית הוא עדיין ימשיך לשרוף 300 או 500 קלוריות לפי ההרגל שלו.
אבל! הוא יתרגל בסופו של דבר.
את צריכה את העזרה של הדיאטנית כי אם תשימי לב שהשמנת את עלולה לחזור להרגלים של ההרעבה.
אני מבטיחה לך שלאחר תקופה קצרה את תפסיקי להשמין ותתחילי לרדת!
אסור לך לחזור להרעבה, זה רק מאט את חילוף החומרים.
בגלל זה אני אומרת, תני להם לעזור לך כדי שתגיעי כבר לשלב שבו את יכולה לאכול כמו בן אדם נורמאלי, להיות במשקל תקין ובגוף שאת אוהבת.
עם גוף החלומות שלך הוא ריאלי ובריא הדיאטנית תעזור לך להגיע אליו בדרך בריאה.
אם הוא לא ריאלי גם יעזרו לך מבחינה נפשית.
לפני שנתיים הייתי אנורקסית ועכשיו אני אוכלת בריא ולא מרעיבה את עצמי!
ההורים שלי לא עזרו לי, אני חושבת שהמחלה עברה אצלנו בגנים או משהו כי גם אחותי ואמא שלי מתעסקות במשקל ובאוכל יותר מידי...
בגלל זה אף אחד לא עזר לי כי גם אבא שלי לא מבין בזה.
בקיצור, יום אחד גיליתי שלא קיבלתי יותר מחזור, התחלתי להבין יותר וגיליתי שאני יכולה למות.
מאותו היום התחלתי במאבק, לקחתי יותר אוכל לבית ספר אכלתי יותר והתחלתי להשמין, חזרתי להרעבות, ואז כשהגעתי למשקל המטרה שוב אכלתי כמו שצריך, השמנתי, הרעבתי, השמנתי, הרעבתי....
ככה זה המשיך והמשיך עד שלקחתי את עצמי ביידים והבנתי שאין מצב שאני הולכת לאבד את היכולת להביא ילדים לעולם! אין מצב שאני אמות.
בשלב הזה היו לי כבר כמה נפילות סוכר והחלטתי שזה מספיק.
הפסקתי להישקל לאט לאט, פשוט אכלתי, כל פעם אכלתי קצת יותר.
חודשים שהשמנתי, אבל, אחר כך התחלתי לחזור למשקל נורמאלי בלי לשנות שום דבר במה שאכלתי, פשוט ירדתי במשקל בלי לעשות שום דבר מיוחד.
ירדתי למשקל תקין שאני שמחה בו ומבינה שזה בסדר לא להיות במשקל שתמיד רציתי.
הבנתי שאני לא חייבת להיות מאוד קרובה לתת משקל כדי לאהוב את עצמי.
הבנתי שגם אם אין לי רווח ברגליים, אני מספיק טובה! מגיע לי לאכול!
מגיע לי להביא ילדים בעתיד! מגיע לי לחיות! מגיע לי לבלות עם חברים בלי רגשות אשם! מגיע לי לאכול פיצה וחטיפים בימי הולדת!
מה מבדיל אותך מהשאר? למה לך אסור ולהם מותר?
אני מבינה שאת לא רוצה שהם יגלו אבל כל זה לטובתך ותקשיבי אני ממש אשמח לדבר איתך ולשמוע מה קורה איתך!
מזמינה אותך לדבר איתי כאן בפרטי❤
תקשיבי הם עוזרים לך ויש לך מזל שהם עוזרים לך לצאת מיזה.
ההורים שלי לא שמו לב שהייתי אנורקסית אז הייתי צריכה לצאת מיזה לבד.
אם את רוצה להישאר במשקל הזה משהו פה לא בסדר.
את לא צריכה לכעוס על אמא שלך, תביני שבלעדיה את יכלת למות מהרעבה.
זה קשה אבל יום אחד תחלימי לגמרי מהמחלה ואז באמת תאכלי כמו שצריך ואיך שמגיע לך לאכול מרצונך החופשי ולא כדאי שיעזבו אותך.
תיזכרי שלהיות רזה זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, גם אם זה נראה ככה, זה לא.
החיים הם כל כך הרבה יותר מיזה!
תדמייני איזה כיף זה ללכת לאכול עם חברים במסעדה ולא להרגיש רגשות אשם.
את רוצה להרגיש ככה? תתני להם לעזור לך.
תקשיבי, יש לי משהו להגיד שקצת יפחיד אותך.
כשתחזרי לאכול רגיל את תשמיני המון, ככה זה עובד בהרעבה.
אבל! ברגע שהגוף שלך יתרגל הוא יתחיל לשרוף את שאר האוכל.
אני אסביר יותר ברור:
בגלל שאכלת 300 או 500 קלוריות הגוף שלך התרגל לשרוף אותן.
ברגע שתתני לו כמות אוכל נורמאלית הוא עדיין ימשיך לשרוף 300 או 500 קלוריות לפי ההרגל שלו.
אבל! הוא יתרגל בסופו של דבר.
את צריכה את העזרה של הדיאטנית כי אם תשימי לב שהשמנת את עלולה לחזור להרגלים של ההרעבה.
אני מבטיחה לך שלאחר תקופה קצרה את תפסיקי להשמין ותתחילי לרדת!
אסור לך לחזור להרעבה, זה רק מאט את חילוף החומרים.
בגלל זה אני אומרת, תני להם לעזור לך כדי שתגיעי כבר לשלב שבו את יכולה לאכול כמו בן אדם נורמאלי, להיות במשקל תקין ובגוף שאת אוהבת.
עם גוף החלומות שלך הוא ריאלי ובריא הדיאטנית תעזור לך להגיע אליו בדרך בריאה.
אם הוא לא ריאלי גם יעזרו לך מבחינה נפשית.
לפני שנתיים הייתי אנורקסית ועכשיו אני אוכלת בריא ולא מרעיבה את עצמי!
ההורים שלי לא עזרו לי, אני חושבת שהמחלה עברה אצלנו בגנים או משהו כי גם אחותי ואמא שלי מתעסקות במשקל ובאוכל יותר מידי...
בגלל זה אף אחד לא עזר לי כי גם אבא שלי לא מבין בזה.
בקיצור, יום אחד גיליתי שלא קיבלתי יותר מחזור, התחלתי להבין יותר וגיליתי שאני יכולה למות.
מאותו היום התחלתי במאבק, לקחתי יותר אוכל לבית ספר אכלתי יותר והתחלתי להשמין, חזרתי להרעבות, ואז כשהגעתי למשקל המטרה שוב אכלתי כמו שצריך, השמנתי, הרעבתי, השמנתי, הרעבתי....
ככה זה המשיך והמשיך עד שלקחתי את עצמי ביידים והבנתי שאין מצב שאני הולכת לאבד את היכולת להביא ילדים לעולם! אין מצב שאני אמות.
בשלב הזה היו לי כבר כמה נפילות סוכר והחלטתי שזה מספיק.
הפסקתי להישקל לאט לאט, פשוט אכלתי, כל פעם אכלתי קצת יותר.
חודשים שהשמנתי, אבל, אחר כך התחלתי לחזור למשקל נורמאלי בלי לשנות שום דבר במה שאכלתי, פשוט ירדתי במשקל בלי לעשות שום דבר מיוחד.
ירדתי למשקל תקין שאני שמחה בו ומבינה שזה בסדר לא להיות במשקל שתמיד רציתי.
הבנתי שאני לא חייבת להיות מאוד קרובה לתת משקל כדי לאהוב את עצמי.
הבנתי שגם אם אין לי רווח ברגליים, אני מספיק טובה! מגיע לי לאכול!
מגיע לי להביא ילדים בעתיד! מגיע לי לחיות! מגיע לי לבלות עם חברים בלי רגשות אשם! מגיע לי לאכול פיצה וחטיפים בימי הולדת!
מה מבדיל אותך מהשאר? למה לך אסור ולהם מותר?
אני מבינה שאת לא רוצה שהם יגלו אבל כל זה לטובתך ותקשיבי אני ממש אשמח לדבר איתך ולשמוע מה קורה איתך!
מזמינה אותך לדבר איתי כאן בפרטי❤
וגם אני לא אוכלת בשר, השאלה למה את לא אוכלת בשר?
בגלל שאת לא רוצה/אוהבת או בגלל שאת רוצה להרזות?
בגלל שאת לא רוצה/אוהבת או בגלל שאת רוצה להרזות?
שואל השאלה:
לא אבחנו אותי עוד רק נתנו לי המלצה לקבל הפנייה לבדיקה
אני יודעת שאמא שלי תגיד שאני לא אכלתי הרבה אבל השאלה היא אם אני יגיד שהפרעה כזאת היא הפרעה מוחית ואם אני מבינה את הבעיה ועשיתי ככה רק לזמן קצר ועכשיו אני משנה משמעותית זה לא סימן שאין הפרעה כי אני מבינה את הבעיה, מבינה שאני לא צריכה לרדת, רוצה מאוד להישאר עם הדיאטנית ולעשות תפריט בריא ואמיתי שיתן לי כל מה שאני צריכה ואני ממש לא מתכוונת להמשיך לאכול ככה זאת הייתה תקופה קצרה, למדתי לקח, כי מי שמאבחנים עם הבעיות האלה תמיד לא מבינים את הבעיה, למה הם שם ולא בכיוון של לשנות ואני כן מבינה
לא אבחנו אותי עוד רק נתנו לי המלצה לקבל הפנייה לבדיקה
אני יודעת שאמא שלי תגיד שאני לא אכלתי הרבה אבל השאלה היא אם אני יגיד שהפרעה כזאת היא הפרעה מוחית ואם אני מבינה את הבעיה ועשיתי ככה רק לזמן קצר ועכשיו אני משנה משמעותית זה לא סימן שאין הפרעה כי אני מבינה את הבעיה, מבינה שאני לא צריכה לרדת, רוצה מאוד להישאר עם הדיאטנית ולעשות תפריט בריא ואמיתי שיתן לי כל מה שאני צריכה ואני ממש לא מתכוונת להמשיך לאכול ככה זאת הייתה תקופה קצרה, למדתי לקח, כי מי שמאבחנים עם הבעיות האלה תמיד לא מבינים את הבעיה, למה הם שם ולא בכיוון של לשנות ואני כן מבינה
אנונימית
זה משנה שלא אכלת הרבה, את צריכה לקבל את האבחון, אם אומרים לך שאת חולה זה לא אומר עלייך כלום כי את יכולה להחלים ואת כבר רוצה להחלים.
יכול להיות שבכלל יגידו שאת לא חולה בהפרעת אכילה ושעשית את זה סתם מחוסר ידע, אני לא יודעת.
מה שאני יודעת זה שהרעבת את עצמך.
בבקשה תיהי כנה איתי,
תדמייני סיטואציה שבה אכלת 2000 קלוריות, עזבי את השאלות של "איך אני אוכל את כל זה", נגיד ואכלת.
זה ישפיע עלייך? יום למחרת תירצי לאכול פחות בצורה מוגזמת או שתאכלי כמות נורמאלית שמתאימה לך?
יכול להיות שבכלל יגידו שאת לא חולה בהפרעת אכילה ושעשית את זה סתם מחוסר ידע, אני לא יודעת.
מה שאני יודעת זה שהרעבת את עצמך.
בבקשה תיהי כנה איתי,
תדמייני סיטואציה שבה אכלת 2000 קלוריות, עזבי את השאלות של "איך אני אוכל את כל זה", נגיד ואכלת.
זה ישפיע עלייך? יום למחרת תירצי לאכול פחות בצורה מוגזמת או שתאכלי כמות נורמאלית שמתאימה לך?
שואל השאלה:
אני עשיתי את זה מחוסר ידע
אני בדקתי קצת באינטרנט וראיתי שאני צריכה 1200 קלוריות אבל חשבתי שזה לא ביג דיל ואני סתם ירזה יותר מהר
אני לא כל היום חושבת על זה וכבר הפסקתי להישקל אחרי שהייתי במפגש אחד אצל דיאטנית החלטתי להפסיק כי היא האירה לי את העיניים שהבנתי שזה לא טוב ואני לא מקבלת מה שאני צריכה פשוט לא ידעתי שזה כזה משנה
אני עשיתי את זה מחוסר ידע
אני בדקתי קצת באינטרנט וראיתי שאני צריכה 1200 קלוריות אבל חשבתי שזה לא ביג דיל ואני סתם ירזה יותר מהר
אני לא כל היום חושבת על זה וכבר הפסקתי להישקל אחרי שהייתי במפגש אחד אצל דיאטנית החלטתי להפסיק כי היא האירה לי את העיניים שהבנתי שזה לא טוב ואני לא מקבלת מה שאני צריכה פשוט לא ידעתי שזה כזה משנה
אנונימית
אוקיי אז הכל יהיה בסדר!
אל תדאגי, תני להם לעזור לך, הם יטפלו בך בצורה שתתאים לך, לא עכשיו יקחו אותך לאשפוז (לדעתי) אז את יכולה להירגע וגם תרגיעי את אמא שלה ותסבירי לה את מה שאמרת לי, שאת באמת רוצה להיות בריאה.
אבל אל תחשבי שזה אומר שלא תיהיה דיאטנית ושלא יעזרו לך יותר, הם עדיין ישכיחו עלייך, יקח זמן עד שהם יסמכו עלייך אבל תהני מתהליך ההחלמה ותזכרי שכל יום שבו את אוכלת כמו שצריך זה עוד צעד לחיים בריאים יותר.
בהצלחה❤
אל תדאגי, תני להם לעזור לך, הם יטפלו בך בצורה שתתאים לך, לא עכשיו יקחו אותך לאשפוז (לדעתי) אז את יכולה להירגע וגם תרגיעי את אמא שלה ותסבירי לה את מה שאמרת לי, שאת באמת רוצה להיות בריאה.
אבל אל תחשבי שזה אומר שלא תיהיה דיאטנית ושלא יעזרו לך יותר, הם עדיין ישכיחו עלייך, יקח זמן עד שהם יסמכו עלייך אבל תהני מתהליך ההחלמה ותזכרי שכל יום שבו את אוכלת כמו שצריך זה עוד צעד לחיים בריאים יותר.
בהצלחה❤