אני במדא והיום ראיתי בנאדם מת לי מול העניים בפעם הראשונה (לא הצלחתי להציל) אתם יכולים לעודד אותי ולעזור לי לשכוח מזה?

זה אדם ותחילתו בעפר וסופו בעפר
את עשית את מה שיכולת לעשות בסופו של דבר אלוקים קובע

הכל בסדר מאמי, לפעמים דברים מצליחים ולפעמים לא... תחשבי על כל הפעמים שכן הצלחתם להציל, תחשבי חיובי:))

זה נורא נורא קשה אבל זה קורה. במוקדם או במאוחר.
זה מעגל החיים. וזה יקרה לכל אדם כל הכדור המטורף הזה.
וזה בסדר להרגיש רע אבל תזכרי שזה לא אשמתך או אשמת אף אחד זה כנראה פשוט היה צריך לקרות.
שיהיה לך יום טוב וחיים ארוכים 3>

טבעי שאת מרגישה ככה,בכל זאת זה חוויה כואבת וקשה. תזכרי שעשית כל מה שיכולת ושלא תמיד מצליחים וזה בסדר.

זו לא אשמתך בשום צורה
את עשית את הטוב ביותר שיכולת, ולצערך הטוב ביותר כנראה לא היה הטוב מספיק, אבל זה כי יש אנשים במצב שאי אפשר להציל, יש אנשים שאי אפשר לעזור להם. את במקרה נתקלת באחד - וזו חוויה מזעזעת, אבל זו ממש לא אשמתך שזה קרה.
עכשיו אחרי שנפגשת עם המוות, קחי את זה כהזדמנות להשלים איתו ולקבל אותו, יש לך עוד ניסיון חיים שלרוב האנשים אין, היי שלמה עם זה.

שואל השאלה:
תודה רבה לכולכם אבל אני כן מרגישה אשמה בגלל שעם הייתי שמה לב למשהו מוקדם יותר אז כן הייתי מצליחה להציל אותו אז זה כן באחריותי

יש לך מדריך במדא? את כבר שנים במדא?
זו באמת לא אשמתך, גם רופאים שעובדים כבר 30 שנה מפספסים דברים לפעמים, אין מה לעשות עם זה - את לא יכולה לשנות את מה שקרה ולהאשים את עצמך במה שקרה לא יחזיר אותו לחיים, הדבר היחידי שאת יכולה לעשות הוא ללמוד מזה להבא

שואל השאלה:
אבל אם פספסתי את זה אז אני יכולה גם לפספס/לשכוח תסמינים של דברים אחרים בפעמים הבאות ואני לא יודעת כבר כמה כדאי לי להתנדב בכלל

דבר ראשון, אם את מרגישה נפשית שאת לא יכולה להתנדב - אל תתנדבי, זה יכול לעשות נזק גם לך וגם לאנשים שצריכים עזרה.
דבר שני - תלמדי מזה למה כדאי לשים לב, אל תחשבי שתפספסי בעתיד, תדאגי שאת לא תפספסי בעתיד, תגרמי לזה לקרות

אני התנדבתי וראיתי דברים קשים ועזבתי

שואל השאלה:
גאון של אבא
אתה מרגיש שזו הייתה הבחירה הנכונה?

כן. אם את מרגישה שזה גדול עלייך אז לא בכוח

שואל השאלה:
מבחינה נפשית פחות יש לי בעייה אני יותר מפחת לטעות שוב ולגרום לעוד נזק

זה נפשי. כי את בלחץ לא לפשל
יכול להיות שאני מגזים עם הפרישה וזה הלם ראשוני שלך אבל תבדקי את זה..
מה שאני ראיתי לא זעזע אותי אבל זה היה קשה מאוד לצפיה

שואל השאלה:
כבר ראיתי אנשים מתים(מקרי תליה/צלם איבוד אנוש)
אבל זה אף פעם לא היה באחריותי לפני

כנל מה שראית ויותר גרוע מזה
אבל תזכרי שאת עשית את המקסימום שלך והקב"ה ממית ומחייה
מקרים כאלו חוזרים על עצמם בדרך כלל ולי זה כמעט קרה עם תינוק
אבל תזכרי שלא הכל באחריותך

אין מה לעשות עשית מה שאת יכולה כדי להציל והבן אדם מת את לא אלוהים ורופאים וצוות מדא אינם אלוהים יש אלוהים אחד למעלה והוא קובע את מי לקחת בלי חשבון

שואל השאלה:
אני לא מאמינה באלוהים ושליחים וכל זה אז תודה על הכוונה אבל זה לא ממש עוזר לי

תתנחמי בזה שעשית את כל מה שאת יכולה כדי לנסות להציל אותו, אבל לא כולם שורדים אלה החיים אנשים טועים ושום דבר לא מושלם
בדיוק כפי שמישהו מת לך בידיים אחד אחר יחזור לחיים בזכותך או יינצל תזכרי שאנשים באים והולכים וכל שביכולתנו לנסות למנוע את המוות שלהם ומהמקרה הזה את יכולה רק ללמוד ולהבין שאלו החיים גם הטובים ביותר מאבדים אנשים אבל זה לא מונע מהם להמשיך ולעזור לאחרים
אבל אם זה מכביד עלייך מכל בחינה שהיא ממליץ לך לעזוב כי זה מדא לפעמים אפשר להיות בשיא הכיף אחרי החייאה מוצלחת או לידה ואפשר גם להיות בתחתית אחרי החייאה כושלת בילד חס ושלום הגדולה זה היכולת להמשיך להיות עם הראש למעלה ולא להאשים את עצמך בשום מקרה זה לא מגיע לך, את רצית לעזור.