67 תשובות
לחבר הכי טוב שלי
בסטיפס או לחברות טובות
כותבת לעצמי /לחבר/ה
אני כותבת ביומן שלי (פרטי)
סטיפס
לעצמי לחברות הכי טובות שלי לסטיפס
לאף אחד, לא פרקתי ולא אפרוק לאף אחד את הדברים שבאמת יושבים עליי.
לא לפסיכולוגים, לא להורים, לא למשפחה, לא לפסיכיאטרים ולא לחברים קרובים.
אמא שלי/אחותי
לחברים טובים שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם
אימא שלי, אני ממש אסירת תודה שיש לי אותה❤
החתולה שלי היא אוזן קשבת
לאף אחד. אני פשוט מהרהרת בזה, נשארת עצובה, ושומרת בבטן. מחקרים הוכיחו שזה באמת לא בריא. אבל אין לי למי. אני מפחדת שכולם ישפטו אותי. אבל בטיקטוק דיברתי כמה פעמים עם בנות בערך בגילי ופרקתי. גיליתי שיש הרבה אנשים במצב שלי.
אנונימית
תאמת שזו בעיה שיש לי אני שומרת הכל בפנים ומוציאה תסכול על אנשים וחפצים במקום לפרוק למישהו
אני לא מסוגלת להפתח בקטעים האלו זה מרגיש לי נוראי
אנונימית
למי שאני הכי סומך עליו ויודע שלא ישפוט אותי
לעצמי או לפה
כותבת לעצמי
חבר, חברה או קרובת משפחה שלי
Hex
מוזיקה
אנונימית
בדרכ מנסה לכתוב על זה או לחברים ספציפיים, לפעמים גם לאחיות שלי או אמא שלי, תלוי מה הסיטואציה
אין לי חברים אני פורקת לתחת שלי
מדבר לעצמי

זה לא שמישהו יבין אותי...
האמת? פשוט לבכות , זה מאוד עוזר וככה אני לא צריכה להסביר לכולם מה עובד עליי ופשוט בוכה
בסטיפס, כי אף אחת מהחברות שלי לא מבינות אותי ממש...
ואני פשוט בוכה בחדר בשקט
לרוב אני שומרת לעצמי
אם אני פורקת אז זה לחברות שאני יודעת שלא יקחו אותי כמובן מאליו אף פעם
או בסטיפס
לחברה מאוד טובה שלי אז אני רושמת לה על זה שאני בוכה וכל מה שקרה והיא ישר מתקשרת אליי וזה מגיע לשיחה של 4 שעות ואני באמת אוהבת אותה ממש על זה כי היא בין החברות היחידות והאמיתית באמת שיש לי.
במקרה עכשיו זה אחד הרגעים האלו..

לקב"ה פשוט לסגור את החדר ולדבר איתו או לצאת לגינה.

כשניסיתי להסביר לאחיות שלי זה ניראה כאילו אין להם מה להגיד לי והן לא מבינות אותי
ולחברות זה מרגישה שאתה חושף חלק גדול מעצמך אז מעדיפה שלא...
לאף אחד.
למדתי כבר טוב מאוד שאי אפשר לסמוך על אנשים.
אני שומר את הכל לעצמי ושם פנים מזוייפות. רגשות מזוייפים.
חוץ מפעם בחודש שאני פשוט לוקח את עצמי לאמצע שום מקום וצורח את הכל החוצה. זה הכל.
לכאן או פשוט נותן לזה לעבור
לאף אחד כי אני מרגישה פשוט מעיקה .. אז אני כותבת לעצמי בפתקים
לרוב לסהר אבל הם לא פעילים מ12 בלילה ובלילה אני מרגישה חרא יותר אז זה חבל
לא בא לי להיות מטרד לאף אחד כי הבעיות שלי לא מעניינות אנשים בדיוק כמו שבעיות של אנשים לא מעניינות אותי, אז אני לא פורקת,
גם אין לי את הצורך הזה
לבכות זאת השיטה הכי טובה היא משחררת הרבה מועקה על הלב ואחרי זה את נרגעת
ליומן שלי.. היחיד שמבין אותי באמת, או לאלוהים או לדובי שלי
לאף אחד
אני מתמודדת לבד..
כותבת ביומן
לאף אחד.
אין לי אצל מי
לא פורקת או בסטיפס.
לאף אחד בוכה סוגרת את הדלת וזהו
לסטיפס אבל הוא לא באמת עוזר לי בסוף אני מסתדרת לבד
זה הקטע... אין לי מישהו כזה...
:(
אני פונה אל המוזיקה ובוכה
הכל שמור אצלי שנים (:(
אף אחד
אם ממש עצוב לי אז מוזיקה ולבכות
אין לי למי לפנות :)..
אנונימית
לא פורקת.
האמת ששומרת בבטן רוב הפעמים אני רק שומעת מוזיקה ויוצא שאני מדוכאת עוד יותר אבל תמיד זה עובר למזלי
אין לי למי אז אני כותבת
למחברת שלי
הכלבה שלי, או הכלב שלי שבשמיים (:(
אנונימית
תלוי מתי. לפעמים לדודה שלי, לפעמים לחברה ולפעמים סתם בוכה את זה במקלחת או לפני שאני הולכת לישון
ידיד שלי ועם הוא מסנן אז פשוט לא
לאלכוהול כי אני לא מסוגל להיפתח בקלות לאף אחד
אנונימי
לעצמי בעיקר /פעמים מאוד קטנות לבת דודה שלי
אנונימית
וואלה כמעט ואין למי באמת חוץ ממשהי אחת
או שאני מציירת זה גם לפרוק
יומן
לסטיפס כי הכל אנונימי ואתה לא צריך להסתכל לאף אחד בעניים
למראה
משלם למישהי 100 שקל לשעה ופורק עליה
אנונימי
אני לא פורקת
זה גורם לי להרגיש מוזר ולא בנוח ואם כן זה רק לאנשים שלא יודעים מי אני
אנונימית
אני פורקת לעצמי.
לאף אחד. תאמת יש לי את הפיצול אישיות, אז אני והוא משוחחים
האמת שפחות יש לי דברים לפרוק בדרך כלל. ובגלל שאני בן אדם שפחות מראה רגשות מאוד אמיתיים אני פשוט מעדיפה לשמור לעצמי או לכתוב את מה שאני מרגישה