אני מרגישה שההורים שלי לא מעריכים אותי מספיק

אני באמת לא מבינה אני מקבלת מאיות אני מוכשרת בכמעט כל דבר אני חכמה ואני בן אדם טוב ואני אפילו לא חושבת על לשתות שזה משהו נדיר בגיל הזה והם לוקחים את זה כמובן מאליו באמת שאם הייתי אמא הייתי כל כך חסרת תודה על ילדה כזאת שבאמת לא צריך לדאוג או לעזור כמעט לשום דבר. זה מעצבן אותי שאומרים נגיד למה אני לא קוראת יותר כמו הילד הזה או למה אני לא עוזרת יותר בבית כמו הילד הזה או למה אני מתנהגת לא יפה לא כמו הילד הזה והזה. זה מחרפן אותי אני באמת מתייחסת אליהם בכבוד ואני עושה מדי פעם מטלות בית ומדי פעם מתעצבנת ומדברת לא יפה אבל זה כל ילד ככה אני לא חריגה, אני מבינה שזה לא יפה לדבר ככה להורים אבל באמת שאני מעריכה אותם והם יודעים את זה ואני לא מתכוונת למה שאני אומרת. אבל אני מרגישה כאילו לא משנה מה אני יעשה תמיד יהיה מישהו יותר טוב ותמיד הם ימצאו משהו לא טוב בי:( אני מרגישה שאמא של חברה יותר תומכת אפילו כל הזמן אומרת לי כמה שאני מוכשרת בכל דבר ורק המשפחה שלי אומרת לי להפסיק לשיר כשאני שרה נגיד. אני לא מבינה אוף באמת שהם כן תומכים וכן אוהבים אבל לפעמים זה נראה כאילו זה לא מספיק