להגיד בצו ראשון שבכיתי פעם אחרונה ביום הזיכרון לחללי צה"ל

את רוצה קרבי? עדיף שלא תגידי את זה

שואל השאלה:
למה? אני באמת שואל

שואל השאלה:
מה זה קשור, לבכות ביום הזיכרון לחללי צה"ל זה להיות בכיין? אני לא מבין. אני אצטרך לתת להם תשובה מסוימת, מה אני אגיד שאני אף פעם לא בוכה? אין לי בעיה פשוט באמת בכיתי ביום הזיכרון זה רגש לאומי, ציונות

כי הם לא יכניסו מישהו (שמתי לב שאתה בן, סורוש) שהוא "פגיע" לשדה קרב

שואל השאלה:
לבכות ביום הזיכרון זה פגיע? אני אמור להיות אדיש ביום הזיכרון?

מה הקשר 'פגיע' אם הוא בוכה ביום הזיכרון לחללי צהל? הוא אמור להיות אדיש???

הכל טוב, אתה לא חייב לציין את זה אם אתה לא רוצה, ולבכות זה לגיטימי לחלוטין.

אין קשר בין זה לבין קרבי אם זו השאלה שלך, אנחנו בני אדם בשורה התחתונה.

לא נו
מובן לחלוטין שבכית ביום הזיכרון במיוחד שאתה רוצה להיות קרבי ולוקח סיכון וזה מחזק אותך בצורה כלשהי, אבל לציין את זה שבכית זה פשוט פחות עדיף, אם ישאלו אותך תגיד משהו כמו "זה מעצים אותי מאוד"

שואל השאלה:
דווקא ביום הזיכרון אני נהיה הכי פטריוט והכי בעד המדינה ולשרת כמה שיותר בקרבי, וזה לא חוויה מעצימה בעיניי כי זה מרסק מה המחיר שאנחנו משלמים בשביל המדינה, אבל גם חייבים לעשות את זה

פחות עדיף? למה?
זה. ליטרלי. רגש.

נראה לך שלוחמים לא בוכים ופשוט קרים כקרח? לכולם יש רגעי שבירה.

אני לא חושבת שישאלו אותך את זה, ולא יחשבו שאתה יותר רכרוכי אם תציין שבכית.