אימא שלי כל הזמן משווה אותי לאחרים.

ונמאס לי מזה. לא משנה לאן היא הולכת או למי, ישר כשמבוגרים אחרים מתחילים לדבר על ילדיהם ומה הם עושים, כשהיא מספרת עליי תמיד היא מוציאה אותי כשעיר לעזאזל ואפילו לא מציינת דברים טובים שכן קרו לי או עשיתי.
זה תמיד נגמר בכך שהיא מספרת לי על מה שאחרים אמרו כמו "הבת שלה בת 15 גם כן והיא יוצאת הרבה עם חברות וכמעט ולא בבית"
בזמן שאני כן יוצאת מהבית לפעמים להליכות עם ידיד או להסתובב לבד אבל יוצא שרוב הזמן אני בבית.
"רואה איך הבת שלהם רק בת 6 וכבר יודעת רוסית שוטף" כן חכם מאוד להשוות יכולות של אחרים.

אין נמאס לי, היא לא מספרת שום דברים טובים עליי וגם אם כן זה קורה בפעמים נדירות מאוד. זה מעצבן אותי, וגרם לי לדימוי עצמי נמוך יותר ממה שכבר לא היה לי. לכל ילד יש את היכולות שלו, אני לא מבינה למה צריך להשוות. זה ככה כבר הרבה זמן ואני באמת לא יודעת מה לעשות.
מצטערת שזו לא שאלה אבל פשוט הייתי חייבת לפרוק כי פשוט המצב רוח שלי ירוד בגלל זה וגורם לי להרגיש כמו לוזרית אחת גדולה בחיים האלה.