7 תשובות
שואל השאלה:
ההורים שלי נוקשים מידי ואבא שלי חושב שאם אני רבה איתו ואחרכך לא מדברת איתו אז אני לא אוהבת אותו כאילו הוא יודע שכן ברור רק לפעמים אחרי ריב אני קרה אליו יותר ואמאשלי אתמול היה לנו ריב קיצר תיסבוכת הם לא סומכים עליי ואני לא יודעת למה ואני לא אוהבת צעקות
ההורים שלי נוקשים מידי ואבא שלי חושב שאם אני רבה איתו ואחרכך לא מדברת איתו אז אני לא אוהבת אותו כאילו הוא יודע שכן ברור רק לפעמים אחרי ריב אני קרה אליו יותר ואמאשלי אתמול היה לנו ריב קיצר תיסבוכת הם לא סומכים עליי ואני לא יודעת למה ואני לא אוהבת צעקות
אנונימית
שואל השאלה:
כי היא לא בוכה בכלל לא מתרגשת מריבים כאלה כאילו ואם אני כן אז זה מראה כאילו המצב גרוע ואני כאילו לא רוצה לבכות וזה רק אני האחים שלי כולם לא בוכים והיו להם אותם ריבים עם ההורים שהיו בגילי והתמודדו עם זה אני מרגישה שאני מתחרפנת באלי לקחת רסקיו אבל מחפשת משו אולי חלופי שיטות להרגעה כי לא מכירה
כי היא לא בוכה בכלל לא מתרגשת מריבים כאלה כאילו ואם אני כן אז זה מראה כאילו המצב גרוע ואני כאילו לא רוצה לבכות וזה רק אני האחים שלי כולם לא בוכים והיו להם אותם ריבים עם ההורים שהיו בגילי והתמודדו עם זה אני מרגישה שאני מתחרפנת באלי לקחת רסקיו אבל מחפשת משו אולי חלופי שיטות להרגעה כי לא מכירה
אנונימית
שמעי להיות רגישה זה דבר מאוד טוב!!
אבל כל דבר זה טוב עד שזה לא ההפך לקיצוני..באיזון מה שנקרא
אולי תנסי להתמודד עם הסיטואציה ולנסות לתעל אותה למקום שאת יוצאת מיזה למקום חיובי וטוב יותר במקום כביכול לברוח מיזה וללכת לבכות(למרות שבמקרים זה מאוד עוזר ומשחרר)
אני גם ילדה שיכולה לבכות מסרטון או מסתם מחשבה עצובה (לא תמיד)
אבלל לדעת מתי זה מתאים ומתי זה לא חבל על הדמעות שלך ואל המצב רוח שיהרס לך עקב הדמעות אחרי זה גם העיניים כואבות(או שזאת רק אני..:)
אבל כל דבר זה טוב עד שזה לא ההפך לקיצוני..באיזון מה שנקרא
אולי תנסי להתמודד עם הסיטואציה ולנסות לתעל אותה למקום שאת יוצאת מיזה למקום חיובי וטוב יותר במקום כביכול לברוח מיזה וללכת לבכות(למרות שבמקרים זה מאוד עוזר ומשחרר)
אני גם ילדה שיכולה לבכות מסרטון או מסתם מחשבה עצובה (לא תמיד)
אבלל לדעת מתי זה מתאים ומתי זה לא חבל על הדמעות שלך ואל המצב רוח שיהרס לך עקב הדמעות אחרי זה גם העיניים כואבות(או שזאת רק אני..:)
וואי גם אצלי אחים שלי ממש אדישים לסיטוצאיות
תאמיני לי את לא אשמה!!כל אחד מגיב בצורה אחרת למקרים.
אח שלי יעדיף לא לבזבז את העצבים שלו כשאמא שלי צועקת עליו ,או שהוא לא יענה לה או שהוא פשוט ידבר בצורה ממש רגועה שאת רוצה לתלוש לעצמך מעצבים את השעירות
מבינה?
את צריכה להשתמש בדרך שתהיה לך הכי טובה להתמודד עם זה
תאמיני לי את לא אשמה!!כל אחד מגיב בצורה אחרת למקרים.
אח שלי יעדיף לא לבזבז את העצבים שלו כשאמא שלי צועקת עליו ,או שהוא לא יענה לה או שהוא פשוט ידבר בצורה ממש רגועה שאת רוצה לתלוש לעצמך מעצבים את השעירות
מבינה?
את צריכה להשתמש בדרך שתהיה לך הכי טובה להתמודד עם זה
שואל השאלה:
זה ריבים קשוחים שההורים שלי עצבניים הם צועקים והם אומרים שטויות שלא מתכוונים אבל קשה לי עם זה עם הקלילות הזה בכיתי אשכרה מול אבאשלי והוא פשוט אמר לי כזה להמשיך כי הוא לא יגיד משו שלא מתכוון אליו כאילו מה בת עוד שנייה 18 שיסמכו עליי כאילו
זה ריבים קשוחים שההורים שלי עצבניים הם צועקים והם אומרים שטויות שלא מתכוונים אבל קשה לי עם זה עם הקלילות הזה בכיתי אשכרה מול אבאשלי והוא פשוט אמר לי כזה להמשיך כי הוא לא יגיד משו שלא מתכוון אליו כאילו מה בת עוד שנייה 18 שיסמכו עליי כאילו
אנונימית
את צריכה לשלוט על עצמך ואת מסוגלת לזה!
אולי גם אם קשה לך עם צעקות תדברו ותסכימו שאם מגיע למצב שצריך לדבר על משהו או שעשית משהו לא בסדר לא צועקים,מדברים זה לזה.
או שפשוט כשאת רואה שזה ימשיך לצעקות תגידי להם אני רוצה לדבר איתכם ברגוע ,תשבו או שאפילו תגידי להם שכרגע את לא יכולה לדבר איתך שניתנו לך חמש דקות להירגע ואז לחזור לדבר בצורה שתוכלו למצוא פיתרון לבעיה ולא לצעוק אחד על השניה ולהטיח באחר העלבות והאשמות
אולי גם אם קשה לך עם צעקות תדברו ותסכימו שאם מגיע למצב שצריך לדבר על משהו או שעשית משהו לא בסדר לא צועקים,מדברים זה לזה.
או שפשוט כשאת רואה שזה ימשיך לצעקות תגידי להם אני רוצה לדבר איתכם ברגוע ,תשבו או שאפילו תגידי להם שכרגע את לא יכולה לדבר איתך שניתנו לך חמש דקות להירגע ואז לחזור לדבר בצורה שתוכלו למצוא פיתרון לבעיה ולא לצעוק אחד על השניה ולהטיח באחר העלבות והאשמות
שמעי אני מבינה את הצורך לגונן עליה ולהראות לה כאילו הכל טוב אבל צר לי לאכזב אותך- ילדים מרגישים הכל. ילדים מרגישים שמשהו לא בסדר קורה בבית ושקשה לכם ושאת מנסה להיות חזקה בשבילה. בעיניי החוזק האמיתי הוא להצליח לתת לזה מקום ולהראות לה שזה לגיטימי והכל בסדר כדי שיהיה גם לה מקום להרגיש בנוח לפרוק ושהיא לא תבין ממך שהיא צריכה לשמור את הרגשות שלה בפנים ולא לשתף אף אחד כי ככה נראת "חוזקה". זו לא חוזקה, זו העמדת פנים. ובמקרים מסויימים גם הדחקה. אדם חזק הוא זה שער למציאות ומקבל אותה ומוכן להתמודד איתה, ולהתמודד אומר גם לקבל את זה שקשה ושצריך לבכות ולפעמים לכעוס. ההגנה הכי טובה שאת יכולה לתת לה הוא את המקום לפרוק והמקום לשאול שאלות באופן מבוקר שתוכלי להסביר לה דברים כמו שאת היית רוצה שהיא תבין אותם ככה שהיא לא תצטרך לנחש ושתוכלי להבין מספיק טוב מה היא יודעת ומרגישה כדי להצליח להגיד לה מתי זה מספיק ומתי היא צריכה להפסיק להתעסק בנושאים מסויימים בשלב הזה לטובתה מבלי להכחיש שיש איזשהו עניין. והיא תקשיב לך רק אם תרכשי את האמון שלה ולא תסתירי ממנה את מה שקורה והיא כנראה מרגישה שקורה אבל לא יודעת לתת לזה מילים כי מסתירים ממנה. זה סופר קשה בתור ילד להרגיש שמשהו לא בסדר ולא להצליח להבין מה. זה מטען שנשאר אחר כך במשך שנים ומרוב שלא יודעים לתת לו מילים אז הוא נמשך כל כך הרבה זמן עד שמבינים שמשהו בתודעה לא בסדר וכשמתחילים לנסות לפרק את זה ולטפל בזה זה כבר בגיל מאוחר מדי בשביל לזכור וצריך לחפור ממש עמוק וזה מסובך.. עדיף שדברים יהיו קצת יותר בהירים.