אני קנאית ברמות מפחידוותת!!

אממ שאלה לי אליך את דתיה או מאמינה ?שאני אדע לאיזה דרך לכתוב את ההודעה כי יש לי משהו שקשור לדת

את ממש לא בסדר ואת צריכה לשנות את זה.
פשוט תנסי בכוח לא לקנא, לא לחשוב עליהם, לא לחשוב על ההצלחה שלהם ואז לא להרוס להם את החיים וזה יעבור לאט לאט ואני לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך ולהבין שלא הכל שלך ושיהיה לך חבר יהיו רק שלך ואין לך ממה לקנא כי יכול להיות שאת חושבת שהיא יותר יפה ממך והיא בכלל חושבת שאת יותר יפה ממנה וגם את סתם הורסת לאנשים רק בגלל שאת קנאית וזה חטא ואת צריכה לא לעשות את זה יותר ולנסות בכוח לא לחשוב על זה.

תעבדי על הביטחון העצמי ואהבה עצמית.
ככה לא תצטרכי להגשיג מהסביבה הרבה
וכם לא תרכישי אשמה
וגם תרגישי יותר מוערכת
ותרכישי יותר טוב עם עצמך.

שואל השאלה:
ל"כינוי יפה"
כן אני מאמינה!

איזה יופי!
אז יש איזה קבוצה שאני נמצאת בה ששואלים בה שאלות על החיים ,דת ואמונה ואנשים עם הרבה ניסיון חיים ועם ידע נרחב בדת עונים עליה
ונתקלתי בשאלה שדומה לשלך עם סיטואציה קצת אחרת אבל זה מאוד דומה
מקווה שזה יעזור;)



*שאלה*
קשה לי! ממש!!!!! אני בן אדם קנאי וזה ממש משפיע לי על החברות. אף אחת מהחברות שלי לא יודעת את זה וגם אני לא רוצה שידעו אבל זה משפיע לי מאוד על החיים ומכניס אותי לפעמים לעצבות בלתי מוסברת... למשל קשה לי לראות את חברות שלי ביחד ושהן לא קראו לי למרות שאני יודעת שאין להן כוונה רעה ושאם אני רוצה אני תמיד יכולה להצטרף... זה מכניס אותי למחשבות רעות עליהן וממש ממש קשה לי ,אני הכי אמורה לפרגן בעולם כמו שהייתי רוצה שיפרגנו לי ולא יקנאו... אני רוצה שזה יעבור ממני, לא רוצה לקנא- רוצה הכי לפרגן להן ולא מצליחה.. אשמח לעזרה כי אני כבר נואשת ומתוסכלת תודה!*

*תשובה:*
אהלן! את מתארת מצב מאוד מוכר לכולנו ולי. אני לגמרי שומעת את הכאב שלך מהמצב ורוצה לחזק אותך!

אני רוצה לומר לך קודם שהמחשבות האלה הן הגיוניות וקורות (הרבה אפילו) והקנאה היא מאבק יומיומי של כולנו!
במיוחד מול החברים שלנו.
הרי בד"כ איפה רגש הקנאה צץ?
במי שיותר מאתנו? שווה לנו? או פחות מאתנו?
אני ואת מן הסתם לא נקנא בנשיא אובמה, למרות שנראה שיש לו הרבה. ולא נקנא בילד עם אוטיזם שהצליח יותר מאתנו במבחן, כי אין לנו תחרות איתם.
בדכ מי שנקנא בהם יהיו מי שהם ברי השוואה לנו, שיש לנו מכנה משותף איתם ושיש לנו פוטנציאל להגיע למקום שלהם. ככל שהם יותר דומים לנו ככה יהיה לנו יותר קל לדמיין את עצמנו במקומם.

ואז אנחנו נכנסים ללופ הזה. אנחנו מקנאים, לפעמים מרגישים רע עם עצמנו שאנחנו מקנאים: למה אני לא מסוגלת לפרגן? ועוד לחברות שלי. ואז לפעמים מפרגנים בכוח אבל רק אני יודעת מה הולך לי בפנים בלב..
ואז אנחנו מאוכזבים מעצמנו והתסכול והעצב לא מאחרים לבוא...
וזה רק מתווסף לחוסר סיפוק שיש לנו כתוצאה מהתחושה של המחסור, שאין לי מה שיש לה..

הבאת סיטואציה שפוגשת הרבה מאתנו,
חברות שיוצאות בלעדייך, כי את מהסיבות שלך לא יכלת.
אבל כשאת שומעת אחכ חוויות, רואה תמונות או רק מדמיינת מה הן עשו בלעדייך זה גורם לכל מיני מחשבות לצוף:
אולי אני יאבד ככה את המקום שלי בקבוצה? הן ככה מתחברות יותר אחת לשנייה? אני לא חסרה להן? הן יותר נהנות בלעדי? היא יותר פופולארית ממני?
ואז אפילו את מחליטה ככה בינך לבין עצמך שבפעם הבאה שוב לא תגיעי וככה לעשות מן מבחן קטן כמה את חסרה להן.
והסיטואציה יוצאת מפרופורציות ואת כנראה ניחנת ברגישות ובדמיון מפותח ואת בונה לעצמך אשליה אחת שלמה בראש! ולאט לאט הקנאה אוכלת אותך וגורמת לך להיות עצובה ומתוסכלת על מה שאת היית רוצה שיהיה שלך.
וזה לגמרי נורמאלי!

ידוע שהמודעות לבעיה זה חצי מהפתרון ולא סתם. את נשמעת מאוד אמיתית עם עצמך, דייקת בתחושות שלך, התסכול והעצב ולפעמים גם הכעס כלפי עצמי, הן לגמרי "התופעות לוואי" של הקנאה.
הצלחת להגדיר לעצמך את האתגר וזה לא מובן מאליו, זה יהפוך את הלמידה שלך ליותר מבוררת ומצמיחה.

את התחושות והתמודדות שאת מתארת תיארו מיטב גדולי הדור ומומחי הנפש.
אנסה להציע כמה דרכים:

- רוב המאבק בין הנפש הבהמית שלנו והנפש האלוקית שלנו (במילים מופשטות יותר, היצר הרע והיצר הטוב) מתרחש במחשבה.
לדעת שהמאבק הזה קיים והגיוני וזה מבנה הנפש שלנו יכול לתת שקט ורוגע אבל אסור לתת לזה לגיטימציה. אנחנו נוטים לחשוב שקרב במחשבות שלנו אבוד מראש: מה? אנחנו שולטים על המחשבות שלנו?!
אז כן, הגיוני מאוד שיצוצו מחשבות פחות חיוביות, אך צריך להיות מודעים להם ומוכנים לתקוף ברגע שהם מגיעים.
להכניס בכוח מחשבה חיובית. לפרגן.
אמנם זה נראה ומאולץ אבל ככה מתחילים, פרגון זה עניין של תרגול!
אין ספק שאת מודעת, עכשיו נותר להיות מוכנה למאבק, ולהתמיד בו!

- הבנה שאין פה מה להשוות. כל אחד ו"החבילה" שלו.
אני שונה, אני מיוחדת. ה' קבע לי מסלול שהוא אך ורק שלי.
להיות בטוחה במקום שלי ולהבין שבגלל שאני אחת ויחידה ואין כמוני עוד בעולם אז אף אחד לא יכול להיות במקומי. שום אדם לא יכול להחליף אותי ולהציע את מה שאני יכולה להציע ולתת. האושר וההצלחה שלי לא תלויים באף אחד ותלויים אך ורק בי!
אנחנו לא בתחרות מול אף אחד, העולם גדול וכולם יכולים להצליח.

-לקחת דברים בפרופורציות ולהסתכל על התמונה המלאה. ללמוד לפרגן לעצמי, להסתכל על עצמי בעין טובה ולראות בי את הדברים הטובים. ולהכיר עליהם תודה.

- "קנאת סופרים תרבה חוכמה":
דרך להתמודד עם הקנאה היא לתעל אותה למקום חיובי. קנאה יכולה להיות חיובית כשהיא גורמת לנו להתפתח ולשיפור עצמי.
למה אני מקנאה? אני יכולה להשיג אותו? מצוין. אז ננסה להציב את זה כמטרה עצמית ששייכת אך ורק לי.
אני לא יכולה להשיג? אז הקנאה לא תועיל בכלום...

- להוציא את עצמי מהלופ הזה. אז היום אני אצא עם החברות למרות שלא כזה באלי אבל אני לא אשאר במחשבות הרעות האלה! אני אכריח את עצמי לעשות סוויצ'!
אני אשמח, אהנה, אתעניין ואוכיח שהכול היה בראש!
ואז את תראי שלאט לאט את תשמחי יותר..

את נשמעת מהממת! את מאוד כנה ואפשר לראות כמה שאת רוצה מאוד שינוי.
בטוחה שתצליחי..

ולגבי הבעיה שאת הורסת להם
את מבינה שהם חברות שלך?
ומה זה בעצם חברה טובה חברה שעושה לי טוב ושהופכת אותי להיות טובה יותר,אם את רוצה להיות חברה טובה בשבילם את חייבת להפסיק עם זה,מעכשיו לכפר על זה באמצעות דברים טובים

שואל השאלה:
ואאוו את מהממתת!!
תודה רבה לך! עזרת לי מאוד!!!
כל פעם שיהיה לי קשה אני יקרא את זה!
אפשר לומר שממש הצלת אותי❤

אין על מה!!!
ימהממת ותזכרי שקנאה גם באה מחוסר הערכה למה שיש לי ויש בי(ויש לך ובך הרבה דברים טובים!!)

אני מקווה שכשתקראי את זה שוב זה יסדר לך את הדברים בצורה יותר טובה ובעזרת ה' זה ישתפר!!

שואל השאלה:
תודה רבה❤❤❤

בכייף❤❤❤❤❤❤❤❤לילה טובב מחר יום חדש אנרגיות חדשות;)
ואם את צמה אז שיהיה צום קל!

שואל השאלה:
גם לך!!!