קטע קטן מסיפור שכתבתי , ילדה שכותבת ביומנה, מה אומרים?

"מיכ איפה היית כל הזמן הזה? חיפשתי אותך שעות" אמרתי בקול זועם, "אני? אני הסתובבתי בכל הפנימייה וחיפשתי אותך עד שראיתי את גל ,הוא חיפש את החדר של הבנים אז הראתי לו ואז המשכנו לדבר" מיכל אמרה תוך כדי מסתכלת על גל , "מיכ את מתנהגת משונה..קדימה תגידי לי מה קורה לך" אמרתי למיכל בפרצוף מבולבל. "הלו כדור הארץ למיכל" אמרתי למיכל בכוונה להוציא אותה מהבהייה על גל. "מה,הוא חמוד לא?" אמרה מיכל במבט מאוהב לחלוטין, "אני לא מאמינה! את מאוהבת! את לגמרי מאוהבת!" אמרתי בהתלהבות וכמעט בצעקות אך מיכל מיהרה להשתיק אותי"ש.שש על מה את מדברת אני ממש ממש ...." קטעתי אותה "מאוהבת! את ממש ממש מאוהבת!" אמרתי וצחקתי , "טוב נו אולי רק טיפה ,הוא כזה מקסים איך אפשר שלא" מיכל הסמיקה וצחקנו ביחד ואז חזרנו לגל המסכן שחיכה על הספסל במשך כל הזמן הזה והמשכנו לדבר איתו.