אני נכנסת לחרדות שמובילות לבכי וצרחות ולחץ (הסבר למטה)

אין לך ממה לפחד, ואפחד לא חי לנצח וחיי נצח זה מאוס בשלב מסויים יש לך כ-80 שנים בעולם שזה המון אז תנצלי כל רגע

אל תדאגי זה יעבור לבד עוד איזה שנתיים כל מה שתרצי זה למות מילה שלי

שואל השאלה:
אני לא ארצה למות ואני יודעת את זה

את לא צריכה לפחד ודרך אגב , מוות זה כמו שינה לנצח.

תדברי על זה עם מישהו..
אולי עם ההורים ואם לא אז אולי גם פסיכולוג,לפעמים לשתף ולדבר על זה מאוד עוזר

גם לי יש את זה, בעיקרון זה די הפסיק לי כי אני מצליחה שלא לחשוב על זה בעזרת לחשוב על דברים אחרים ולהעסיק כל הזמן את המוח כדי לא לחשוב על זה (יש אמירה כזאת: "הדרך היחידה להפסיק לחשוב על משהו היא לחשוב על משהו אחר"), וזה באמת עובד (כי גם באיזשהו אופן שמפסיקים לחשוב על משהו במשך הרבה זמן מתרגלים לא לחשוב על זה), אבל לפעמים כן יוצא שאני עדיין חושבת על זה למרות זאת כי זה כן עולה לפעמים. אז גם אני מצטרפת לשאלה, מה לעשות כדי שזה יפסיק לגמרי..