יש לי דילמה בין להיות מאמין לאתאיסט..

אתה לא יודע, זה בדיוק העניין של אמונה. אתה צריך ללכת עם האמונה שאתה הכי מרגיש שאתה מתחבר אליה ובמידה ואין אז אין

אני אישית אתאיסטית.
להיות מאמין זה לא כל כך קל, כן, יש מישהו לסמוך עליו, אבל תחשוב על זה שאם אתה צריך משהו פשוט תתפלל וזו לא הדרך להשיג מה שרוצים, ככה לא עובד העולם...
ודרך החיים של הדת לא כזאת קלה.
באתאיזם יש את חוקי המדינה שהם בעצם מחזיקים אותך מ"לחטוא" אבל יש לך יותר חופש ברוב הדברים.

אני אישית חזרתי בתשובה ואני אגיד לך מה.. ברגע שתתחיל להאמין ותתחיל כזה להיכנס לתוך האמונה ואם קצת תנסה לקרוא כל מיני דברים על היהדות, על ההיסטוריה שלה ועל הדרך שלה, אתה תבין שזה באמת מדהים להאמין בקב"ה וזה מביא לחיים שלך הרבה יותר משמעות. האמונה היהודית היא דרך חיים מדהימה, ופשוט כיףף להאמין בה'

היי! גם אני הייתי פעם במצב הזה. אתה צודק, להאמין בצורה עיוורת ללא הוכחות, זה לא טוב, והתורה בעצמה מגנה אמונות כאלה. פתי יאמין לכל דבר.

רק מהסתכלות על העולם, אתה יכול להבין שיש לו בורא. הרי מה, העולם ברא את עצמו? זה נשמע הגיוני? את החולצה שאתה לובש, מישהו יצר, או שהיא יצרה את עצמה? את הכיסא שאתה יושב עליו, מישהו יצר, או שהוא יצר את עצמו?

יש לי כמה סרטונים שיכולים לעזור לך.

https://youtu.be/x3ssl7a8jqa

https://youtu.be/0jizuetpp2m

https://youtu.be/q0qrlq5c4oo

https://youtu.be/tt7l-ruu-i0

:)

שואל השאלה:
totosty
אמרתי מבחינה שפשוט אומרים לך מה לעשות, לא אמרתי שהדרך קלה
...❤
אני יצאתי בשאלה אני יודע מה זה יהדות ולהאמין..

זה בסדר אם לא מתחברים ליהדות ב100 אחוז וזה כל הקטע של האמונה.. גם מי שמאמין ביהדות לא מאמין בכל הדברים בדיוק כמו שאדם אחר מאמין.. ולדעתי האמונה שונה מזה שאתה נולדת לתוכה בלי באמת להבין מה רוצים ממך בעצם, לבין אם אתה נכנסת לזה מהרצון שלך.. לא כולם מאמינים, לכל אחד יש דעה משלו. אתה צריך לחשןב עם עצמך אם אתה באמת מאמין שיש מישהו ששומר עלייך או שלא. אתה יכול לנסות "לחקור" משני הכיוונים, מצד אחד קצת לקרוא על היהודות ומצד שני לראות אם זה מתאים לך. אבל אי אפשר להיות באמצע- כי זה 2 דברים מאוד מנוגדים אטאיזם ואמונה.. אתה צריך לחשוב עם עצמך במה אתה באמת מאמין

לכל אחד יש את הדרך שלו , זה יכול להיות להאמין בחלק מהדברים מכאן וחלק מכאן .
באמת תמצא את הדרך שלך אתה לא חייב להגדיר את עצמך

אם אתה רוצה, אשמח מאוד לעזור לך בפרטי, הייתי במצב הזה.

בכל מקרה, תשאל את עצמך למה לא לאמין באלוהים? אחרי שתמצא תשובות (ויש כאלו), תבדוק מה היהדות או שאר הדתות אומרת עליה. תבדוק גם דעות של פילוסופים.

אחרי שעשית את זה, תשאל את עצמך: "למה כן להאמין באלוהים?" תלמד על הטיעונים בעד קיום האל (טיעונים פילוסופים) ותנסה למצוא גם את הצד השני ותראה מה יותר מתאים לך (למרות שהם לא הופרכו עד היום, אבל תראה אם השתכנעת)...

אם צריך עזרה אני אשמח לעזור בפרטי.

הי גם לי יש שאלה דומה ממש לשלך

יש לי דילמה בין להיות אתאיסט למאמין..

חשוב לציין שאני כרגע לא יודע אם אלוהים קיים או לא.
קשה לי לבחור, מצד אחד זה קל להיות אתאיסט, כי ככה אני עושה מה שאני רוצה בלי מישהו שאומר לי איך לחיות, פשוט יותר קל.
מצד שני אני לא רוצה לעצום את העיניים ולהיות אתאיסט, איך אני יכול להתעלם מכל העולם הזה? והמורכבות שבו?

אשמח לעזרה.

(אם היית מנסח את השאלה ככה, זה היה מראה לאיזה צד אתה שואף יותר להשתייך...)

שואל השאלה:
אני נגה. ראיתי את הסרטון הראשון (לפחות חצי ממנו הוא היה ארוך) אני מכיר את הטענות האלה הכול בהנחה שאני מאמין שיש ישות עליונה.
animalss
למה ההסבר לקיום היקום זה אלוהים?
שמח לעזור
כן הקטע הוא שאני חושב שאם אני אעשה את זה אז אני עדיין לא אגיע לתשובה. אבל אני אנסה תודה
אנונימי
לא בדיוק הבנתי את הטענה שלך

אוקיי, שמע
אני לגמרי מבין אותך
אם יש אלוהים, עולות הרבה שאלות בקשר למניע שלו ליצור אותנו, המוסר שיש בדת, הדת הנכונה, אבל מצד שני יש מישהו שתמיד שם בשבילך, וזה די מנחם
אם אין אלוהים, הכל מרגיש קצת ריק יותר, מתסכל, כי גם אז אין לנו הסבר מושלם
אני חושב שאם אתה לא יודע מה אתה, אתה לא חייב להגדיר את עצמך. ברצינות, לא בכוח.
אמונה זה משהו שצריך לבוא ממך.
אישית, אני דתי ואני מאמין, למרות שיש לי די הרבה ספקות, אז אפשר לומר שמערכת היחסים שלי עם הדת די מורכבת.

אתה תצליח אל תדאג, אם צריך עזרה אני זמין, יכול לתת לך נקודות למחשבה

שואל השאלה, תקרא שוב לאט מה כתבתי ותבין שגם הגישה האתאיסטית לא חפה מרגש פסיכולוגי.

"אני לא יודע אם אלוהים קיים או לא"
אז אני אגיד לך מה, זה נורמלי לגמרי.
אני במקומך הייתי נוקט בעמדה שמתארת בדיוק את זה עד שתהיה סיבה לשנות אותה.
תגיד בדיוק את זה: "אין לי מספיק ידע בשביל לקבוע אם יש או אין אלוהים". זה בעצם אומר, שאתה לא מאמין שאלוהים קיים, וגם לא מאמין שהוא לא קיים.
זה נקרא "אתאיזם אגנוסטי", יש שיקראו לזה פשוט "אגנוסטיציזם".
זו נקודת הנחה מאוד פשוטה והגיונית - אם אין סיבה להאמין במשהו, פשוט לא מאמינים בו. אני מעולם לא נתקלתי בסיבה להאמין בקיומו של אלוהים, גם לא נתקלתי בסיבה להאמין באי-קיומו. אז אני נשאר בעמדה הזו עד שתהיה לי סיבה לשנות אותה.

תכל'ס^
אתה יכול פשוט להיות אגנוסטי

אם אתה רוצה לדעת אם זו הדרך הנכונה פשוט תנסה לחקור, תוכל לדבר עם אנשי דת שונים ולהבין מה האמונה שלהם אומרת, תנסה לבדוק אם תוכל לנסח אותה בצורה קוהרנטית ונסה לבדוק, אם אתה רוצה ראיות בדוק אם האמונה הזאת מעלה טענות לגבי היקום ואם העובדות בשטח מסכימות איתן.
אם אתה רוצה לדעת האם דת אחרת יותר נכונה נסה לבדוק מגוון דתות ולא רק אחת, חפש מקורות שונים ובדוק את האמינות שלהם. זו עבודה קשה ואמונה זה דבר אישי, אני לא יכול להגיד לך באיזה סטנדרטים להשתמש או כמה מעמיק המחקר שלך צריך להיות אבל אם אתה רוצה לדעת אם הדרך של דת היא נכונה או האם דרך אחרת נכונה נסה פשוט לחקור עליה ולבדוק בעצמך, אולי תדבר אפילו עם אנשים שעברו מדת אחרת לאחרת או הפסיקו להאמין בכל דת בשביל לקבל פרספקטיבה גדולה יותר.
מעל הכל, פשוט קח לעצמך את הזמן ונסה להבין את האמונה והאם היא נראית לך נכונה.

אם יש שדים ורוחות אז ברור שגם יש אלוקים

1. עדות של עם שלם:
עם ישראל חוגג חגים ומצוות לזכר ההיסטוריה בה חזו כל אבותיו.
שאר הדתות מבוססות על סיפורי יחידים, ולא על מאורע המוני.
עם ישראל איננו מאמין בתורה רק בגלל שזה כתוב בספר תורה, זהו טיעון מעגלי ולא טיעון היסטורי. ספר התורה אינו מוכיח את המאורעות המסופרים בו, אלא עם ישראל הוא שמאשר את האירוע ההמוני שחוו אבותיו באמצעות ספר התורה, כך שהספר מהווה את התיעוד ההיסטורי המוסכם שקיבל מידי מיליוני אבותיו].

2. נס בקנה מידה ארצי:
בעוד כל הדתות בעולם מספרות על מעשיהם הקטנים של מכשפים וקוסמים, התורה מתארת נסים בקנה מידה ארצי שכל העם כולו ראה:
ובהם: הפיכת כל היאור לדם למשך שלושה ימים, אש וברד היורדים יחד מן השמים, מכת חושך, הריגת כל בכורי מצרים ברגע אחד, קריעת ים סוף, עמוד האש והענן, 40 שנה בהם עם שלם אכל מן השמים, שבירת חומות יריחו בקול שופרות, והחשוב מכל - מעמד הר סיני, בו כל העם זכה להתגלותו של הבורא.

3. תיעוד היסטורי של ההתגלות:
בעוד שאר הדתות בעולם מתארות את סיפוריהן בלשון פשוטה ואגדית, ספר התורה מתעד את הנסים בשפה היסטוריוגרפית: כך שהתורה מספקת שמות, שושלות, גילאים, תאריכים, מקומות גיאוגרפים, גודל האוכלוסייה והתפלגותה, המלחמות והפלגים בעם. כתיבה היסטורית זו מוכיחה שהנסים המתוארים בה אכן התקבלו כהיסטוריה אמיתית מפי אבותינו, ולא בתור משל או אגדת עם. הנה דוגמה (שמות פרק יט):
"א בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר. ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם... יֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי."
הדתות האחרות מספרות את סיפוריהם כאגדות, ללא מתן פירוט היסטורי אמין, וככאלה הן לא יכולות לטעון טיעון היסטורי. כי בשביל לטעון טיעון היסטורי, יש לתעד את ההיסטוריה. ואת זאת התורה מספקת לנו.

במילים אחרות, בורא עולם החליט למסור את התגלותו לאנושות בצורה החזקה והאמינה ביותר שיש:
- באמצעות ההתגלות הנסית הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, בפני כל העם כולו, כך שיוכיח שהוא בורא עולם.
- באמצעות זיכרון קולקטיבי של עם שלם מפי כל אבותיו, החוגג חגים ומצוות לזכר הנסים האדירים שחוו כל אבותיו.
- באמצעות תיעוד הנסים באופן ההיסטורי ביותר, שיוכיח לדורות הבאים שההתגלות אכן היתה אותנטית, ולא היתה אגדה או סיפור-עם בלתי מחייב.
- באמצעות נבואות לאומיות אדירות ובלתי-רגילות על מה שיקרה לעם הנבחר, כך הוכיח שליטה אלוהית בהיסטוריה האנושית.
- וכן, באמצעות העובדה שהפך את התורה לספר הכי מפורסם בעולם, וגם לדת המשפיעה ביותר בכדור הארץ (שתי הדתות הגדולות, הנצרות והאיסלאם, מבוססות על התורה והנסים של עם ישראל), והפך את עם ישראל לעם המיוחד ביותר, המדובר ביותר, והשורד ביותר בעולם - למרות שנאת העמים אליו. כך ההיסטוריה מתקדמת בשלבים לקראת גילוי גאולתה בפרסום גדול. אנו אכן מצפים שהתורה האמיתית של בורא עולם תזכה לפרסום הגדול והמשפיע ביותר באנושות.

שמע, אני לא אגיד לך במה להאמין אבל תקרא את התיאור של השאלה שלך. כאילו בכיאת.. אתה לא מאמין. אתה רק רוצה להאמין כי היית רוצה שיהיה אלוהים אבל אתה לא חושב שזה נכון. אין לך מה לנסות לגרום לעצמך להאמין בכוח. אתה יכול לנסות לחקור על זה עוד ואולי לגלות עוד ראיות לכאן או לכאן ואז אולי דעתך תשתנה או שתבין שאין ראיות חד משמעיות לשום כיוון ותהיה אגנוסטיקן אבל כרגע לפי מה שכתבת אתה לא מאמין בכלל, ואם אתה רוצה עצה- לך עם האמת שלך, לכפות על עצמך אמונה שאתה לא שלם איתה אף פעם לא באמת יעשה לך יותר טוב גם אם זה ממש נראה שכן. אתה לא יכול לשקר לעצמך, זה לא עובד ככה.
רוצה יציבות בחיים ומישהו לסמוך עליו? טבעי. תצטרך למצוא את זה בדרך הקשה בחיים האמיתיים ולעבוד בשביל זה..

כל האלה שטוענים שהם אגנוסטיקנים, מצחיק שאתם טוענים שאתם לא יודעים אם יש אל או לא אבל פועלים כאילו בטוח אין אחד כזה...

אף פעם לא ראיתי אגנוסטיקן שמקיים את כל/חלק מהמצוות כי הוא ''לא יודע אם יש אל או לא'', אבל כל הפעמים ראיתי אגנוסטיקנים שלא מקיימים אף מצווה כי אולי הם טוענים שהם לא יודעים, אבל לא פועלים כאילו הם לא יודעים.

^אגנוסטיקן הוא מי שלא מאמין שיש או אין בוודאות ישות עליונה, זה לא מתייחס לעמדה לגבי הדת, יש הפרדה בין ישות עליונה לדת.
וכן יש דבר כזה אגנוסטיקנים דתיים.. הם בדרך כלל פחות מדברים על זה שהם מטילים ספק בקיומו של אלוהים אבל זה קיים, אפילו יצא לי לשמוע על רבנים גדולים שמטילים ספק בקיומו של אלוהים.

אני בכלל לא אוהב להשתמש במילה "אגנוסטיקן", אם זו תגובה לתשובה שלי אז תדע שכתבתי שיש אנשים שיקראו לזה אגנוסטיציזם, אני מעדיף להסתכל על זה בצורה שונה:

אתאיזם זה היעדר אמונה ביישויות אלוהיות.
שים לב שגם אם אתה טוען שאין אלוהים, וגם אם אתה פשוט לא משוכנע שיש, אתה נכנס תחת ההגדרה הזאת.
עכשיו זה מתחלק לשניים, אתאיסט אגנוסטי זה האחד שאנחנו מדברים עליו כאן. הוא אחד שלא יטען שיש אלוהים, וגם לא שאין אלוהים. הוא בערך "באמצע", אבל האמצע הזה מבלבל. הוא לא אמור להיקרע בין שתי צורות התנהגות בגלל שהוא לא טוען כלום, הוא פשוט שואל את עצמו את השאלה הבאה:
"האם יש לי סיבה לקיים מצוות וללכת על פי דת מסוימת?"
הוא יענה: "לא.", ולכן הוא לא ינהג לפי אף דת.
שים לב, שההתנהגות של אדם שהוא אתאיסט אגנוסטי בקונטקסט של דת ואלוהים, לא אמורה להיות שונה מזו של האתאיסט הגנוסטי שטוען שאין אלוהים. לשניהם אין סיבה להאמין בדת ולכן הם לא נוהגים על פיה.

^^מי שלא מאמין שיש או אין בוודאות ישות עליונה זה מישהו שנמצא בספק לגבי קיום אלוהים.

אדם שבספק לגבי קיום אלוהים ובכל זאת מחליט לא לקיים שום מצווה זה כמו אדם שנמצא בספק לגבי יעילות של חיסונים ובפועל הוא לא מתחסן בכלל.

אם אתה בספק רציני לגבי היעילות של החיסונים, או של תרופה כלשהי אחרת, אני במקומך לא הייתי משתמש בה.

"הוא בערך "באמצע", אבל האמצע הזה מבלבל. הוא לא אמור להיקרע בין שתי צורות התנהגות בגלל שהוא לא טוען כלום,"

אם הוא בערך ''באמצע'' אז הכי הגיוני היה שהוא כן יקרע בין שתי צורות התנהגות בכדי לכסות את האפשרויות.

בחרת להחליט שלא להחליט? זכותך. אבל למה אתה פועל בדיוק כמו האדם שכן החליט? (שאין אלוהים).

"האם יש לי סיבה לקיים מצוות וללכת על פי דת מסוימת?"
הוא יענה: "לא.",

למה שהוא יענה ''לא''? אם הוא לא טוען שיש אלוהים, וגם לא שאין אלוהים. אז למה שהוא יפעל בדיוק באותה הצורה שאדם *שטוען* שאין אלוהים פועל?

^^"אם אתה בספק רציני לגבי היעילות של החיסונים, או של תרופה כלשהי אחרת, אני במקומך לא הייתי משתמש בה."

יש שלוש קבוצות:
קבוצה אחת מי שטוען שהחיסון מועיל, הם מתחסנים.
קבוצה שנייה טוענת שהחיסון הרסני והם אינם מתחסנים.
קבוצה שלישית טוענת שהיא לא מכריעה בנושא כי היא ''מסופקת'' אך למעשה בפועל היא מחליטה, כי היא איננה מתחסנת.

רגע, אז האתאיזם האגנוסטי נמצא ב''ספק רציני'' לגבי קיום הא-ל או שהוא נמצא ''באמצע''?

אני מתנהג כמו האדם שטוען שאין אלוהים, לא כי אני נגרר לצד כלשהו. כי יש לנו מכנה משותף, והוא החלק העיקרי שאמור לקבוע את ההתנהגות: אין לנו סיבה להאמין באלוהים, ולכן אין לנו סיבה להתנהג כאילו אלוהים קיים וכאילו יש ערך דתי כלשהו למצוות.

אתה יכול להקשות ולשאול למה אני לא שואל את עצמי אם יש לי סיבה להתנהג כמו חילוני, אבל מה זה בעצם אומר? חילוניות היא היעדר דת, חוסר קשר לדת. זה לא אורח חיים בפני עצמו, אלא רק כזה שלא כולל בתוכו דברים ספציפיים. ולכן הסיבה היחידה להתנהג כמו חילוני, תהיה היעדר סיבה להתנהג כמו דתי.

התשובה שכתבתי עכשיו תתאים גם לחיסונים, אם רק תחליף את המילה דת במילה חיסון או וואטבר.
בנוגע ל"ספק רציני", מילה די מיותרת. מן הסתם, אם אתה "באמצע" בנוגע לחיסונים, לא היה רציונלי מצידך להתחסן.

^^אני מתנהג כמו האדם שטוען שאין אלוהים, לא כי אני נגרר לצד כלשהו. כי יש לנו מכנה משותף,

אם אתה נמצא ''באמצע'' אז יש לך מכנה משותף עם שני הצדדים, עם האתאיזם שאתה לא טוען שיש אלוהים, ועם התאיזם שאתה לא טוען שאין אלוהים.

והוא החלק העיקרי שאמור לקבוע את ההתנהגות: אין לנו סיבה להאמין באלוהים, ולכן אין לנו סיבה להתנהג כאילו אלוהים קיים וכאילו יש ערך דתי כלשהו למצוות.

מה? אפילו אם אתה מרגיש שאין סיבה להאמין באלוהים זה לא אומר שיש סיבה להאמין שאין, פה בדיוק טמון האגנוסציזם.

הסיבה היחידה להתנהג כמו חילוני, תהיה היעדר סיבה להתנהג כמו דתי.

העידר סיבה להתנהג הדתי משמעותו *ידיעה* שאין אל מְצווה, בהינתן זה שאין לך את הידיעה הזאת, מה הסיבה שלא תתנהג כדתי?

לא זה לא אותו דבר כמו עם החיסונים.. בגלל שבדרך כלל אדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים הוא גם אדם שיטיל ספק באיזו דת נכונה.. כלומר, אוקיי, אולי יש אלוהים, אבל איך אדע אם זה אלוהי היהדות? או הנצרות? או האיסלאם? או הבודהיזם? או ווטאבר? אז אני פשוט רק אקיים את כל המצוות של כל האלפי דתות שיש בעולם סתם ככה ליתר ביטחון כי אני מטילה ספק בקיום אלוהים? עצה פרקטית...

דת זה אמונה, אם אתה מאמין באלוהים אתה משתייך לדת (גם אם אתה דתי וגם אם לא) ואם אתה לא מאמין שבאמת יש משהו יותר גדול ששולט אז אתה אתה לא משתייך לשום דת (אתאיסט). אני אישית לא מאמין שיש אלוהים ואני חושב שזה ממש טיפשי, אבל יש אנשים שמאמינים והולכים בדרך של אמונה

מרקו,אם אתה "באמצע" בנוגע לחיסונים, לא היה רציונלי מצידך להתחסן.

למה? הרי אתה באמצע? למה שתנטה לצד מסויים דווקא אם אתה באמצע? (מן הסתם שבסופו של דבר כן תצטרך לבחור משהו, אבל למה לדעתך הפאסיביות עדיפה?)

cheesues_christ,

"שבדרך כלל אדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים הוא גם אדם שיטיל ספק באיזו דת נכונה."
נו וזה שאת מניחה שאף דת לא נכונה, יותר טוב?

אז אני פשוט רק אקיים את כל המצוות של כל האלפי דתות שיש בעולם סתם ככה ליתר ביטחון כי אני מטילה ספק בקיום אלוהים?

לא, את תנסי להשוות בין הדתות, בין כתבי הקודש שלהם, בין ספרי הקודש ובין המסורות ותנסי להגיע למסקנה איזו דת הכי הגיונית, זה לא מופרך...
זה בוודאי לא קל וזו עבודה קשה, אבל זה מה שנכון לעשות לדעתי במצב כזה.

זו לא המהות של להיות אגנוסטיקן אתם מבלבלים פה דברים... להיות אגנוסטיקן זה לא פשוט לא לשאול ולא לדעת, זה להאמין שאין לנו מספיק ראיות ברורות וחד משמעיות לאף אחד מהצדדים ולכן אין לנו את היכולת לדעת מה נכון. לפחות ככה אני רואה את זה וזה מה שאני מאמינה בו. ככל שלמדתי יותר ככה נהייתי יותר אגנוסטיקנית וספקנית.
וחוץ מזה, כמה מאיתנו באמת ישבו להכיר את כל האלפי דתות שקיימות וחקרו באמת לעומק את המידע שיש לנו לפני שבחרו במה להאמין?

"אם אתה נמצא ''באמצע'' אז יש לך מכנה משותף עם שני הצדדים, עם האתאיזם שאתה לא טוען שיש אלוהים, ועם התאיזם שאתה לא טוען שאין אלוהים."

נכון, וזה מה שהופך אותי לאתאיסט. אני מזכיר לך שההגדרה של אתאיזם היא "היעדר אמונה באלוהים". מספיק לא להאמין שיש אלוהים בשביל להיות אתאיסט.
לעומת זאת, ההגדרה של תאיזם הוא "אמונה באלוהים", ולכן אתה חייב את האמונה האקטיבית בשביל להיכנס תחת ההגדרה של תאיזם.

המכנה המשותף שלי עם התאיסט לא אומר כלום, כי עדיין אין לי סיבה להתנהג כתאיסט.
לעומת זאת, אני לא אתאיסט כי יש לי דבר במשותף עם האתאיסט הגנוסטי, אלא כי שנינו חולקים את מה שהופך אותך לאתאיסט. אלה פשוט שני סוגים שונים של אתאיזם, והם לא קיימים בתאיזם.

"מה? אפילו אם אתה מרגיש שאין סיבה להאמין באלוהים זה לא אומר שיש סיבה להאמין שאין, פה בדיוק טמון האגנוסציזם."

זו לא הרגשה אלא היעדר סיבה, ומתי אמרתי שיש סיבה להאמין שאין?!
האגנוסטיציזם טמון בכך שאני לא טוען שום טענה. אבל אני לא צריך לטעון שום דבר בשביל להיות אתאיסט. וכן בשביל להיות תאיסט.

"העידר סיבה להתנהג הדתי משמעותו *ידיעה* שאין אל מְצווה, בהינתן זה שאין לך את הידיעה הזאת, מה הסיבה שלא תתנהג כדתי?"

אני לא מסכים עם זה בגלל העיקרון של נטל ההוכחה. צריכה להיות לי סיבה בשביל *כן* להאמין במשהו ובשביל *כן* לנהוג בדרך מסוימת.
אני לא צריך לתת סיבה לכך שאני לא אמור לעשות דבר לפני שאני לא עושה אותו, צריכה להיות לי סיבה כן לעשות אותו לפני שאני עושה אותו.

^^למה מבלבלים?
לפי ויקיפדיה ההגדרה של אגנוסטיות היא שאין שלילה מוחלטת של קיומו האפשרי של האלוהים, אך היא גורסת שאין באפשרות האדם והמדע להוכיח אם דבר כמו אלוהים, או כל דבר רוחני אחר שהוא מעבר לטבע ולתפיסה החושית - קיים או לא.

משמע, נשארים בספק לגבי קיומו, לא שוללים, לא מאששים.

השאלה שלי היא למה אדם ש''מאמין שאין לנו מספיק ראיות ברורות וחד משמעיות לאף אחד מהצדדים ולכן אין לנו את היכולת לדעת מה נכון.'' נוהג בפועל כאדם שמאמין שיש לנו ראיות ברורות לאי־קיום האל?

למה לדעתי הפאסיביות עדיפה זו שאלה מצוינת שנוגעת בליבו של הנושא.
אני חושב שהפאסיביות עדיפה, כי הפאסיביות היא ברירת המחדל. אתה בברירת המחדל לא עושה כלום, ומשם אתה מוסיף את כל מה שאתה רוצה.
היא לא ברירת המחדל בשום מובן שרירותי, אלא פשוט כי היא הדבר היחיד שלא צריך שום סיבה בשבילו. שוב אזכיר את נטל ההוכחה - מה שנטען ללא סיבה יכול להידחות ללא סיבה, על טוען הטענה לספק סיבות לטענה שלו, ואם הוא לא עושה זאת אין מה לקחת את הטענה ברצינות.
זה משהו שהוא מאוד בסיסי. וזה לא נוגע רק לטענות אלא לכל דבר - דבר שאין סיבה לעשות אותו, לא צריך להיעשות.

במבלבלים התכוונתי שיש הבדל בין לדעת שאין לנו את המידע לפשוט לא לדעת.

ולגבי השאלה-
א. זו לא הסיטואציה לגבי כולם, אוכל להתייחס רק לגבי עצמי.
ב. כשיש לי מיליון דרכים אפשריות לתפוס את הקיום ואין לי אפשרות לדעת מה נכון וגם אין לי אפשרות לקיים את כולן אני פשוט אלך על הדרך שאני הכי מתחברת אליה ובעיניי הכי נכונה מבחינה ערכית (לא עובדתית, כי סיכמנו שאין עובדות). ובמקרה הזה- אתאיזם זו הדרך שבחרתי.

מרקו, ''נכון, וזה מה שהופך אותי לאתאיסט. אני מזכיר לך שההגדרה של אתאיזם היא "היעדר אמונה באלוהים". מספיק לא להאמין שיש אלוהים בשביל להיות אתאיסט.
לעומת זאת, ההגדרה של תאיזם הוא "אמונה באלוהים", ולכן אתה חייב את האמונה האקטיבית בשביל להיכנס תחת ההגדרה של תאיזם."

אז אני מתכוון פחות לאתאיזם האגנוסטי ויותר לאגנוסטיות, שטוענת שאין לנו גם את האפשרות להחליט שאנחנו ''לא מאמינים באל'' (מאחר שאין אפשרות להוכיח או להפריך את קיום האל).

"זו לא הרגשה אלא היעדר סיבה, ומתי אמרתי שיש סיבה להאמין שאין?!
האגנוסטיציזם טמון בכך שאני לא טוען שום טענה. אבל אני לא צריך לטעון שום דבר בשביל להיות אתאיסט. וכן בשביל להיות תאיסט."

סבבה, גם אם אין סיבה להאמין באלוהים זה לא אומר שיש סיבה להתנהג כמו האדם שמאמין שאין.

"אני לא מסכים עם זה בגלל העיקרון של נטל ההוכחה. צריכה להיות לי סיבה בשביל *כן* להאמין במשהו ובשביל *כן* לנהוג בדרך מסוימת.
אני לא צריך לתת סיבה לכך שאני לא אמור לעשות דבר לפני שאני לא עושה אותו, צריכה להיות לי סיבה כן לעשות אותו לפני שאני עושה אותו."

לא ביקשתי ש*כן* תאמין במשהו, ביקשתי שתשאר בספק, אבל תתנהג בצורה רציונלית בספק שלך.
כי ברמה המחשבתית אולי יכול אדם להאמין שהדת נכונה, להאמין שהיא שגויה או להישאר בספק.
אבל ברמה המעשית יש לו רק שתי אפשרויות: לקיים את מצוות הדת או לא לקיים אותן. מי שהחליט לא לשמור שבת, הרי שבפועל הוא מחלל את השבת, בין שזה משום שהוא מאמין שהא־ל לא ציווה לשמור שבת ובין שזה משום שהוא מסופק לגבי זה.

מרקוס, "זה משהו שהוא מאוד בסיסי. וזה לא נוגע רק לטענות אלא לכל דבר - דבר שאין סיבה לעשות אותו, לא צריך להיעשות."

זהו, שזה לא דבר שאין סיבה לעשות אותו, אם אתה בספק, טבעי שתנהג כאדם בספק.
אחך נוהג אדם בספק? לא יודע. לא עושה כלום? לא חושב.
לא לעשות או לעשות, להישאר בברירת המחדל או לא, היא אכן החלטה שרירותית פחות או יותר.

ג'יזס,
"כשיש לי מיליון דרכים אפשריות לתפוס את הקיום ואין לי אפשרות לדעת מה נכון וגם אין לי אפשרות לקיים את כולן אני פשוט אלך על הדרך שאני הכי מתחברת אליה ובעיניי הכי נכונה מבחינה ערכית"

אז זו החלטה שרירותית?
(אם התכוונת ב''מיליון דרכים אפשריות'' לדתות, תראי מה כתבתי לך למעלה.)

לא, היא לא שרירותית. כמו שאמרתי היא לפי מה שאני מרגישה שנכון לי לחיות לפי האמונות שלי והערכים שלי. אני בוחנת באדיקות את הדרך בה אני מתנהלת בחיים. פשוט לא לפי איך שאני חושבת שעובדתית נכון כי אני לא חושבת שיש משהו שהוא עובדתית נכון.

"לפי מה שאני מרגישה שנכון לי לחיות לפי האמונות שלי והערכים שלי."

אז אם לי מרגיש שנכון לי לחיות לפי האמונות והערכים שלי ולהיות תאיסט, זה מתקבל?

כן.. למה לא? לא הבנתי את השאלה

כאחד שחקר, אני יכול להגיד לך שהיהדות שונה מכל הדתות האחרות ב2 דברים די רציניים (ועוד הרבה הבדלים אחרים).
1. זאת הדת היחידה שמראה שה' הוא לא יכול להיות אדם או דבר מוחשי, אלא הוא דבר מעל ההבנה שלנו שזאת הטענה הכי טובה שיכולה להיות (לפי הנצרות זה אדם, לפי האיסלאם זה אדם, לפי כל הדברים היוונים והסינים זה אלים דמויי אדם או דברים מוחשיים, פסלין וכו'), רק היהדות מסבירה שאי אפשר לתאר אותו כי תכלס הוא מעל ההבנה שלנו, שזה הכי נכון שיש.
2. יש ביהדות תשובה לכל שאלה, ומדברים ביהדות על כל נושא אפשרי שקיים בעולם הזה, בהרחבה מטורפת שתיצטרך לשבת כמה שנים רק כדי ללמוד הכל, כמו סדרת סרטים אין סופית. (לא נראה לי שיש המון חשיבה דרך אלים עם כוחות על או אנשים שפתאום ה' "התגלה" אליהם כמו ישו והשטויות של האיסלאם)
ואם לא עזרתי לך, תפנה לרב, אני לא חושב שחבורת נערים מאתר באינטרנט יכולים באמת לספר לך דברים שאדם עם ניסיון של 50+ שנה יכול, יש רבנים ממש טובים שלא מסתמכים רק על דת, אלא מדברים דוגרי, כמו הרב זמיר כהן ועוד כמה, ממליץ לבדוק(:

^לפי האיסלאם זה לא אדם אבל....

גם לפי הנצרות לא..^
אתה בטוח שהמחקר המעמיק שלך לא נעשה ספציפית על היהדות וזהו?

1) גם באסלאם ואפילו לפי אריסטו האל אינו מוחשי. בדת ההינדית התמצית האלוהית של העולם אינה מוחשית והאלים הם התגלמויות שלה.
2) לכל דת כמעט יש ספרים מורכבים של הסברים, ניסית פעם לקרוא את הוודות ההינדים?

^^ ג'יזס, לפי הנצרות הוא יכול להתגשם ''ישוע''

זה לא סותר.. האלוהות בנצרות מורכבת מהאב (האלוהים המופשט), הבן (ישוע) ורוח הקודש (מן השראה אלוהית כזו. כל אחד מהם הוא מרכיב שווה וחשוב באלוהות לפי הנצרות.. (מתוך קריאה זריזה בויקיפדיה)

נו, וזה בדיוק מה שהוא אמר, שבנצרות האל מוחשי...

גם אם זה חלק מהזמן/בצורה חלקית.

אבל לא רק מוחשי, זה הבדל משמעותי.
חוץ מזה שישוע הזה לא חי כבר ועדיין מאמינים בו אז לא הייתי אומרת שזה כל כך מוחשי...

אני לא נצרולוג או משהו אבל יהב טען שבנצרות האל מוחשי, את טענת שלא.

לדעתי, שניכם טועים, האל בנצרות יכול לפעמים להתגשם (כמו האלים האולימפיים שיכולים להתגשם) והוא אכן התגשם לטענתם.
והוא לא לגמרי מוחשי או לגמרי מופשט.

זה מה שאמרתי

סבבה

שיהיה לכם יום טוב מתנשאים

זה היה הכי מתנשא

^לא נכון, הנצרות מאמינה בשילוש הקדוש, שנחשב העבודה זרה של ממש ביהדות.

בדיוק ההפך יקירי להיות מאמין זה ממש לא קל, ובגלל זה הדילמה שלך, להיות מאמין זה קשה כי יש מיליון ואחת סיבות למה לא .
(אתה יכול הלגיד שאין הוכחות שזה מגביל אותך וכו וכו .. אני לא חושבת שזה קל לשיור את כל המצוות).
אלוהים הוא טבע הטוב להיטיב . ובהכרח דרכו טובה , תחשוב על זה, הוא ברא אותנו אין לו שום סיבה לפגוע בנו.
איזה דת ? יהדות כמובן, דת אמיתית בריאה שלמה.

מרקו,
אגינוסטי לא יודע כלום, ברור שזה לא הדרך הרציונלית לאדם(לא לדעת כלום)

לטענת מי שאומר שאלוהים זה לא דת, תחשבו על יצור קוסמי שבורא עולם ומשאיר אנרכיה

ובלי קשר מי שטען את ההימור של פסקל שידע שהטיעון מוביל לדת הכי משתלמת בין הדתות(למונותאיזם זה הנצרות)חוץ מזה כבר טענתי בעבר כי יש חילונים שמאמנים ביהדשות,ובכול דת יש כאלה, לכן אנחנו רואים שאפילו מאמנים לא מקיימים מצוות לכן אני לא רואה צורך שאדם שלא יודע כן יקיים מצוות

^למה שזה יוביל לנצרות?
בבדיקה מהירה ייסודית ורציונלית אני יכול להוכיח שהבסיס של היהדות יותר הגיוני משל הנצרות ואז לא יהיה לי שום מניע ללכת לנצרות.

ד''א, אני כן רואה צורך שאדם שלא יודע לא ישלול בוודאות את קיום המצוות.

וודאי לא הבנת את ההימור של פסקל הרעיון הוא שאדם ירוויח יותר בדת, לכן עדיף את הדת בה הרווח יותר גדול ללא קשר לנכונות שלה

אדם מאמין שלא מקיים מצוות שולל את חשיבותם? הוא חעשב שלא שווה לו לשמור מצוות

עזוב את ההימור של פסקל, אני מדבר על מה הדרך הרציונלית ביותר לפעול בה בהינתן ספק והיא לחקור כמה שיותר מבין הדתות וללכת להגיוניות ביותר.

שולל את חשיבותם - חושב שלא שווה לי לשמור אותם.

אתה יוצא מנקודת הנחה שהיהדות היא הדת הנכונה ולפי זה אתה קובע

נכון

אני אומר שזה לא משנה, אם גן עדן באמת לא מושחט או משהו אז אלוהים לא מושחט והוא ייקח אנשים טובים לגן עדן לא רק מאמינים... אבל מה אני יודע על דת חחח