15 תשובות
דתיים הם שומרי מצוות וכאלו
וחרדים זה דתיים עם הלבוש של השחור לבן
וחרדים זה דתיים עם הלבוש של השחור לבן
חרדים
יותר מקפידים, יותר שומרים, יותר לומדים בעומק
יותר רחוקים מהמציאות שיש
יותר מקפידים, יותר שומרים, יותר לומדים בעומק
יותר רחוקים מהמציאות שיש
חרדים זה עם הכובע והבגדים השחורים
החרדים מקפידים יותר על שמירת ההלכה היהודית, והם שמרניים יותר מבחינה הלכתית ותרבותית הם יותר קיצוניים בדעותיהם.
ואילו דתיים ההגדרה היא אדם ששומר ומאמין בדתו.
ואילו דתיים ההגדרה היא אדם ששומר ומאמין בדתו.
דתיים הם יותר מקפידים ממסורתיים לדוגמה, הם חובשים כיפה, ומקיימים די הרבה מצוות. אבל חרדיים הם עוד יותר קיצוניים: לרוב הם חיים בקהילות סגורות, לובשים בגדים מאוד ארוכים (בשביל הצניעות) ומקיימים מצוות בצורה קיצונית וקפדנית יותר.
חרדים יותר מתבדלים משאר החברה, ואילו דתיים לאומיים מעורבים בה.
זו דרך אחת להגדיר, אבל היא בעייתית. יש אנשים על כל הרצף בין חרדיות לדתיות לאומית, זה כמו להגדיר מה ההבדל בין חילונים ומסורתיים.
זו דרך אחת להגדיר, אבל היא בעייתית. יש אנשים על כל הרצף בין חרדיות לדתיות לאומית, זה כמו להגדיר מה ההבדל בין חילונים ומסורתיים.
כשמו כן הוא.
חרדי- חרד לדבר ה', המקפיד קלה כחמורה. שמעיד על עצמו מהדר בקיום מצוות יומם וליל. תלמיד תורה.
לא קיצוני ולא רחוקים מהמציאות.
מי שחושב שחרדים לא עובדים הוא טועה ומטעה ואני מוכן לדבר על זה אבל זה כבר יאריך את הפוסט.
הלבוש(אגב זהחליפות של עורך דין חוץ מהכובע)זה כדי להראות "ייצוגי" בלמידת תורה. כדי שמי שיראה אותו לומד תורה ויתן לו כבוד בגלל שהוא חרדי/תלמיד תורה.
אפשר להסתכל לדוגמא על שופט בבית משפט עליון שרואים אותו עם החליפה של השופטים תמיד יתנו לו כבוד.
דתי זה מלשון דת. מישהו שקיבל על עצמו את האמונה ואת המנהגים והמסורת.
חרדי- חרד לדבר ה', המקפיד קלה כחמורה. שמעיד על עצמו מהדר בקיום מצוות יומם וליל. תלמיד תורה.
לא קיצוני ולא רחוקים מהמציאות.
מי שחושב שחרדים לא עובדים הוא טועה ומטעה ואני מוכן לדבר על זה אבל זה כבר יאריך את הפוסט.
הלבוש(אגב זהחליפות של עורך דין חוץ מהכובע)זה כדי להראות "ייצוגי" בלמידת תורה. כדי שמי שיראה אותו לומד תורה ויתן לו כבוד בגלל שהוא חרדי/תלמיד תורה.
אפשר להסתכל לדוגמא על שופט בבית משפט עליון שרואים אותו עם החליפה של השופטים תמיד יתנו לו כבוד.
דתי זה מלשון דת. מישהו שקיבל על עצמו את האמונה ואת המנהגים והמסורת.
חרדים משתדלים לקיים את כל התורה, דתיים רגילים מקיימים מה שבא להם
neo, זה ממש לא נכון. גם דתיים וגם חרדים מקיימים (או משתדלים לקיים) את כל המצוות.
זה כן למה לדתיים אין בעיה עם טלוויזה וסרטים לא צנועים ולצאת עם בחורות, ולחרדים כן? התשובה למעלה
ברור שיש בעיה עם סרטים לא צנועים, ומותר לצאת למטרה רומנטית רק למטרת חתונה. מה הבעיה הדתית בטלויזיה?
הבעיה שכל מה שמראים בטלוויזה זה זימה , אם אתה לא מבין את זה אז מובן למה אתה חושב שדתיים גם מקיימים את כל התורה ולא מה שבא להם
דתיים גם שומרים מצוות אבל לצערי הרבה פחות מחרדים
אני מגדיר את עצמי מסורתי ואני מכיר הרבה דתיים שיוצאים עם בנות ועושים דברים שמי שקרוב יותר לבורא ומאמין יותר כמו החרדים לא אמור לעשות
אני מגדיר את עצמי מסורתי ואני מכיר הרבה דתיים שיוצאים עם בנות ועושים דברים שמי שקרוב יותר לבורא ומאמין יותר כמו החרדים לא אמור לעשות
אנונימי
לפחות אחד שאומר את האמת אבל למה מאנונימי במה אתה מתבייש? הם צריכים להתבייש שהם מסלפים את האמת
בהשקפת עולם.
צבא:
רוב החרדים לא מוכנים להתגייס בגלל שהם מאמינים שהצבא צריך להיות כמו הצבא של דוד המלך: שליש לוחמים, שליש אנשי מלאכה ושליש בני ישיבות. הם מאמינים שהתורה שומרת עלינו, ובלי התורה הצבא לא מושלם. רובם לא מתגייסים לצה"ל, אבל לדעתם הם חיילים בצבא/פלוגה ה'. בנוסף, הצבא הוא מקום מאוד קשה, במיוחד לחיילים דתיים וזה יכול לפגוע בהם ממש ואף לגרום להם לחזור בשאלה. לכן, הם מעדיפים לא להתגייס (או להתגייס לצבא ה'). מה שכן, הם מסכימים שמי שלא יכול ללמוד תורה כל היום חייב ללכת לצבא ורובם כן מעריכים את החיילים.
לעומת זאת, הדתיים רואים את הגיוס כחובה וכמצווה. הם מודעים לבעיות ופעלו בשביל לפתור אותן (מכינות, הסדר, שילובים, גרעיני נח"ל וכן הלאה). הציבור הדתי הרבה יותר מאמין בגיוס ומעודד את כולם להתגייס.
ציונות:
הדתיים אחד הערכים הכי חשובים שלהם זה ציונות. הם מאוד מאוד ציוניים, אוהבים מאוד את הארץ הזו, זה משהו מאוד חשוב אצלהם. לעומת זאת, יש מלא חרדים שהם ציוניים, אבל יש גם כמות גדולה לא ציונית. הערך הציוני הרבה פחות חשוב לחרדים, אבל הם כן אוהבים את הארץ (רובם).
אורח חיים דתי:
הדתיים והחרדים מקיימים בסך הכל אורח חיים ממש דומה. החרדים לרוב יותר קיצוניים, למרות שיש גם דתיים שמרניים. אצל הדתיים יש יותר תופעה של "רפרוף", הקלות. רוב הדתיים משתלבים "בעולם המעשה", לומדים, עובדים וכו' ויש חרדים שגם כן לומדים ועובדים, אבל יש הרבה שהולכים לכוללים ומדגישים יותר זמן לתורה (רובם). מבחינת לבוש, החרדים לרוב ישלבו שחור לבן, מתוך מסורת, אך לא כולם והדתיים לובשים חופשי, בגדים רגילים.
חינוך:
החרדים לרוב שולחים את הילדים לתלמוד תורה, משם לישיבה קטנה, ישיבה גבוהה וחתונה. רוב הישיבות שלהם רק לימודי קודש, ללא לימודי חול.
לעומת זאת, אצל הדתיים לרוב הולכים לגן דתי, משם לבית ספר דתי/תלמוד תורה, משם ישיבה תיכונית (שזה לימודי קודש וחול ביחד, לא רק קודש), ומשם או למכינה, או לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית או מסלול אחר או גיוס רגיל.
זה בגדול, ההבדלים העיקריים שעלו לי לראש.
צבא:
רוב החרדים לא מוכנים להתגייס בגלל שהם מאמינים שהצבא צריך להיות כמו הצבא של דוד המלך: שליש לוחמים, שליש אנשי מלאכה ושליש בני ישיבות. הם מאמינים שהתורה שומרת עלינו, ובלי התורה הצבא לא מושלם. רובם לא מתגייסים לצה"ל, אבל לדעתם הם חיילים בצבא/פלוגה ה'. בנוסף, הצבא הוא מקום מאוד קשה, במיוחד לחיילים דתיים וזה יכול לפגוע בהם ממש ואף לגרום להם לחזור בשאלה. לכן, הם מעדיפים לא להתגייס (או להתגייס לצבא ה'). מה שכן, הם מסכימים שמי שלא יכול ללמוד תורה כל היום חייב ללכת לצבא ורובם כן מעריכים את החיילים.
לעומת זאת, הדתיים רואים את הגיוס כחובה וכמצווה. הם מודעים לבעיות ופעלו בשביל לפתור אותן (מכינות, הסדר, שילובים, גרעיני נח"ל וכן הלאה). הציבור הדתי הרבה יותר מאמין בגיוס ומעודד את כולם להתגייס.
ציונות:
הדתיים אחד הערכים הכי חשובים שלהם זה ציונות. הם מאוד מאוד ציוניים, אוהבים מאוד את הארץ הזו, זה משהו מאוד חשוב אצלהם. לעומת זאת, יש מלא חרדים שהם ציוניים, אבל יש גם כמות גדולה לא ציונית. הערך הציוני הרבה פחות חשוב לחרדים, אבל הם כן אוהבים את הארץ (רובם).
אורח חיים דתי:
הדתיים והחרדים מקיימים בסך הכל אורח חיים ממש דומה. החרדים לרוב יותר קיצוניים, למרות שיש גם דתיים שמרניים. אצל הדתיים יש יותר תופעה של "רפרוף", הקלות. רוב הדתיים משתלבים "בעולם המעשה", לומדים, עובדים וכו' ויש חרדים שגם כן לומדים ועובדים, אבל יש הרבה שהולכים לכוללים ומדגישים יותר זמן לתורה (רובם). מבחינת לבוש, החרדים לרוב ישלבו שחור לבן, מתוך מסורת, אך לא כולם והדתיים לובשים חופשי, בגדים רגילים.
חינוך:
החרדים לרוב שולחים את הילדים לתלמוד תורה, משם לישיבה קטנה, ישיבה גבוהה וחתונה. רוב הישיבות שלהם רק לימודי קודש, ללא לימודי חול.
לעומת זאת, אצל הדתיים לרוב הולכים לגן דתי, משם לבית ספר דתי/תלמוד תורה, משם ישיבה תיכונית (שזה לימודי קודש וחול ביחד, לא רק קודש), ומשם או למכינה, או לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית או מסלול אחר או גיוס רגיל.
זה בגדול, ההבדלים העיקריים שעלו לי לראש.
באותו הנושא: