איך לשכוח ולסלוח?

אני בוכה לא בגלל שעצוב לי
זה בגלל שאני פורקת כל כך הרבה מהחיים הקשים שלי,
מכל הימים שרציתי לבכות כל כך חזק אבל אני רגילה לבכות ביומיום שאני כבר לא מרגישה שום רגש
לא באלי לשמוע שירים
לא באלי את ההורים שלי שאני יודעת שדואגים לי אבל אני שונאת אותם כל כך שהביאו אותי לבד לעולם
בלי אחים תומכים
בלי אהבה מתמדת
הם עשו לי כל כך הרבה עוול שבא לי למות
לא מספיק עם כל הריבים שלהם שאני צריכה להתמודד לבד
הם עשו לי כל כך הרבה טראומות
אני גרה בבניין רעועה והייתי רוצה כל כך הרבה יותר
הייתי רוצה בית קרקע גדול עם מרווח שאני אוכל לנשום
להרגע
בלי כל התסכול בחיים הנוראיים שלי
מה עושים במצב כזה איך לשכוח ולסלוח?