אני בוכה את חיי למה נגזר עליי לחיות בצורת חיים נחותה כמו זו? דוד משוגע שחזר אחרי הרבה זמן מהוסטל,אימא שמתפרצת עליי

היי, קודם כל תפסיקי לבכות. לכולם יש עליות וירידות בחיים וזה לגמרי בסדר ולגיטימי. את רק לומדת ומתחזקת מזה. לטוב ולרע. לדעתי את צריכה לדבר עם מישהו ולפרוק הכל, מנסיון, לא יעזור לך לשמור בבטן, רק להיפך. אני פה, תכתבי לי. אני רוצה לדבר איתך. יהיה בסדר :)

שואל השאלה:
כל האנשים שסיפרתי להם עד כה מתייחסים אליי כאילו אני נכנסתי מרצוני לסיבוך.
דוד שלי כתוב על הבית הזה.

את מוזמנת לגור אצלי באמת אומרת

שואל השאלה:
מאיפה את?
לא רוצה להעיק,אני גם גדולה ממך

אני מאשקלון בת כמה את

שואל השאלה:
22 בסוף דצמבר
מהמרכז
אני מפחדת מאזעקות גם שלא נדע חח

חחח חופשיי אני בת 16 הכל טוב לא נורא חחח לא חשבת אולי להשכיר דירה לבד?

שואל השאלה:
לא..
אין לי תכנונים כאלו לבד,גם לא קיבלתי כסף מאף אחדץ

את עובדת? אני אביא לך רעיון מנקודת מבט שלי אני האמת מקסימום ההיתי עוברת לדרום באר שבע דימונה והאזור משכירה או עם חברה או לבד יחידת דיור בדרום זה יחסית זול ומוצאת עבודה באזור שם גם זה יחסית כאלו יהיה ממש כיף וחויה

אני חושב שאפילו שהחיים לא הוגנים, אנחנו בונים את העתיד של עצמנו.. אני עובר דברים דומים לשלך ולכן אני מתסכל על העתיד ואיך אני אשנה אותו כדי שיהיה לי טוב יותר מהעבר והווה.
כמובן שלפעמים זה קשה, לכן הייתי ממליץ לפנות לעזרה מקצועית

יש משפט כזה

החיים זה כמו אופניים, אם קשה כנראה שאתה בעלייה.

תנסי למצא דברים טובים במצב שלך, אפילו הכי קטנים זה עוד מעט יעבור.
ותזכרי שאת עכשיו בעליה, עוד מעט תוכלי להגיע למישור ולנשום לרווחה