אני מתגעגעת לתקופה שהיה לי דיכאון והתקפי חרדה... אני פשוט רוצה להרגיש ככה שוב מישהו מבין?

את ממש לא כלום. תנסי למלא את עצמך בדברים חיובים.

ריקנות זו הרגשה נוראית יותר מחרדות ודיכאון גם לדעתי. אני לא רוצה להגיד שאני מבינה אותך, כי מי אני? זה הסיפור שלך.
אני יכולה להגיד לך שגם לי יש תקופות כאלו פשוט. זה אצלי כמו רכבת הרים. זה בא והולך. אני כבר לא יודעת מה יותר טוב, ואני מרגישה בין חיים למוות.
אבל אם את במצב שיש לך ריקנות, את צריכה לספר על זה למישהו. את בטיפול? אם כן, זה חשוב מאוד שתספרי עלזה.
אם את במקרה נוטלת תרופות אולי זו תופעת לוואי ואת חייבת לשתף את הפכיסאטר. אם לא, ואת בטיפול פסיכולוגי, תשתפי.
אם אין לך שום טיפול, בבקשה תפני למישהו שיעזור לך, לפני שתשקעי עמוק יותר.

את מרגישה ריקנות?
אז אם כן אני חושב שתנסי ללכת לטיפול פסיכולוג או פסיכיאטר שינסו לעזור לך
אולי את נמצאת בטיפול אני לא יודע
אני מציע לך לדבר עם מי שקרוב אלייך ולא להתמודד עם ההרגשות שלך לבד
אם את בגיל של לעבוד אני מציע לך לחפש עבודה או לעשות לימודים או משהו זה ימלא אותך ותרגישי טוב
אפילו ללכת לחוג או להתנדב באיזה מקום
ונגיד שתחפשי קבוצות של אנשים שעושים דברים שאת אוהבת לדוגמא אם את אוהבת לרכב על אופניים אז תהיי בקבוצה כזאת
תמצאי חברים תרחיבי את מעגל החברים שלך ותאמיני לי שאת תהני מזה בענק
אני מקוה שיש לך את הכוח לזה (כי לי אין לצערי)
ושתצליחי בזה ואני מאחל לך בהצלחה ענקית ❤❤❤

תרגישי טוב

שואל השאלה:
הפסקתי עם הפסיכיאטר והפסיכולוג והכדורים כי "המצב שלי טוב" עכשיו

שואל השאלה:
אני עם חברים אני בצופים אני לומדת אני בסדר לגמרמ אני כבר לא בדיכאון
אבל אני משום מה ממש רוצה לחזור להיות בדיכאון אני לא יודעת למה

אבל יפה שלי, המצב שלך לא טוב. אני באמת הכי ישירה איתך כי אני רוצה לטובתך. את צריכה לפתוח את הנןשא הזה מחדש בבית ולהתחיל טיפול. אם את כבר היית בעבר בטיפול, את צריכה להמשיך בזמן שאת מתייצבת. אוקיי? זה לא שזה מחשבות של בני נוער שעוברים אחרי לילה. היית בטיפול, זה קצת יותר רציני מזה.