3 תשובות
מה קורה?
תראי, טופס 55 יכול להתקבל ויכול להידחות > תלוי מאוד מה הנסיבות שבגללן את רוצה לעבור.
יכולה לשתף באופן אישי שאחותי סבלה בבסיס סגור בקטע מפחיד > לא אכלה, לא שתתה, לא התקלחה, לא התחברה לבנות... ממש גיהינום.
ועדיין - בחרו שלא להעביר אותה.
היא נכנסה לדיכאון ממש רציני ועדיין לא העבירו.
עד שלא החליטה לערב הורים לא עשו עם המצב שלה *כלום*.
בצבא מחפשים קיצוניות, עד שלא רואים שינויים ממשים בבן אדם, בתודעה ובמחשבה שלו - לא יעשו איתך שום דבר.
אחרי איזה... 7 חודשים בבסיס סגור, היא הצליחה לעבור לבסיס פתוח ועדיין - עם עזרה של ההורים והרבה שיחות סמגד/מגד וקבן.
באופן עקרוני, היא מאושרת במקום שהיא נמצאת בו עכשיו, כי זה מה שרצתה.
קיבלה תש 3 וקלב.
בסיס מדהים עם מפקד מהמם.
לא רואה סיבה שאצלך זה לא יעבוד אם יש לך סיבות שהן מוצדקות.
תראי, טופס 55 יכול להתקבל ויכול להידחות > תלוי מאוד מה הנסיבות שבגללן את רוצה לעבור.
יכולה לשתף באופן אישי שאחותי סבלה בבסיס סגור בקטע מפחיד > לא אכלה, לא שתתה, לא התקלחה, לא התחברה לבנות... ממש גיהינום.
ועדיין - בחרו שלא להעביר אותה.
היא נכנסה לדיכאון ממש רציני ועדיין לא העבירו.
עד שלא החליטה לערב הורים לא עשו עם המצב שלה *כלום*.
בצבא מחפשים קיצוניות, עד שלא רואים שינויים ממשים בבן אדם, בתודעה ובמחשבה שלו - לא יעשו איתך שום דבר.
אחרי איזה... 7 חודשים בבסיס סגור, היא הצליחה לעבור לבסיס פתוח ועדיין - עם עזרה של ההורים והרבה שיחות סמגד/מגד וקבן.
באופן עקרוני, היא מאושרת במקום שהיא נמצאת בו עכשיו, כי זה מה שרצתה.
קיבלה תש 3 וקלב.
בסיס מדהים עם מפקד מהמם.
לא רואה סיבה שאצלך זה לא יעבוד אם יש לך סיבות שהן מוצדקות.
שואל השאלה:
אני גם בבסיס סגור, 6 שעות נסיעה רק הלוך.. פעמיים בשבוע
אין לי חברות ואני שם כבר יותר חודשיים
אני לא אמשיך כי זה לא מעניין.
רציתי לשאול מה ההורים עשו? איך התערבו.. כי ההורים שלי ממש רוצים להתערב ואני מונעת מהם כי אומרים לי ביחידה (המפקדים בעיקר) פשוט להגיש את הטופס בלי שום התנגדות וכאלה
ואני לא מהאלה שאוהבים להראות שקשה להם
אבל אני לא ישנה כבר חודש אני כל הזמן בוכה
ואני מפחדת שלא יקבלו את הטופס עכשיו כי מותר להגיש כל 3 חודשים... אני לא מסוגלת להמשיך להיות שם עוד 21 עם הקורונה אני יוצאת מדעתי!!
ומה היא כתבה בטופס כדי שיאשרו, היא הקצינה או הציגה את הדברים כפי שהם? וזה היה בעיקר מסיבות חברתיות?
אני גם בבסיס סגור, 6 שעות נסיעה רק הלוך.. פעמיים בשבוע
אין לי חברות ואני שם כבר יותר חודשיים
אני לא אמשיך כי זה לא מעניין.
רציתי לשאול מה ההורים עשו? איך התערבו.. כי ההורים שלי ממש רוצים להתערב ואני מונעת מהם כי אומרים לי ביחידה (המפקדים בעיקר) פשוט להגיש את הטופס בלי שום התנגדות וכאלה
ואני לא מהאלה שאוהבים להראות שקשה להם
אבל אני לא ישנה כבר חודש אני כל הזמן בוכה
ואני מפחדת שלא יקבלו את הטופס עכשיו כי מותר להגיש כל 3 חודשים... אני לא מסוגלת להמשיך להיות שם עוד 21 עם הקורונה אני יוצאת מדעתי!!
ומה היא כתבה בטופס כדי שיאשרו, היא הקצינה או הציגה את הדברים כפי שהם? וזה היה בעיקר מסיבות חברתיות?
סורי שלא עניתי, שכחתי לשים התראות על השאלה^
וואי, 6 שעות נסיעה רק הלוך?! איפה הבסיס שלך לעזאזל?
וזה בסדר שאין לך חברות בבסיס למרות שאת שם חודשיים, אני נמצאת בבסיס כמעט שנה ובקושי יש לי 2 חברות אמיתיות, קחי הכל בקלאס.
תראי, זה יותר ממעולה שההורים שלך רוצים להתערב, אין צורך להתחיל מסע שכנועים...
אחותי הייתה צריכה לשכנע אותם שמשהו לא בסדר והתחננה לעזרה עד שהסכימו.
נתחיל בזה שתבקשי מההורים שלך להתקשר למפקד ולנסות לזרז תהליכים, שיסבירו לו את המצב עליך, אך זה שינה אותך, במה הקושי מתבטא וכ'ו... שיהיו ריאלים ולצערי > שיקצינו במעט, אחרת לא ימהרו עם המקרה שלך.
מעבר לכך, תבקשי שיחות קבן ואף תבקשי שההורים יצטרפו לשיחות האלו.
בשביל שתצאי, תצטרכי להראות שקשה לך, אין ברירה... אחרת יבינו שאין שום בעיה ויחשבו שאת כביכול מנסה 'לסבן' אותם.
אחותי הקצינה את הדברים ואף דיברה מהלב.
סיבות חברתיות, בריאותיות, בדגש על נפשיות... הצבא ממש גמר עליה נפשית, ליטרלי יש לה חרדות כשמדברים על הנושא.
כדאי שתעשי עם זה משהו לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני פה לכל שאלה אם את צריכה אגב.
וואי, 6 שעות נסיעה רק הלוך?! איפה הבסיס שלך לעזאזל?
וזה בסדר שאין לך חברות בבסיס למרות שאת שם חודשיים, אני נמצאת בבסיס כמעט שנה ובקושי יש לי 2 חברות אמיתיות, קחי הכל בקלאס.
תראי, זה יותר ממעולה שההורים שלך רוצים להתערב, אין צורך להתחיל מסע שכנועים...
אחותי הייתה צריכה לשכנע אותם שמשהו לא בסדר והתחננה לעזרה עד שהסכימו.
נתחיל בזה שתבקשי מההורים שלך להתקשר למפקד ולנסות לזרז תהליכים, שיסבירו לו את המצב עליך, אך זה שינה אותך, במה הקושי מתבטא וכ'ו... שיהיו ריאלים ולצערי > שיקצינו במעט, אחרת לא ימהרו עם המקרה שלך.
מעבר לכך, תבקשי שיחות קבן ואף תבקשי שההורים יצטרפו לשיחות האלו.
בשביל שתצאי, תצטרכי להראות שקשה לך, אין ברירה... אחרת יבינו שאין שום בעיה ויחשבו שאת כביכול מנסה 'לסבן' אותם.
אחותי הקצינה את הדברים ואף דיברה מהלב.
סיבות חברתיות, בריאותיות, בדגש על נפשיות... הצבא ממש גמר עליה נפשית, ליטרלי יש לה חרדות כשמדברים על הנושא.
כדאי שתעשי עם זה משהו לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני פה לכל שאלה אם את צריכה אגב.
באותו הנושא: