מרגישה כאילו אני לא ראויה לאהבה.

אני באמת לא מבינה איך אי פעם אהיה לי חבר. יש מיליון בנות יותר יפות ממני, מצחיקות ממני, חכמות ממני, מוכשרות ממני, עם ביטחון עצמי גדול יותר ממני וכו'. למה שבן יקדיש את אהבתו וזמנו דווקא אליי? אני גם לא מרגישה שאני אוכל להיות באמת עצמי אי פעם עם בן כי אני כל כך נלחצת לידם שבאמת למה שמישהו ירצה להיות חבר שלי?
יש פה מישהו שמרגיש כמוני?