כשאתם שומעים מוזיקה, האם אתם מתרכזים בסאונד, או שאתם "מרגישים" את הסאונד ומעניקים לו משמעות על ידי חלימה בהקיץ, דמיון?

אני נורא חולמנית אז האופציה השנייה מתאימה לי.

מרגישה

גם וגם...
כמו שיש שירים על בנות
ויש שירים שמלמדים אותך מסרים....
שני השירים יכולים להיות טובים אבל לכל אחד אני אתייכס אחרת

גם וגם לפעמים ככה ולפעמים ככה

מתרכזת בסאונד וברגשות שזה נותן לי. למשל believer
אני עוצמת את העיניין ופשוט מרגישה כוח ועוצמה ושלא משנה כמה יפגעו בי אני תמיד אנצח.
(אני לא מדמיינת שום דבר. רק מתרכזת במוזיקה וברגשות)

מתרכזת בהכול שומעת הכול אפילו הדבר הכי קטן ואני מרגישה בעולם אחר

אני פשוט שומע מה תרוצה

לגמרי תלוי במוּד שלי
אני יכולה להקשיב למוסיקה בצורה הכי טכנית, אם זה למילים, למלודיה, לכל כלי בנפרד, אפילו לספור ביטים.
אני יכולה גם להקשיב ולהתרכז ברגש.
לא משנה איזה שיר אני אשמע, זה תלוי במה שאני מרגישה באותו רגע. למרות שלפעמים בחירת השיר כן תשפיע על איך אני אשמע אותו.
אבל אני חושבת שבסופו של דבר אני שומעת כל שיר בשתי הדרכים, אני מרגישה שאני חוקרת אותו עד הסוף, זה פשוט יותר כיף ככה.