5 תשובות
בת כמה את?
אוקי קודם כל להירגע מהמקום הזה את רק יכולה לעלות למעלה תקשיבי החיים לא תמיד טובים ואת יכולה להסכים איתי את צריכה להגיע למצב כזה שתצתרכי להגיד לא ותגידי את זה תשימי לב שאת במצב כזה ופשוט תעמדי על שלך את סיימת עכשיו יב ועוד מעט צבא זה התחלה חדשה תחשבי חיובי תשימי הכל מאחורה תתחילי לעשות דברים שבאמת עושים לך טוב אני מבינה אותך בקטע של להיות צבועה ליד אנשים אני גם ככה אבל תחשבי על זה שצבא מוצאים חברים לחיים את תוכלי למצוא אנשים שתוכלי להיות את איתם אני מבינה שזה יהיה קשה להשאיר הכל מאחורה אבל תתחילי דף חדש תחשבי חיובי את סוף סוף לא תצתרכי לחזור לבית ספר כבר כי בית ספר זה גם ככה חרא של מקום תסתכלי על זה כדבר טוב רק את יודעת מה עושה לך טוב באמת תתחילי לחשוב חיובי אני לא בדיוק יודעת איך זה חרדה חברתית אבל אם באמת טוב לך יותר לבד ואת פחות מעדיפה לראות אנשים ולהיות ליד אנשים תוכלי אולי למצוא חברי אינטרנט בהצלחה אני מאמינה בך שתצליחי כי עברת המון ואת חזקה❤
אני גם הייתי ככה עצה שלי תנסי להתחיל בדברים קטנים כמו נגיד לתת חצי סירוב כלומר להגיד שאת מוכנה לעשות מה שמבקשים ממך אבל עם הגבלה קטנה ולאחר לאט תתקדמי ותגיעי למצב שאת עושה מה שאת בוחרת ולא על ידי ניצול של אנשים בהצלחה
שואל השאלה:
17 וחצי
17 וחצי
אנונימית
אנונימית יקרה,
קורא את מה שכתבת וחש עד כמה את אבודה ובודדה וליבי יוצא אליך.
מתוך הדברים שלך עולה בלבול רב שאת שאולי את נמצאת בו, נשמע שאת מאשימה את עצמך בכל כך הרבה דברים ומעשים שעשית שגרמו לך לפגוע בעצמך וזה כל כך מובן שהרגשות שעולים לך הם של תיעוב עצמי, בושה וגועל..
נראה שאת חייה בקרוסלה פנימית, כך שמצד אחד את מאוד רוצה חברה ומצד שני את לא יודעת מה ואיך לעשות עם חברים, והסחרור הזה גורם לך לחוש אולי מותשת ותלושה.
יקרה, נדמה שמצאת את הכוחות לפרסם פה את השאלה הזו, דבר שדורש כ'כ הרבה אומץ ורצון להתקדם. אולי תוכלי למצוא כוח שיביא אותך להתייעץ עם קרוב משפחה שאת בוטחת בו או איש מקצוע?
בכל מקרה, זאת לא נשמעת התמודדות שכדאי להשאר איתה לבד.
אני מאוד דואג לך. אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) וחשבתי להזמין אותך אלינו לצ'אט אישי ואנונימי במקום בטוח בו תוכל לדבר עם אחד המתנדבים שלנו ולפרוק את שעל ליבך.
אנחנו נהיה שם כדי להקשיב, לתמוך ואולי למצוא דרך שבו תוכלי לפתור את מצבך.
מחכה לך,
ומקווה שתדברי איתנו.
שלך,
מתנדב סה"ר.
קורא את מה שכתבת וחש עד כמה את אבודה ובודדה וליבי יוצא אליך.
מתוך הדברים שלך עולה בלבול רב שאת שאולי את נמצאת בו, נשמע שאת מאשימה את עצמך בכל כך הרבה דברים ומעשים שעשית שגרמו לך לפגוע בעצמך וזה כל כך מובן שהרגשות שעולים לך הם של תיעוב עצמי, בושה וגועל..
נראה שאת חייה בקרוסלה פנימית, כך שמצד אחד את מאוד רוצה חברה ומצד שני את לא יודעת מה ואיך לעשות עם חברים, והסחרור הזה גורם לך לחוש אולי מותשת ותלושה.
יקרה, נדמה שמצאת את הכוחות לפרסם פה את השאלה הזו, דבר שדורש כ'כ הרבה אומץ ורצון להתקדם. אולי תוכלי למצוא כוח שיביא אותך להתייעץ עם קרוב משפחה שאת בוטחת בו או איש מקצוע?
בכל מקרה, זאת לא נשמעת התמודדות שכדאי להשאר איתה לבד.
אני מאוד דואג לך. אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) וחשבתי להזמין אותך אלינו לצ'אט אישי ואנונימי במקום בטוח בו תוכל לדבר עם אחד המתנדבים שלנו ולפרוק את שעל ליבך.
אנחנו נהיה שם כדי להקשיב, לתמוך ואולי למצוא דרך שבו תוכלי לפתור את מצבך.
מחכה לך,
ומקווה שתדברי איתנו.
שלך,
מתנדב סה"ר.