אין לי איפה להיות- ההורים רוצים שאצא מהבית. (בת 18- סיימתי עכשיו בית ספר)

מה עם חברות או חבר? אולי הם יכולים לארח אותך עד שתשרתי?

את יכולה לנסות לדבר איתם? ברוגע.
אם לא והמצב חמור, את יכולה להיות חייל בודד, ידאגו לך לאוכל וקורת גג

אם ממש אין לך ברירה תעזרי בצבא.. את יכולה להיות בבסיס רו בבית החייל... את גם יכולה להיות חיילת בודדה ולקבל תשלומים ממשרד התש.. ככה את יכולה לחסוך את הכסף מהשירות לפחות לכמה חודשים של השכרת דירה באזרחות ולשלב עבודה עם זה או שתעבדי גם בזמן השירות אני מכירה הרבה כאלה..

שואל השאלה:
היו לי שלוש חברות ממש טובות אבל ההורים שלי לא אהבו את זה (באמת שאין סיבה- הן הכי בסדר שיש) אז הם היו צועקים עליהן והן ניתקו איתי קשר לפני שנה. מאז אני לבד.

אם יש אדם שלא רוצה שתיהיה בקירבתו אז פשוט אל תיהיה בקירבתו ואם הוא כבר נותן לך תחושה שאת לא רצוייה אז פשוט תלכי מהמקום שאת לא רצוייה בו..

שואל השאלה:
השירות זה בעוד חודש. לא חושבת שהצבא יעזור לי אם עוד לא התגייסתי

שואל השאלה:
ניסיתי לדבר איתם. ממש בכיתי מולם אבל זה לא עוזר. הם כל פעם צועקים עליי כשאני ניגשת אליהם- לא משנה מה אני אומרת הם ישר תוקפים אותי

תישארי עד השירות בבית אין מה לעשות תשארי עד שלא מושכים אותך בשיערות וזה בנתיים לא קורה ממה שאני מבינה.. או שלפחות תשכנעי שאת נשארת רק עוד חודש ככה הם ידעו שיש תקופת זמן והם לא ילחצו

תתקשרי לרווחה יעזרו לך

הצבא כן עוזר תפני אליו

" מועמדים לגיוס שיהיו חיילים בודדים - בזמן הצבא, תוכלו לגור באחד מפתרונות הדיור שהצבא מציע לחיילים בודדים. בנוסף, לפני הגיוס לצבא אתם יכולים לבקש לגור באחד מבתי החייל. כאשר אתם פונים על מנת להיות מוכרים כחיילים בודדים, אתם צריכים לומר במפורש שאין לכם מקום מגורים עד לצבא, ותופנו לבית החייל. לאחר הגיוס תוכלו להישאר בבית החייל או לעבור לאחד מפתרונות הדיור המוצעים לחיילים בודדים."

תקשיבי עצוב לי אישית לשמוע את זה אבל האופציה הכי טובה שלך זה להיות חיילת בודדה

תנסי לאט לאט לעמוד על הרגליים.. כן קל לומר זאת מודע טוב טוב שזה קשה ולא דבר פשוט אבל לאט לאט תתאקלמי תמצאי את הדרך שלך..

מאוד מתנצל שאני יכול רק לכתוב משהו ולנסות לעזור אם היה ביכולתי לעשות מעבר באמת שהייתי עושה

מה עם סבא וסבתא או קרובי משפחה?

לצאץ מהבית בגיל 18? סליחה אבל הורים לא אמורים לעשות את זה
רק סיימת בית ספר מזה לעזוב תבית איזה מן הורים אלה
תדברי עם הצבא ץסבירי להם ותהיי חיילת בודדה הם יעזרו לך בהכל

תגידי להם שאת לא תמצאי דירה לחודש אחד, זה יותר מידי טרחה בשביל מעט מידי זמן. בינתיים תראי סימנים של עזיבה, תעשי סדר בארון (תתרמי/ תעבירי המון דברים כדי שלא יהיה לך הרבה מה לארוז)
תעשי סידור מסיבי לחדר
ותשאלי אותם למה זה כל כך דחוף שתצאי, כי הרי עד שתמצאי דירה, תעשי את כל הסידורים האלה, תארזי ותעבירי הכל אז כבר תצטרכי ללכת לשירות
אולי יש משהו שמפריע להם ואת לא שמה לב

תתקשרי למיטב - תבקשי לדבר עם משקית תש. תספרי לה שההורים לא רוצים אותך בבית, שאת רוצה להקדים את הגיוס. היא תמצא דרך לעזור לך

אוכל לעזור

עצוב לי שככה .
אין לך בני משפחה שיכולים לעזור?
בכל מקרה כשתתחילי את השירות תוכלי לדבר עם הצבא על הסיפור ולבקש לגור בבית החייל

תגורי בחודש הזה אולי עם קרוב משפחה כלשהו ואז פשוט תדברי עם צהל ותהיי חיילת בודדה.... מצטערת לשמוע שההורים שלך מתייחסים אלייך ככה....

זה נשמע כל כך נוראי.. כל כך לא הוגן ושובר.. כל כך מגיע לך היחס המחבק מהאנשים שאמורים להיות הקרובים ביותר..
האהבה הזאת מגיעה לך.. זה מה שבטוח.
אולי עוד שיחה תעזור ? אולי שיחה רק על אמא ושיחה רק עם אבא ? שיחה אישית שבה תגידי את כל מה שאת מרגישה וכל מה שמפריע לך.. ואולי יהיה לך יותר נוח לכתוב להם את זה ? אולי תרגישי ככה יותר טוב..
ואולי בזמן החודש הזה תהיי אצל קרוב משפחה או כל אדם אחר שאת סומכת עליו .. מישהו שאת בטוחה שאצלו תמצאי את המקום החם, האכפתי והדואג.. ואולי תוכלי למצוא דירה עם שותפים ? או אם את עושה שירות עם תקן לדירה אז אולי תבקשי לבוא לשם מוקדם יותר?
ותזכרי שתמיד ישנה האפשרות לבתים חמים של עמותות שונות שהם כאן כדי להקשיב,לייעץ ולתת לך את המקום הבטוח להיות בו .
ואולי באמת תרצי לשרת בצבא? בין אם לשהות בבסיס או בבית החייל , יהיה לך שם מקום.. ובכל אפשרות ,תהיה לך רשת אוהבת של אנשים שחשבו עלייך ויתנו לך הכל.
ואם בכל זאת תרצי להישאר בבית החודש הזה.. תתרכזי בעצמך . נסי כמה שיותר לא להיכנס תחת העין הכועסת שלהם.. תתמקדי בלעזור לעצמך , לחזק נפשית ופיזית , לעבוד , לעשות כל דבר שירגיע אותך ויעזור לך להתמודד עם הדברים - לצאת החוצה כמה שיותר ,לנשום אוויר ,לסדר את הדברים שלך, לפתח את עצמך בהמון תחומים, לתכנן את המסלול שלך , לעשות ספורט , להכיר אנשים חדשים.. כל דבר שייסיע לך. אותם הדברים לא תקפים רק לאם תחליטי להישאר בבית..
בכל דרך בה תבחרי, תחשבי על עצמך ומה את צריכה.. במה את יכולה לאחוז ולהמשיך.. כי מגיע לך הטוב ביותר - כל האהבה והחום שיש.

היי ,
תנסי להישאר שם עד שתתגייסי, תנסי לשכנע אותם שישאירו אותך בבית עד שתתגייסי .
אני מציעה לך להתקשר עכשיו למיטב ולספר להם על זה, ותתעקשי שתהי חיילת בודדה,
חיילת בודדה - מרגע הגיוס יביאו לך מקום לגור ולישון בוא וידאגו לך לכסף ולאוכל !
מבטיחה לך שיהיה בסדר.

##עריכה: ## את עושה שירות לאומי , עכשיו שמתי לב, אממ יש אפשרות כזאת גם עם שירות לאומי להוציא מהצבא אישור לזה שתהי "חיילת בודדה" (חברה שלי גם בשירות לאומי והיא חיילת בודדה)
בכל אופן, תוכלי לשאול איזשהי חברה טובה שתיתן לך תקופה לגור בבית שלה עד שתסתדרי, אבל תנסי להשאר בבית כמה שיותר ואז שהם ממש ילחצו עליך לעזוב אז תעזבי ותגורי אצל חברה ממש טובה.

*אגב אני במקומך הייתי מבהירה להם שאם הם זורקים אותי מהבית אז בכלל אני לא אהיה איתך בקשר יותר, נקודה.
פשוט לא מגיע להם, איזה מין הורים אלה שהם זורקים את הבת שלהם מהבית??*

אבל תעשי מה שאת מרגישה


אני לא מבינה איזה מין הורים אלה... באמת .
את כבר בן אדם שלישי בחודש הזה שכותב שההורים רוצים להעיף אותו מהבית כי הוא בן 18 ולפני גיוס!
לא מאמינה שאני בגיל שלכם , ואני כלכך מרגישה מה שאתם מרגישים דווקא כי אנחנו אותו גיל ולפני גיוס כמוכם.

אם את צריכה עוד עזרה אני פה בפרטי תרגישי חופשי!!! תמיד שמחה לעזור! ❤
בהצלחה

הי אנונימית,
קוראים לי שי ואני מתנדבת בעלם, בתכנית שמלווה בני נוער ברשתות החברתיות.
קראתי מה שרשמת.. את נשמעת מאוד פגועה מההורים שלך ובעיקר מאימא, ובעיקר שאת לא מבינה למה זה קורה. בנוסף, את מחפשת מקום להיות בו.. נשמע שאת עוברת דברים לא פשוטים בכלל ואת לא צריכה להתמודד עם זה לבד טוב שאת שואלת ומשתפת. אני רוצה להזמין אותך לדבר איתי, לספר לי יותר מה עובר עליך ולמה את זקוקה, ויחד נבין מה את יכולה לעשות. תוכלי לדבר איתי כאן, דרך האינסטגרם שלנו nayedet.digital או דרך המייל שלנו [email protected].
מחכה לך,
שי

תהיי חזקה נפשית, תפני לעזרה מקצועית. גם תמצאי דירה דרך צהל או שירות לאומי

וואו. באמת שזה וואו. לפי דעתי תנסי לעשות שיחה עם ההורים שלך ולספר להם מה את מרגישה ומה לא בסדר ובנוסף אולי יעזור אם תשיגי כסף ותלכי לעבוד יש הרבה סוגים אני בטוח שתוכלי למצוא משהו בשבילך ועם הכסף תוכלי להסתדר בהמשך

אל תעשי שירות לאומי
לכי לעבוד ומקסימום תהיי אצל סבא וסבתא או אחד חברים
את יכולה גם ללכת לגור באכסניות או פנימיה
יש גם רווחה למרות שאת נחשבת בוגרת

את יכולה לשכור בית לחודש

את יכולה לבקש מסבתא או מחברה...
אם זה רק חודש את יכולה לעשות שבוע שם ושבןע שם ככה לא תהיי כזה עול

בואי אלי

אחות שלחי לי הודעה אני יעזור לך לפתור את העניין , מבטיחה

אם ממש קשה לך כמו שאת אומרת וסיימת בית ספר תוכלי להכנס לתוכנית חייל בודד אני מכירה אנשים שנכנסו לתוך הבית של חייל בודד בכל מקרה את לא לבד ותוכלי לדבר עם הקצין מאחלת לך הרבה הצלחה שתמצאי את המקום שבו תיהיה שמחה

אני כל כך מזדהה איתך היה לי מקרה ממש כזה אז התחלתי להבין לאני לא רוצה להיות שם בכח התחלתי לעבוד ולהשכיר דירה לעצמי ואחרי חודשיים הם התחילו לבקש ממנו לבוא אבל נשארתי בדירה שלי ומדי פעם אני מבקר של ולפעמים גם ישן שם

נשמע שההורים שלך די משתלטים לך על החיים. זה לא אמור להיות ככה.
אני הייתי עוזב ומהר.

בתור אחד שמדבר מניסיון וישן גם ברחוב הרבה פעמים, אני אומר שזה ממש לא קל ואם אין לך סבתא או משהו את חייבת לשרוד בבית אין ברירה ולגבי הצורך בתחושה של אמא אני מצאתי לזה פיתרון , יש לי ידידה שהיא גדולה ממני והיא ממש דואגת לי ואוהבת אותי כמו אמא אז תנסי אולי לחשוב על הכיוון הזה בכל אופן אשמח שלפני אליי לפרטי אני בטוח שאוכל המון לעזור.

כל כך בא לי לחבק אותך כי אני הרגשתי אותו דבר כמוך ! ואני יודעת על איזה כאב את מדברת
קודם כל הבעיה לא בך אלא בהם אני בטוחה שאת ילדה מדהימה ובאמת שבא לי לתת לך חיבוק כזה חם
אז אני שולחת לך חיבוק מרחוק
ולגבי מה לעשות כל העצות כאן מצויינות תנסי את מה שאמרו לך ברווחה בית החייל
וכו...
בהצלחה מאמי שלי

1 את יכולה ללכת לחברה
2 סבא וסבתא
3 יש פנימיות כאלה של ילדים שההורים שלהם זרקו אותם מהבית, תחפשי באינטרנט

תאמיני לי, אני יודעת מה את עוברת..
כאילו זה לא קרה לי, זה קרה עם אחותי הגדולה.
היא בת 26 והיא טיפה לא בסדר.. זה התחיל לפני 7 שנים בערך, כשהיא סיימה לימודים והיא לא רצתה למצוא עבודה או ללמוד, היא פשוט רצתה להישאר בבית. ובהתחלה זאת לא הייתה בעיה, אבל עם השנים זה התחיל להתדרדר.
המוח שלה התנוון והיא חושהת שניא בסדר אבל היא לא, כשההורים שלי לא רצו אותה יותר בבית ניא הלכה לסבתא שלי. ואז שהיא חזרה לבית הם שוב רבו והיא הלכה לאוסטל. אוסטל זה מקום ששומר על ילדים שאין להם מקום לגור

עכשיו סהר כזה- היי ... אני שומעת את המצוקה שעולה מתוכך.. שיפסיקו עם זה זה לא מעניין אפחד.
לפואנטה- תפני לצבא ותבקשי מהם עזרה.. תגידי להם שההורים שלך לא רוצים אותך בבית ויגדירו אותך כחיילת בודדה. ויתנו לך מגורים אבל גם תעבדי בסופשים ותרוויחי

טוב, יש להם כוונה טובה לעזור... גם טוב אולי זה יעניין אותה..

הי יקרה,
נשמע מדברייך שאת כל כך סובלת וחסרת אונים.. ההורים שלך רוצים שתצאי מהבית ואת כל כך רוצה לזכות באהבה של אמא שלך.. וכל זאת רגע לפני שאת עוזבת לשירות בקרוב. מתארת לעצמי את סערת הרגשות בה את נמצאת, שיכולה כל כך לטלטל.
יחד עם זאת, נשמע שאת כותבת כאן כדי לבדוק אם יש עוד דברים שניתן לעשות כדי לנסות ולשנות את המצב. לכן אני כותבת לך. אני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט, אנונימי, בו תוכלי להעזר ולהשמע. תוכלי לקבל אוזן קשבת, ואולי להרגיש לרגע קצת פחות לבד. יוכלו אולי להפנות אותך למקורות נוספים לעזרה.
מאד מוזמנת, מחכים לך.
שלך,
מתנדבת בסה"ר