מה ההורים שלכם לא יודעים עליכם ? ולמה אתם לא מספרים להם את זה?

שאני מדברת עם אנשים ברשת חחח
וכי הם לא יאהבו את זה במיוחד

רחל הירוקה הייתה פה

שיש לי סטיפס אני משער..
כי זה מביך

שיש לי סטיפס
כי לא נעים לספר שאני מדברת עם אנשים באינטרנט חחח

מניח שיש לי סטיפס
ושאני בקבוצות וואצפ עם אנשים שאני לא מכיר (סטיפס)
שמחתי לעזור,
yolo

שהמצב הנפשי שלי פח אשפה, אני לא מספר להם כי הם אף פעם לא ממש עזרו לי הם גם פחות או יותר גרמו לחלק מהמצב הזה... אף אחד לא יודע את זה. אה והם לא יודעים שאני א-מיני ועוד מליון דברים עלי.

שאני דיכאונית כבר מהחטיבה (סיימתי תיכון) וחשבתי שזה ככה בגלל גיל ההתבגרות ושזה יעבור לי אבל זה לא עבר ופשוט הבנתי שזאת מי שאני, כי אני לא רוצה שהם ידאגו לי

שהתחלטתי טיפולים פסיכולוגים..

אני לא רוצה להגיד מה שיש לי
אבל אני לא מספרת להם כי אני לא רוצה שידאגו מזה יותר מדי כי אני לא רוצה לעשות מזה בלאגן

yolo
דה פאק מה איזה קבוצת וואטסאפ?

כשאני מאונן לול

שאני בי

שיש לי רשתות חברתיות

הם חושבים שאני כותבת סיפורים תמימים באתרי ספרים

שאני פוגעת בעצמי

שיש לי התקפי חרדה

שיש לי דיכאון

שהתחילו איתי כבר בנים ובנות בעבר

שאני רוצה להתרחק מהדת

שאני בקבוצות ווצאפ

שאני מזוכיסטית

שאני לא תמימה כמו שהם חושבים

שאני לא תינוקות כמו שהם מתנהגים אליי

שיש לי חברים מהקהילה הגאה

שבקיר מאחורי המראה בחדר שלי כתובות כל קללה וקללה שאבא שלי קילל אותי מכיתה ז'

שנדרתי מכיתה ד' עד שנה שעברה, כמעט כל יום, שאם אבא שלי יבוא לבית שלי כשאני אהיה גדולה, או אני, או הוא ימותו (ואני מתכננת ללכת לרב בעתיד כדי לבטל את הנדר)

שצעקות בבית מכניסות אותי לסטרס

שאני מציירת דברים לא תמימים


(אני אזכר מה עוד ואחזור אחר כך)

שאני מדברת עם אנשים בסטיפס, לא רוצה לספר להם כי כפי שאני חושבת הם יתחילו לחשוד ולרצות לראות את ההתכתבות, אני אומרת את זה כי שהייתי יותר קטנה הם היו מחטטים לי בטלפון לראות אם " כותבים לי דברים לא יפים ". ובאמת הם ילחצו יותר מדי בלי להבין שיש לי ראש על הכתפיים ושאני מתנהלת בחוכמה פה בהתכתבויות והכול. ושבכללי סהכ האנשים פה ממש נחמדים ולא מזיקים.

שאני בדיכאון, ושאני שונאת אותם , ושאני שותה המון אלכוהול ופעם אחת איבדתי הכרה כי שתיתי יותר מדי שותים של אלכוהול

שעברתי הטרדות..
ושאני במצב על הפנים מהרבה בחינות...

שאני רוצה קצת להיות דתי לייט ולא סגור.
בא לי סמארטפון ומחשב נייד משלי עם אינטרנט.
נמאס לי כבר

שאני לא יכולה בלעדייהם כי אני יוצר מדי אוהבת אותם והם חושבים הפוך...

שיש לי סטיפס, כדי שהם לא ייבדקו מה אני שואלת וזה וזה

לחחח
השאלה היא מה הם כן יודעים עלי

שאני שותה אלכוהול ואפילו לא בבילויים עם חברים אלא סתם לכיף שלי (אלכוהול זה טאבו במשפחה שלי)
שאני בי
ששלחתי תמונות עירום למלא גברים
שדברים סדיסטים מדליקים אותי

שאני בי

חחח רק אותי הצחיק ממש שהיא לא יודעת איך כותבים שוטים?^^^^

שאני נכנסת אינסטגרם וטיקטוק מהאינטרנט:)

אוי הם בקושי יודעים מה הטעם שלי במוזיקה וזה כלכך מביך לספר להם כי הם חושבים שלא השתנה לי הטעם במוזיקה מגיל 10:)

אמא שלי יודעת עלי הכל. היא כמו החברה הכי טובה שלי

ההורים שלי לא יודעים עלי כלום
אני מעשנת יש לי חבר אני שותה ולפעמיך אני עושה ירוק והם חושבים שאני סתם יושבת בפארקים אבל ממש לא... הם לא יודעים שהייתי לוקחת תרופות נגד חרדות ודיכאון ותכלס אם ההורים שלי היו יודעים את כל זה אז הם היו שונאים אותי לנצח

שאני משקרת להם ב90 אחוז מכל הפעצים שאני עם חברים ואממ גם שהמצב הנפשי שלי ברצפה

זה די מבאס שחושבים על זה שאנחנו לא יכולים לספר הרבה דברים להורים שלנו
הייתי מעדיפה שהילדה שלי תספר לי הכל גם אם אלה הדברים הכי נוראיים שיש

אני לא מספרת כי לפעמים יש דברים שאני יודעת שההורים שלי לא היו רוצים שאני יעשה ואני בכל זאת עושה למרות שגם אני לא מרוצה מעצמי כשאני עושה אותם
אבל אין מה לעשות

הם לא יודעים עליי כלום אני לא בנאדם משתף רק את החברים שלי להורים שלי אני לא אומרת כלום וופס

שאני לסבית כי אני באה ממשפחה דתית ולמרות שאני יודעת בערך מה הדעות שלהם אני מפחדת להגיד להם את זה, וגם כי אני מרגישה שהם לא יקחו את זה ברצינות כי אני בת 14

איזה באסה שהחברים שלי שיפוטיים בדיוק כמו ההורים שלי אז אין לי למי לספר

שההיתי בקטעים עם בנים וכאלה כאילו מה אי יהוא לאבא שלי אבא אני בקטע עם מישהו גם לאמא זה מביך כי זה דבר שמספרים אותו לחברות קרובות ולא מעבר

אף לא סיפרתי להם שאני בי כי אין לי מושג איך אני מספרת להם דבר כזה אפילו לא סיפרתי לחברים ותעלה אני די מחכה שיעבור לי השלב הזה מב שכנראה לא יקרה...
אז יאיי

הרבה דברים אני לא אפרט כאן אבל נגיד ששכבתי

שיש לי הפרעות אכילה
שאני שותה ומעשנת ירוק(לפעמים כזה כשיש משהו לא באופן קבוע)
ושפעם אחת מכרתי למישהו סרטון של הרגליים שלי חיחחחיחחחחחחחח

שעברתי הטרדות מיניות.
שהשמיצו אותי...
ושלא הלך לי טוב השנה מבחינה חברתית...

שאני בזוגיות :)

שאני עדיין אדם עצוב בפנים, אני כל המאפיינים של בן אדם אבל אני מת מבפנים. החיים גמרו אותי.

שאני ביסקוסאל ויש לי קראש

שאח שלי היה טכנית אונס אותי במשך שנה
אני אומרת טכנית כי הוא מעולם לא החדיר מעבר לאצבעות
יש לי הרגשה שאני לא צריכה להסביר למה

מלא דברים
סתם כי אני לא רואה סיבה שהם ידעו .

בעיקרון הם לא ממש יודעים הרבה,
גם לא הייתי רוצה לספר להם.

כי אנחנו לא באמת צמודים לכל אחד יש חיים אחרים ויותר אישים
למרות שאנחנו חיים איתם באותו הבית

שלאחרונה אני כותבת יומן,
צפיתי בניתוחים מפחידים
אמא שלי לא יודעת ואף אחד מלבד הבנקאית כמה כסף יש לי
ובכללי שאני אוהבת לדבר עם הטבע
ומקבלת גם תגובות מסערות גשם.

אממ שיש לי סטיפס ואני מתחברת עם זרים
הם היו מקרקעים אותי לדנה ולוקחים לי כל גישה לאינטרנט

שאני כל כך דיכאוני מבפנים למרות מה שאני משדר החוץ הפוך

שאני סובלת!
שאני רוצה להיפטר מהחיים האלו בגלל שאף אחד לא נשאר איתי מלבד הזיכרון של אבא שלי
שהטרידו אותי גברים,סילפתי חלק מהדברים.אה ושאני זוכרת המון חלומות שחלקם סיוטים.

זה כמו לתת לבנאדם חמש סוגים של קראק
מאיפה להתחיל

שאני לא תמימה כמו שאמא שלי חושבת
קריצה קריצה....
וגם שאני רוצה לשמור שבת שהיה גדולה טכנית זה לא בעיה עם אמא רק משפחה המורחבת אם הם יגלו הם בטוח יחרימו אותי......

שהמצב הנפשי שלי זבל, המצב החברתי שלי על הפנים, שאני מרגישה לא חשובה, שאני לא מפסיקה להדחיק דברים, להרחיק ממני אנשים, כבר די הרבה זמן שאני בתחתית, שאני מרגישה לבד, שיש לי יותר מידי דאגות ואני לא שקטה, שלפעמים אני מרגישה מרוסקת, אני בתקופות קשות כבר כל הזמן, קשה לי לחייך, לא כיף לי להיות בחברת המשפחה בכלל, אני נאלצת לחיות בשקר כי יש דברים שאני לא מסכימה איתם, אני פשוט לא מסוגלת לשתף. אני מרגישה שזה לא יעזור.
אף אחד לא יכול לעזור לי כי כמה שאנסה להסביר אף אחד לא יבין את מה שאני עוברת.

אבא שלי לא כאן כדי שאוכל לספר לו אבל אני מאמינה שהוא שומע את זה ,מקשיב לשירים שאני מקדישה לו כבר 3 שנים,אימא שלי חושבת שאני לא יודעת לשיר אבל הייתי גם במקהלות ואמרו לי פידבקים טובים על הקול שלי.
ודבר שני אני אוהבת יותר מידי את החיים שלי אז אני לא אספר לאמא שלי כדי שלא תחתוך אותי עד העצם

וואו אני כל כך מבין אותך ^

שהמצב הנפשי שלי חרא

שאני בי למרות שהם נתנו לי רמזים שהם יודעים
שחתכתי כמה פעמיים
שאני מדברת עם אנשים שאני לא מכירה ושלחתי תמונת ערום, אמא שלי סומכת עליי יותר מידי בשביל שאני אגיד לה

שהייתה לי אנורקסיה ושעכשיו יש לי מחלת עיכול
כדי שלא ירחמו עליי? וגם שלא יתייחסו אליי אחרת פתאום

ההורים שלי יודעים עליי הכל כאילו אמא שלי יודעת כי אני והיא היינו ביחד רק אני והיא כל החיים אז אנחנו כמו חברות הכי טובות

שאני חושבת שיש לי משיכה מסויימת לבנות

שהצעקות והריבים שלהם כן עשו לי טראומה וחרדות

כל החברות שלי ניתקו ממני קשר

שאני לא הולכת לא לעשות את זה עד החתונה (מסורתיים)

לא באמת חוויתי ילדות טובה

ברצינות יש כלכך מלא הם אפילו לא יודעים מה הצבע האהוב עליי:/