אני חושבת שחברה טובה שלי בדיכאון ואני לא יודעת איך לעזור לה

תגידי לה שתתייעץ עם פסיכולוגית, תנסי לקרוא על דיכאון ולראות מהם הגורמים, ואיך אפשר לעזור, ותמצאי דרך לעזור לה :)

שמע, חלק מהעניין בדיכאון זה חוסר חשק וכוחות לעשות דברים. לספר להורים וללכת לפסיכולוג זה חתיכת צעד משמעותי והוא דורש אומץ ומאמץ וזה דבר שקשה לפעמים להביא את עצמך לעשות כשאתה בדיכאון ואתה תגייס לעצמך את כל התירוצים האפשריים בשביל לא לעשות את זה.
אני חושבת שאתה צריך לשקף לה את זה. להגיד לה בבירור- אני רואה שמאז שככה וככה את מרגישה מאוד לא טוב. אני רואה שאת בגישה מאוד שלילית להרבה דברים כמו ככה וככה. אני דואג לך, אני באמת דואג לך. אני מנסה לעודד אותך אבל אני מרגיש שזה לא מספיק ושאת צריכה יותר מזה. את חייבת לעשות משהו, לא יודע מה, אבל המצב לא יכול להישאר ככה. מי את חושבת שיוכל לעזור לך?

תהיה חד משמעי בדברים שלך. אל תקבע לה מה הפתרון שמתאים לה בהתחלה תשאל אותה מה היא חושבת שיעזור לה או מי ותציב לה עובדה שהיא חייבת לחשוב על משהו כלשהו ושהמצב לא יכול להישאר ככה. אם אתה רואה שהיא נתקעת אתה יכול לפרוס בפניה אופציות. להציע לה לדבר עם אמא, אבא, אח, עוד מישהו ממעגל החברים שיש לו איזושהי השפעה נוספת עליה, מורה כלשהו, מדריך, יועצ\ת, לפנות לאחד ממוקדי בריאות הנפש, תפרוש את כל האפשרויות שעולות בפניך שיהיה לה כמה שיותר מבחר. היא חייבת לבחור משהו.
אם אתה רואה שזה לא עוזר ולא זז והיא לא רוצה למצוא פתרון אני מציעה לך לנסות להתייעץ עם איזשהו גורם מקצועי או מבוגר בסביבתה כדי שאתה לא תהיה לבד בזה וגם כדי שאולי אם זה יגיע מעוד מקום זה ישפיע. אפילו שתפנה ליועצ\ת בבית ספר ותגיד שאתה רואה שהיא במצב רוח מאוד לא טוב בזמן האחרון וזה מדאיג אותך והיית רוצה שקצת יותר ישימו לב אליה.. משהו כזה. אתה לא חייב לפרט הכל, רק חלק זה מספיק. זו פנייה שברמת העיקרון היא לא אמורה לדעת שעשית.