4 תשובות
כרטיס אשראי (באנגלית: credit card) הוא סוג של כרטיס חיוב המשוך על חשבון בנק, המשמש כאמצעי תשלום חליפי למזומנים, כשלרוב הלקוח מחויב בו עבור העסקה במועד מאוחר ממועד ביצוע העסקה.
בישראל, מוסדר השימוש בכרטיסי אשראי באמצעות חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו1986.
על פי סקר הלמ"ס ל־2013, ל־84% ממשקי הבית בישראל ישנו לפחות כרטיס אשראי אחד, כאשר אחוז זה גבוה משמעותית בציבור היהודי בהשוואה לציבור הערבי[1].
[ויקיפדיה]
אופן השימוש -
בשעה שהלקוח משלם על קנייה באמצעות כרטיס האשראי, חברת האשראי מעבירה את הכסף לספק הסחורה בהתאם לתנאי הסכם הסליקה בין השניים, ואילו הלקוח מחויב על פי רוב במועד דחוי.
בית העסק יזוכה באופן מיידי או תוך זמן קצר מהנהוג בדרך כלל כאשר העסקה חויבה בכרטיס חיוב מיידי שאינו כרטיס אשראי; כשמדובר בעסקה מחו"ל עליה, בתור ברירת-מחדל, לא ניתן אשראי שוטף בחינם; כשמדובר בעסקת אשראי נושאת ריבית מטעם חברת האשראי.
בנוסף, מציעות חברות האשראי תוכניות המאפשרות לבית העסק מועדי זיכוי גמישים ושירותי ניכיון למיניהם, המקדימים את מועד הזיכוי הסטנדרטי תמורת עלות נוספת. קיימות בשוק הישראלי גם חברות ייעודיות המתמחות בשירותים אלו.
רישום פרטי העסקה עריכה
בעת עריכת עסקה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב אחר, יש לרשום את הפרטים הבאים: זיהוי המוכר, שאותו יש לזכות; זיהוי הקונה, שאותו יש לחייב; סכום העסקה, ותאריך. בעסקאות פנים אל פנים הרישום נעשה באחת מהשיטות הבאות:
גיהוץ
הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
קריאה מגנטית
בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכולי) באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעיתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות שב"א.
קריאה אלקטרונית
בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להקיש מספר סודי על מנת להבטיח את זהותו, ולכן הוא נחשב בטוח יותר.
שיטות הקריאה המגנטית והאלקטרונית יעילות במידה ניכרת משיטת הגיהוץ, מספר הטעויות נמוך יותר, והספק יכול, ברוב המקרים, לבקש את אישור חברת כרטיסי האשראי לעסקה באופן אוטומטי. שיטת הגיהוץ משמשת עסקים קטנים, החוסכים בדרך זו את השקעה ברכישת הציוד הדרוש לקריאה מגנטית, וכן כגיבוי בעסקים המשתמשים בקריאה מגנטית, למקרה שבו הפס המגנטי מתגלה כבלתי קריא. שיטה זו נרשמה ברשם הפטנטים בשנת 2006 בשם פטנט התקן ואחסון תוכן דיגיטלי בכרטיס חכם על ידי משרדי אייל ברסלר ושות' שימוש נוסף בשיטה הידנית נועד למקרים בהם המוכר איננו מעוניין להזרים את העסקה לחיוב באופן מיידי (למשל, בעת שימוש בכרטיס אשראי כפקדון או כאשר המוכר מעוניין לחייב את הלקוח רק לאחר אספקת הסחורה כאשר היא איננה מיידית).
אישור העסקה עריכה
לפי הנהלים בחברת האשראי, במקרה של רכישה בסכום גבוה, ובכל מקרה של פעולה שלא במעמד הלקוח (כמו בטלפון, בדואר, באינטרנט או במכונות ממכר אוטומטיות) נדרש אישור של חברת האשראי לעסקה, כדי לוודא שהכרטיס בתוקף ושגובה האשראי של הלקוח מאפשר עסקה כזו.
במערכות מודרניות אישור כזה נעשה באופן אוטומטי באמצעות תקשורת מחשבים. בחלק מבתי העסק הוא נעשה בפעולה בכל סכום, ובאחרים - רק בעסקאות מעל סכום מסוים, או כאשר סך העסקאות היומיות בבית העסק עולה על סכום מסוים. קיים גם פרמטר ביטחון נוסף, לפיו אחת למספר עסקאות יידרש אישור לעסקה, גם אם סכום העסקה נמוך מ"תקרת ספק". פרמטר זה נקבע על ידי חברת האשראי ולא נמסר לבעל העסק, והא נועד למנוע אפשרות של פיצול עסקה בסכום גבוה למספר עסקאות הנמוכות מ"תקרת ספק" על ידי בעל העסק.
במערכות ישנות, כאשר הקריאה נעשית באמצעות גיהוץ, בית העסק מבצע את האישור באמצעות שיחה טלפונית למוקד של חברת האשראי.
רישום ואישור עסקה בפעולות מקוונות עריכה
כאשר משתמשים בכרטיס אשראי כדי לשלם באמצעות האינטרנט, הלקוח מעביר את פרטי כרטיס האשראי לספק. כדי למנוע את גניבת פרטי הכרטיס, רצוי שהתקשורת בשלב זה תהיה מאובטחת; האבטחה היא באחריות בעל האתר, ומשתמש האתר צריך לבדוק שהוא משלם באמצעות אתר מאובטח (או לחלופין להסתכן בתשלום באמצעות אתר לא מאובטח). בעל האתר מעביר את הנתונים לחברת כרטיסי האשראי באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח שמסופק על ידי החברה, והיא מחזירה לו הודעה הכוללת אישור או דחייה של העסקה.
ניתן להשתמש בכרטיס האשראי גם באמצעות טלפון. הלקוח מספק את פרטי כרטיס האשראי ופרטים מזהים.
עסקאות באמצעות אינטרנט או טלפון נקראות עסקאות עם מסמך חסר, זאת משום שללקוח לא מופק העתק של מסמך העסקה הנושא את חתימתו. הסיכון בביצוע עסקה עם מסמך חסר, עשוי להיות גבוה יותר, בהיעדר אפשרות של הוכחת פרטי העסקה באמצעות מסמך חתום.
הנפקה וסליקה עריכה
יש להבחין בין שירות הנפקת כרטיסי האשראי לבין שירות סליקת כרטיסי אשראי. בעת ביצוע עסקה בין לקוח לבית עסק הלקוח מקבל סחורה או שירות. חברת כרטיסי האשראי הנמצאת בהסדר סליקה עם בית העסק מעבירה לבית העסק את תמורת העסקה בניכוי "עמלת בית עסק". חברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס ללקוח מעבירה את תמורת העסקה בניכוי עמלה צולבת לחברה הסולקת וגובה את תמורת העסקה מהלקוח. הרווח של החברה הסולקת הוא מרווח הסליקה (כלומר, ההפרש בין עמלת הסליקה שהתקבלה מבית העסק לבין העמלה הצולבת ששולמה לחברה המנפיקה). תיתכן גם אפשרות שהחברה היא גם "סולקת" וגם "מנפיקה", וזאת אם הלקוח והעסק משתייכים לאותה חברת אשראי.
חברות האשראי יצרו במשותף את תקן pci dss, שנועד כדי להבטיח סליקת אשראי בטוחה בעסקים לצורך אבטחת מידע לארגונים העוסקים בפרטי כרטיסי אשראי. התקן מוגדר על ידי מועצת pci, אשר הוקמה כדי להגביר את השליטה בנתוני אשראי ולהפחית את הסיכון להונאות כרטיסי אשראי הנגרמות מחשיפה לא מבוקרת של נתונים.
[ויקיפדיה]
בישראל, מוסדר השימוש בכרטיסי אשראי באמצעות חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו1986.
על פי סקר הלמ"ס ל־2013, ל־84% ממשקי הבית בישראל ישנו לפחות כרטיס אשראי אחד, כאשר אחוז זה גבוה משמעותית בציבור היהודי בהשוואה לציבור הערבי[1].
[ויקיפדיה]
אופן השימוש -
בשעה שהלקוח משלם על קנייה באמצעות כרטיס האשראי, חברת האשראי מעבירה את הכסף לספק הסחורה בהתאם לתנאי הסכם הסליקה בין השניים, ואילו הלקוח מחויב על פי רוב במועד דחוי.
בית העסק יזוכה באופן מיידי או תוך זמן קצר מהנהוג בדרך כלל כאשר העסקה חויבה בכרטיס חיוב מיידי שאינו כרטיס אשראי; כשמדובר בעסקה מחו"ל עליה, בתור ברירת-מחדל, לא ניתן אשראי שוטף בחינם; כשמדובר בעסקת אשראי נושאת ריבית מטעם חברת האשראי.
בנוסף, מציעות חברות האשראי תוכניות המאפשרות לבית העסק מועדי זיכוי גמישים ושירותי ניכיון למיניהם, המקדימים את מועד הזיכוי הסטנדרטי תמורת עלות נוספת. קיימות בשוק הישראלי גם חברות ייעודיות המתמחות בשירותים אלו.
רישום פרטי העסקה עריכה
בעת עריכת עסקה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב אחר, יש לרשום את הפרטים הבאים: זיהוי המוכר, שאותו יש לזכות; זיהוי הקונה, שאותו יש לחייב; סכום העסקה, ותאריך. בעסקאות פנים אל פנים הרישום נעשה באחת מהשיטות הבאות:
גיהוץ
הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
קריאה מגנטית
בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכולי) באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעיתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות שב"א.
קריאה אלקטרונית
בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להקיש מספר סודי על מנת להבטיח את זהותו, ולכן הוא נחשב בטוח יותר.
שיטות הקריאה המגנטית והאלקטרונית יעילות במידה ניכרת משיטת הגיהוץ, מספר הטעויות נמוך יותר, והספק יכול, ברוב המקרים, לבקש את אישור חברת כרטיסי האשראי לעסקה באופן אוטומטי. שיטת הגיהוץ משמשת עסקים קטנים, החוסכים בדרך זו את השקעה ברכישת הציוד הדרוש לקריאה מגנטית, וכן כגיבוי בעסקים המשתמשים בקריאה מגנטית, למקרה שבו הפס המגנטי מתגלה כבלתי קריא. שיטה זו נרשמה ברשם הפטנטים בשנת 2006 בשם פטנט התקן ואחסון תוכן דיגיטלי בכרטיס חכם על ידי משרדי אייל ברסלר ושות' שימוש נוסף בשיטה הידנית נועד למקרים בהם המוכר איננו מעוניין להזרים את העסקה לחיוב באופן מיידי (למשל, בעת שימוש בכרטיס אשראי כפקדון או כאשר המוכר מעוניין לחייב את הלקוח רק לאחר אספקת הסחורה כאשר היא איננה מיידית).
אישור העסקה עריכה
לפי הנהלים בחברת האשראי, במקרה של רכישה בסכום גבוה, ובכל מקרה של פעולה שלא במעמד הלקוח (כמו בטלפון, בדואר, באינטרנט או במכונות ממכר אוטומטיות) נדרש אישור של חברת האשראי לעסקה, כדי לוודא שהכרטיס בתוקף ושגובה האשראי של הלקוח מאפשר עסקה כזו.
במערכות מודרניות אישור כזה נעשה באופן אוטומטי באמצעות תקשורת מחשבים. בחלק מבתי העסק הוא נעשה בפעולה בכל סכום, ובאחרים - רק בעסקאות מעל סכום מסוים, או כאשר סך העסקאות היומיות בבית העסק עולה על סכום מסוים. קיים גם פרמטר ביטחון נוסף, לפיו אחת למספר עסקאות יידרש אישור לעסקה, גם אם סכום העסקה נמוך מ"תקרת ספק". פרמטר זה נקבע על ידי חברת האשראי ולא נמסר לבעל העסק, והא נועד למנוע אפשרות של פיצול עסקה בסכום גבוה למספר עסקאות הנמוכות מ"תקרת ספק" על ידי בעל העסק.
במערכות ישנות, כאשר הקריאה נעשית באמצעות גיהוץ, בית העסק מבצע את האישור באמצעות שיחה טלפונית למוקד של חברת האשראי.
רישום ואישור עסקה בפעולות מקוונות עריכה
כאשר משתמשים בכרטיס אשראי כדי לשלם באמצעות האינטרנט, הלקוח מעביר את פרטי כרטיס האשראי לספק. כדי למנוע את גניבת פרטי הכרטיס, רצוי שהתקשורת בשלב זה תהיה מאובטחת; האבטחה היא באחריות בעל האתר, ומשתמש האתר צריך לבדוק שהוא משלם באמצעות אתר מאובטח (או לחלופין להסתכן בתשלום באמצעות אתר לא מאובטח). בעל האתר מעביר את הנתונים לחברת כרטיסי האשראי באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח שמסופק על ידי החברה, והיא מחזירה לו הודעה הכוללת אישור או דחייה של העסקה.
ניתן להשתמש בכרטיס האשראי גם באמצעות טלפון. הלקוח מספק את פרטי כרטיס האשראי ופרטים מזהים.
עסקאות באמצעות אינטרנט או טלפון נקראות עסקאות עם מסמך חסר, זאת משום שללקוח לא מופק העתק של מסמך העסקה הנושא את חתימתו. הסיכון בביצוע עסקה עם מסמך חסר, עשוי להיות גבוה יותר, בהיעדר אפשרות של הוכחת פרטי העסקה באמצעות מסמך חתום.
הנפקה וסליקה עריכה
יש להבחין בין שירות הנפקת כרטיסי האשראי לבין שירות סליקת כרטיסי אשראי. בעת ביצוע עסקה בין לקוח לבית עסק הלקוח מקבל סחורה או שירות. חברת כרטיסי האשראי הנמצאת בהסדר סליקה עם בית העסק מעבירה לבית העסק את תמורת העסקה בניכוי "עמלת בית עסק". חברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס ללקוח מעבירה את תמורת העסקה בניכוי עמלה צולבת לחברה הסולקת וגובה את תמורת העסקה מהלקוח. הרווח של החברה הסולקת הוא מרווח הסליקה (כלומר, ההפרש בין עמלת הסליקה שהתקבלה מבית העסק לבין העמלה הצולבת ששולמה לחברה המנפיקה). תיתכן גם אפשרות שהחברה היא גם "סולקת" וגם "מנפיקה", וזאת אם הלקוח והעסק משתייכים לאותה חברת אשראי.
חברות האשראי יצרו במשותף את תקן pci dss, שנועד כדי להבטיח סליקת אשראי בטוחה בעסקים לצורך אבטחת מידע לארגונים העוסקים בפרטי כרטיסי אשראי. התקן מוגדר על ידי מועצת pci, אשר הוקמה כדי להגביר את השליטה בנתוני אשראי ולהפחית את הסיכון להונאות כרטיסי אשראי הנגרמות מחשיפה לא מבוקרת של נתונים.
[ויקיפדיה]
זה כמו כסף רק שאין לך הגבלה של כמה כסף הבאת
זה קומפקטי ונוח יותר
זה קומפקטי ונוח יותר
שואל השאלה:
רציתי לדעת על זה שזה לא מחייב ישר וגם יש עמלות על הכרטיס
רציתי לדעת על זה שזה לא מחייב ישר וגם יש עמלות על הכרטיס
אנונימית
שואל השאלה:
דברים כאלה אם מישהו שיש לו כרטיס אשראי ויודע
דברים כאלה אם מישהו שיש לו כרטיס אשראי ויודע
אנונימית
באותו הנושא: