3 תשובות
קודם כל אני פה בשבילך:)
אני חושבת שתנסי לעשות עם אמא שלך שיחה רק שתיכן, ברוגע ושתסבירי את עצמך וגם היא ותגיעו לאיזשהי הבנה. קודם כל חשוב להקשיב ולהבין, זה כבר פותר חצי מהבעיה. תסבירי לה שזה לא קשור אליך אם היא חלתה בקורונה, את לא בחרת שהיא תחלה וזה קרה מעצמו ולא משהו שהיה תלוי בך, היא צריכה להבין את זה.
אני חושבת שתנסי לעשות עם אמא שלך שיחה רק שתיכן, ברוגע ושתסבירי את עצמך וגם היא ותגיעו לאיזשהי הבנה. קודם כל חשוב להקשיב ולהבין, זה כבר פותר חצי מהבעיה. תסבירי לה שזה לא קשור אליך אם היא חלתה בקורונה, את לא בחרת שהיא תחלה וזה קרה מעצמו ולא משהו שהיה תלוי בך, היא צריכה להבין את זה.
את לא אשמה.
נשמע שאת מרגישה קצת לא מובנת וזה מבאס.
ממליצה לך לכתוב את כל הרגשות שלך על דף ולתת לאמא שלך לקרוא, אולי תוכלו לפתח דיאלוג על מה שאת מרגישה. זה יכול לעזור.
נשמע שאת מרגישה קצת לא מובנת וזה מבאס.
ממליצה לך לכתוב את כל הרגשות שלך על דף ולתת לאמא שלך לקרוא, אולי תוכלו לפתח דיאלוג על מה שאת מרגישה. זה יכול לעזור.
אנונימית
שואל השאלה:
אהובותת
אהובותת
אנונימית
באותו הנושא: