23 תשובות
אמא
אמא
אמא בלי יוד
אמא
אמא
תמיד בסדרות כותבים אימא בגלל זה זה מבלבל
אבל כותבים אמא
עריכה: אה אופס מסתבר שכן כותבים אימא
אבל כותבים אמא
עריכה: אה אופס מסתבר שכן כותבים אימא
אימא,
אנונימי
מספיק להגיב שזה אמא, כבר אמרתי לכם, כותבים אימא
אנונימי
אמא
אמא
אמא
למי אכפת מהאקדמיה ללשון
כל יומיים משנים הכל
כל יומיים משנים הכל
עימה
אמא
אמא
אמא
אמא
אפשר אימא ואפשר אמא.
אמא זה פשוט כזה עם ניקוד מתחת לאות הראשונה
אמא זה פשוט כזה עם ניקוד מתחת לאות הראשונה
אני רושם אימא.
לפי מה שאני הבנתי נכון לרשום "אמא"
אבל האשכנזים הוסיפו את היוד.
אני בעצמי אשכנזי, לא לצאת עליי
לפי מה שאני הבנתי נכון לרשום "אמא"
אבל האשכנזים הוסיפו את היוד.
אני בעצמי אשכנזי, לא לצאת עליי
רובכם טועים.
כותבים "אימא" ולא "אמא". אי אפשר גם וגם.
על פי כללי האקדמיה ללשון העברית לכתיב חסר ניקוד, יש לכתוב "אימא", תנועת i (חיריק) שאחריה שווא נח לא נכתבת ביו"ד בכתיב מלא. זו הסיבה למה כותבים "שוויון" ולא "שיוויון", "פתרון" ולא "פיתרון" (המילה נהגית "pitron" ולא "pitaron") וכו'.
תנועת ה־i שבמילה הנהגית "ima" לא קודמת לשווא נח, ולכן בכתיב מלא יש לכתוב "אימא" ולא "אמא".
לכן, לפי כללי האקדמיה ללשון העברית לכתיב חסר ניקוד, יש לכתוב "אימא". עם זאת, בציבור השתרש הכתיב השגוי "אמא".
ארצה להעיר גם על תגובתו של "המחשמל333":
מלבד זה כתבת ש"נכון לרשום 'אמא'" (שזה לא נכון), כתבת שהאשכנזים "הוסיפו את היו"ד". זה לא קשור בכלל.
סביר להניח שהתכוונת לכך שהצירי המלא נהגה ey במסורת ההגייה האשכנזית, שהתגבשה בימי הביניים בהשפעת הלשונות הגרמניות (בניגוד למסורת ההגייה הספרדית, בה הצירי נהגה e).
לדוגמה, המילה "ביצה", ע"פ מסורת ההגייה הספרדית, נהגית "betsa", וע"פ מסורת ההגייה האשכנזית, נהגית "beytsa".
בראשית המאה העשרים קבע ועד הלשון את המבטא התקני בעיקר על פי מסורת ההגייה הספרדית הן בתנועות הן בעיצורים, אבל בפועל ההגייה שהתגבשה אצל רוב הדוברים היא שילוב בין שתי מסורות ההגייה הספרדית והאשכנזית. כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה. [מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית]
בנוסף, במילים רבות שיש בהן צירי מלא השתרשה ההגייה ey בקרב חלק מן הדוברים, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, בֵּינוני, מֵידָע, מֵיטָב, אֵילת, אבנֵי (רחוב), הֵיכן, דֵּי, לפנֵי, וכן במילה תֵּשַׁע ובשמות האותיות הֵא ופֵא שאין בהם יו"ד. עוד רווחת ההגייה ey במילים לֵצָן, מֵצַר ודומיה, ואף מְכָל - שלפי התקן אינן נכתבות ביו"ד. לעומת זאת יש מילים בעלות צירי מלא שרווחת בהן ההגייה e, כגון רֵיק, נהנֵיתי.
מצורף קישור למאמר בנושא באתר האקדמיה ללשון העברית.
כותבים "אימא" ולא "אמא". אי אפשר גם וגם.
על פי כללי האקדמיה ללשון העברית לכתיב חסר ניקוד, יש לכתוב "אימא", תנועת i (חיריק) שאחריה שווא נח לא נכתבת ביו"ד בכתיב מלא. זו הסיבה למה כותבים "שוויון" ולא "שיוויון", "פתרון" ולא "פיתרון" (המילה נהגית "pitron" ולא "pitaron") וכו'.
תנועת ה־i שבמילה הנהגית "ima" לא קודמת לשווא נח, ולכן בכתיב מלא יש לכתוב "אימא" ולא "אמא".
לכן, לפי כללי האקדמיה ללשון העברית לכתיב חסר ניקוד, יש לכתוב "אימא". עם זאת, בציבור השתרש הכתיב השגוי "אמא".
ארצה להעיר גם על תגובתו של "המחשמל333":
מלבד זה כתבת ש"נכון לרשום 'אמא'" (שזה לא נכון), כתבת שהאשכנזים "הוסיפו את היו"ד". זה לא קשור בכלל.
סביר להניח שהתכוונת לכך שהצירי המלא נהגה ey במסורת ההגייה האשכנזית, שהתגבשה בימי הביניים בהשפעת הלשונות הגרמניות (בניגוד למסורת ההגייה הספרדית, בה הצירי נהגה e).
לדוגמה, המילה "ביצה", ע"פ מסורת ההגייה הספרדית, נהגית "betsa", וע"פ מסורת ההגייה האשכנזית, נהגית "beytsa".
בראשית המאה העשרים קבע ועד הלשון את המבטא התקני בעיקר על פי מסורת ההגייה הספרדית הן בתנועות הן בעיצורים, אבל בפועל ההגייה שהתגבשה אצל רוב הדוברים היא שילוב בין שתי מסורות ההגייה הספרדית והאשכנזית. כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה. [מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית]
בנוסף, במילים רבות שיש בהן צירי מלא השתרשה ההגייה ey בקרב חלק מן הדוברים, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, בֵּינוני, מֵידָע, מֵיטָב, אֵילת, אבנֵי (רחוב), הֵיכן, דֵּי, לפנֵי, וכן במילה תֵּשַׁע ובשמות האותיות הֵא ופֵא שאין בהם יו"ד. עוד רווחת ההגייה ey במילים לֵצָן, מֵצַר ודומיה, ואף מְכָל - שלפי התקן אינן נכתבות ביו"ד. לעומת זאת יש מילים בעלות צירי מלא שרווחת בהן ההגייה e, כגון רֵיק, נהנֵיתי.
מצורף קישור למאמר בנושא באתר האקדמיה ללשון העברית.
מצורף קישור למקור שמסביר, בין היתר, מהי צורת הכתיב הנכונה למילה הנהגית "ima", באתר האקדמיה ללשון העברית.
ניתן לראות את ההסבר בפסקה "אמא או אימא?".
ניתן לראות את ההסבר בפסקה "אמא או אימא?".