אני בבעיה. אשמח שתיכנסו

הייתי בפנמייה רווחה ועכשיו אני חזרתי לבית לחופש, בינתיים אני בבית פחות משבוע וכבר אני סובלת כאן ואני לא יודעת מה לעשות ואיך אשרוד כאן חודש, הבעיה שאני כבר סיימתי יב זה אומר שהפנמייה לא חייבים לי כלום ועכשיו בשביל לחזור לשם לשאר החופש אני צריכה להתחנן, יש קצת ילדים שנשארים שם כי הם על צו אז אני ביקשתי מההנהלה להצתרף אבל הבעיה שהם לא חייבים לעזור לי כי זהו סיימתי ושם וזה יהיה מסובך כי הם צריכים אישורים ואני אאלץ לחכות שיהיו אישורים מתאימים והאמת זה ממש כואב לי לחשוב שאני אהיה שם כי הם עושים לי טובה כי הרי זה היה הבית שלי ועכשיו כבר לא וזה מרגיש לי כאילו אני לא שייכת לשום מקום ולאף אחד לא אכפת מזה ואני מרגישה לבד ואני כותבת את זה עם דמעות, אני לא יודעת מה לעשות ולאן ללכת, בהתחלה היה לי קשה מהריקנות והגעגוע לפנמייה ולחברות אבל עכשיו זה כבר החמיר וקשה לי להיות כאן בגלל המריבות של אמא שלי, וזה לא סתם מריבות זה גרוע מזה ואני סובלת כאן ועכשיו נגיד ואלך לפנמייה עד שאתחיל את המכינה זה עדיין לא פותר את הבעיה כי מה אעשה אחרי שהמכינה תגמר? היא חצי שנתית, ואיפה אהיה בחצי שנה השנייה? אני לא אוכל לחזור שוב לפנמייה.
אני אנסה לדברים עם העובדים סוציאלים אבל באמת אין לי מושג מה יהיה איתי ואני לא מגזימה, באמת כואב לי וקשה לי להיות כאן ולחשוב שאהיה כאן עוד חצי שנה אחרי המכינה ואני יודעת שאני לא אעמוד בזה, אין לי חברות או משפחה ללכת אליהם וזהו אין כבר פנמייה יותר, זה היה הבית שלי ועכשיו זה נגמר ואני מרגישה אבודה ואשמח לעצה, אני יודעת שזה מסובך ואין ככ איך לעזור במצב הזה אבל לפחות אני פורקת זה גם משהו.
תודה בכול מקרה.