"העולם, הוא הפירוש האנושי של הפרגמטיות שלו"

לא מתחברת

שהוא שגוי.

שואל השאלה:
תוכל להסביר

כפי שאני מבין, העולם הוא מכלול העובדות. הוא מציאות, לא הפשר של המציאות.

שואל השאלה:
כן, הציטוט מתייחס לחלקים הרלוונטיים שבמציאות;
הוא בעצם מוציא את החלקים האי- רלוונטיים מהגדרת הקיימות, וע"פ זה מגדיר אותה מחדש.

לא הבנתי למה אתה מתכוון ב"החלקים הרלוונטיים של המציאות", תוכל להסביר לי?

שואל השאלה:
רק הפרגמטיות של המציאות שיכולה להתפרש על ידינו, רלוונטית עבור האדם (בכך שהיא מתפרשת במוחו בצורה כזו או אחרת)

לא הבנתי, למה אתה מתכוון ב"פרגמטיות"?

שואל השאלה:
הנפקא מינא, המעשיות

כלומר, העולם הפנומנלי, איך שהתופעות נתפסות ומופיעות בהכרתנו?

שואל השאלה:
כן

זה מורכב, מבחינתי זה שקול לאמירה שהעולם הוא מה שאנחנו תופסים מתוך העולם. זה נכון שהעולם הוא בעצם מפגש של הסובייקט עם מה שבחוץ, מה שיש בתודעתו. אמנם, התודעה הזו מתייחס למשהו שקיים באופן חיצוני לנו. אני מסכים שבאיזשהו מובן הסוליפסיזם נכון, אבל במובן אחר הוא שגוי לחלוטין. אולי נדבר במונחים של עולמות שונים, ונאמר שעולמנו הוא איך שהדברים מופיעים לחושינו ושכלנו.