זה הגיוני שאני עצובה ולא יודעת ממה?? ))):

כן, מכירה את זה.
כולם יזדהו איתך פה.

כן גם אני ככה הרבה

כן גם אני לפעמים
גיל ההתבגרות אני מאמינה

היי אנונימית,

לעתים מעט מילים מספרות הרבה..
מהשאלה שהעלית לכאן ומהתיוגים שבחרת לשתף נשמע שאת נמצאת בתקופה מטלטלת בה ייתכן ואת מוצפת בתחושות שאינן נעימות עבורך. מתארת לעצמי כמה זה יכול להיות מתסכל להרגיש את העצבות הזו שמציפה אותך מבלי שאת יודעת לשים את האצבע על הנקודה שהובילה לכך, וזה יכול להרגיש כאילו לעתים את מאבדת שליטה והעצבות היא זו ששולטת ומנהלת אותך.

יקרה, בתוך כל המערבולת הרגשית שייתכן ואת נמצאת בה כעת, עלית לכאן ובחרת לשתף בתחושתך, וזה כלל לא מובן מאליו ואולי זה אף סימן לכך שאת לא מתכוונת להיכנע לתחושות הללו ולתת להן לנהל אותך, נשמע שאת מודעת למצב ומחפשת דרך להתמודד עמו. אני לא יודעת אם שיתפת מישהו קרוב בסביבתך אודות התחושות שאת סוחבת על גבך, ואיני יודעת אם את מרגישה בנוח לשתף בכך. אבל, אולי אם כן אז שיח ושיתוף ברגשות יכול להקל על הכאב ולהפחית מעט מהעומס שיושב עלייך.

מעבר לכך, אני רוצה לשתף אותך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ואני רוצה להזמין אותך אם תרצי ותרגישי בצורך לעלות לצ'אט אישי ואנונימי במרחב מלא באמפתיה והכלה, בו תוכלי לשתף את אחד ממתנדבנו בתחושות שמלוות אותך בימים אלו. נקשיב לך ונהיה שם עבורך ברגעים הקשים, ואולי מתוך השיתוף והשיח על הדברים יהיה ניתן לגרש מעט את העצבות ולפנות מקום לתחושות יותר נעימות שיגיעו.

דואגים לך ומחכים לך עם חיבוק חם בלינק המצורף מטה
שלך,
מתנדבת סה"ר