חרדים הם ימנים או שמאלנים? ומה גם לגבי התורה? היא מזוהה כימין או כשמאל?

ימין.

חרדים יכולים להיות גם ימנים וגם שמאלנים
בדרך כלל הם ימנים
אבל יש הרבה חרדים שמצביעים מרצ או משותפת
כי הם מחולקים להרבה סוגים

זה מאוד תזה מאוד תלוי, יש ויש.
יש יהודים ברחבי העולם ובארץ שהם אנטי ציונים ומאמינים שההתיישבות בארץ צריכה לקרות רק כשתבוא הגאולה, ויש כאלה שמאמינים שאנחנו צריכים להתחיל את הגאולה ולהתיישב בארץ מעכשיו, נכון המדינה לא מושלמת, במיוחד לא מבחינת התורה וההלכה אבל מנסים לשפר אותה.
מבחינת התורה יש מצווה להתיישב בארץ.

יש אנשים שאומרים שהתורה בהכרח מצביעה על זה שימין זאת הדרך הנכונה, יש כאלו שאומרים אחרת.
מבחינה כלכלית אני חושב שהסוציאליזם בתורה זועק.
מבחינה מדינית אי אפשר לדעתי להגיע להכרעה אבל פיקוח נפש מכריע בכל מקרה אז כאן אפשר להגיד שהתורה בעד הצד ה"נכון". אין שם תשובה חד משמעית לאחד מהצדדים.

מבחינה ביטחונית בתורה מדברים על ארץ ישראל השלמה: מהים ועד הנהר, פלוס קצת שטחים מירדן וסוריה. אז נראה שיש עדיפות לימין באופן העקרוני.

לעומת זאת, יש פוסקים שלפיהם צריך לעשות את מה שישמור על הביטחון בצורה הכי טובה. משמע אם לתת שטחים ייתן ביטחון, צריך לעשות את זה. ואם סיפוח ייתן ביטחון, זה מה שצריך לעשות. ככה שהשיקול ההלכתי לא באמת מוסיף משהו לדיון.

התורה היא מן הסתם מאוד ימנית מבחינה חברתית. אם תקים מדינת הלכה אמיתית - מדינה שהולכת בדיוק לפי ההלכה - אז אתה תשים את המדינה הזאת במקום יותר גרוע מאיראן התיאוקרטית.

מבחינה כלכלית, יש כמה פסוקים בתנך שנשמעים סוציאליסטיים, לא חושב שיש משהו שמדבר על חופש כלכלי מסוג כלשהו. אבל התנך באמת לא מתעסק יותר מדי בכלכלה אז קשה לדעת.


המפלגות החרדיות עצמן הן די ימניות מבחינה ביטחונית (למרות שאם אני לא טועה הם פחות מתעסקים בביטחון) ומשתייכות לגוש הימין אז בכל אופן מקדמות את האידיאולוגיה הזאת.

הן ימניות מבחינה חברתית ומתנגדות להפרדת דת ומדינה. שזה מתבטא בהתנגדות שלהם לנישואים חד מיניים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד דברים שמהווים זכויות אזרחיות מאוד בסיסיות.

מבחינה כלכלית הן די סוציאליסטיות כי הציבור שהן מייצגות הוא ממעמד נמוך והמצב הכלכלי שלו בהרבה מקרים לא טוב, אז הן מן הסתם לא ישאפו לקפיטליזם שמשמר את הפערים בין המעמדות.

^מדינה שהולכת בדיוק לפי ההלכה זה הרבה יותר שמאל חברתי מימין (בהגדרה, לא לפי הדעות של האנשים במפלגות השמאל בישראל).
זה שהם מייצגים ציבור ממעמד נמוך לא אומר שהפ סוציאליסטים.

זה מורכב, כי יש כמה וכמה פלגים בקרב המגזר הדתי.

///

א. החסידים, ואפשר לומר שגם הליטאים, הם לא כל־כך מעורבים בסוגיות הבטחוניות. מצדם שטחים תמורת שלום, או לא שטחים תמורת שלום, אין להם אג'נדה. הרב שך זצ"ל אמר שאם יהיה בלאגן רציני בארץ ישראל מצדו לקפל את הדברים וללכת.

מבחינה כלכלית הם בעד מדינת רווחה, כל השאר לא מעניין במיוחד. מדיניות רגולטורית, מוניטרית, מדיניות פיסקלית שלא קשורה לרווחה - לא מעניין.

יהדות התורה, המפלגה שמזוהה עם הליטאים ועם חלק החסידים, לא מגדירה את עצמה כציונית. זאת מפלגה סקטוריאלית שמטרתה לדאוג לרווחת הציבור שלה.

ב. החרדים הספרדים נוטים להיות הרבה יותר ימניים.
אמנם הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר שמבחינה הלכתית אין בעיה למסור שטחים תמורת שלום, אבל לאורך הדרך הם היו מחוברים יותר לימין, ויש לכך גם סיבות היסטוריות. הייתה להם יריבות רצינית עם מפא"י ומפ"ם, גם בגלל האופי החילוני שלהם וגם בגלל שהם ייצגו את האליטה האשכנזית דאז. הם העדיפו לחבור לליברלים/גח"ל/מח"ל בגלל אופיים המסורתי והזדהותם עם הציבור הספרדי־מזרחי.

ג. בציבור הדתי־לאומי הסוגיה מורכבת יותר. ה"דתיים לייט" יכולים להיות גם ימנים וגם שמאלנים. יש בהחלט דתיים ליברליים.
עקב היות השמאל חילוני (מרצ הם חילונים כבדים, העבודה חילונים דה־יורה אבל דה־פקטו הם לא הולכים להריץ רפורמות משמעותיות בעניין), החרדים הלאומיים לעולם לא יתמכו בו, והדתיים הלאומיים הקלאסיים (הסדרניקים) יסתייגו ממנו.

הדתיים הלאומיים לא היו ימין קיצוני מבחינה בטחונית לאורך כל הדרך. הרב צבי יהודה זצ"ל היה ימני מאוד וכידוע המחנה הדתי הלאומי רואה בו סמכות רוחנית.
ההתנתקות, בייחוד פינוי גוש קטיף, דחפו אותם לעבר הרעיון של ארץ ישראל השלמה. מנהיגים כריזמטיים.

מהבחינה הכלכלית הם נוטים ימינה, בין השאר בגלל הקשר ההדוק בינם לבין הליכוד. בשנמם הראשונות של המדינה הייתה מפלגה בשם הפועל המזרחי שהייתה דתית־לאומית סוציאליסטית, אבל עכשיו גם ככה הסוציאל־דמוקרטיה לא פופולרית במיוחד.

(זה קצת מוזר, כי עכשיו כשמפלגת העבודה בממשלה צועקים עליהם שהם סוציאליסטים שמנסים להשמיד את המגזר העסקי אבל בתכל'ס הם כל היום יושבים ומנסים לתת מענקים לעצמאיים. קצת לירוק לבאר ממנה הם שותים).

///

אולם, יש גם מה שנקרא "הגּוש". הגוש (על־שם גוש עציון) הוא דתי ומקפיד על ההלכה כמו שצריך, אבל מאוד מתון ביחס אל החילונות וביחס לסוגיות חברתיות. הם אמנם שואבים מדרכם של הראי"ה והרצי"ה אבל הם לא בהכרח נאמנים להם עד הסוף.

הרב יהודה עמיטל זצ"ל ייסד מפלגה בשם "מימד" (מדינה יהודית מדינה דמוקרטית) שהייתה שמאל לכל דבר ועניין, הייתה לה שותפות עם מרצ ולבסוף היא נבלעה במפלגת העבודה ונעלמה.

///

אני דתי, שמאלני, סוציאל־דמוקרט ודי שמרן. שילוב שלא שומעים עליו יותר מדי בחדשות אבל הוא קיים.
למדתי חצי שנה בישיבת הסדר ימנית למדי, אבל היו שם כמה שמאלנים. אף שהדעה הרווחת שם הייתה שמבחינה תורנית אין שום מקום לשמאל, אני עשיתי את המחקר שלי, עיינתי בכמה וכמה מקורות תורניים, והגעתי למסקנות שלי.

///

aviadd, ברוב ככל מדינות העולם, השמאל יותר ליברלי מהימין, וכך זה היה לאורך כל הדרך. שמאל היא לא מילה נרדפת לאותוריטריאניזם (איך שלא כותבים את זה), ובכל־מקרה, הגוש הקומוניסטי היה חילוני עד־כדי רדיפת הדת.

המפלגות החרדיות לא ממש משויכות לצד פוליטי. הן תומכות במי שמקבל את דרישותיהן, עם נטייה לימין.
את התורה די קשה להגדיר פוליטית, כי היא נכתבה לפני 3000 שנה. היא די קפיטליסטית, אבל גם סוציאליסטית במובן של עזרה לחלש.

התורה אמנם לא קומוניסטית, אבל היא כן בעד הגבלות מסוימות על השוק - שום ריביות, שמיטת חובות, שמיטת קרקעות, חזרת קרקעות ביובל, איסור מכירת מוצרי יסוד במחיר גבוה ב־1/6 ממחירם המקורי, וגם יש אפשרות להטיל כל רגולציה שהיא ולכפות על כך.