אנשים שהדריכו כיתות ד לא משנה איזה תנועת נוער?

אני עכשיו מדריך כיתה ד', הם יכולים להיות ממש חמודים, אבל יותר מזה הם יכולים להיות נוראיים, להרוס כל פעולה שהשקעת בה, והם לא יעריכו כלום, אין להם רחמים.

איך להתגבר על זה? מעייפים אותם, נותנים להם לרוץ ולהוציא את על המרץ, ואז בחלק הערכי של הפעולה הם רגועים :) .

עוד עצה, יש לך מה שלהם אין, סבלנות, איפוק ומתינות. הם יתייאשו מתישהו מלהציק לך, כי הם לא יראו שזה "מזיז" לך.

אני?

חח לא יצא לי לשמוע הרבה מאז שנכנסתי להדרכה, תודה רבה :)

שואל השאלה:
אורות מאפל באיזה תנועה אתה מדריך?

בני עקיבא.

שואל השאלה:
הי גם אני אדריך שם שנה הבאה ב''ה נבטים:)

באר יעקב.

בהצלחה לך!

שואל השאלה:
יש לך אולי פעולות טובות להביא לי או אולי עוד טיפים?

שואל השאלה:
אני מתחילה ב1 לספטמבר להדריך נבטים

כן בוודאי.

שלושה מקלות - אף פעם לא ממצים את זה, תני למי שנמצא במצב קצת פרוע להיות המרחיק, זה יעשה את העבודה וייתן לו מוטיבציה להשתתף.

נחשי גומי (קרדיט למד"שית) - תקני חבילה גדולה של נחשי גומי. זה לא בריא, אבל זה מאוד עוזר.

לפעמים צריך לזרום עם השטויות שלהם, ובעצם זה די מהנה וגם מצמצם את הפער ומטשטש את הבדלי המעמד: זה שם אותך בעמדה של אחריות וידידות במקום סמכות ופיקוח.

לפעמים את תתייאשי שרצית להדריך מלכתחילה, ויכול להיות שתהיי מאוד מתוסכלת מכל מה שהזכרתי למעלה. ברגעים כאלה תדעי שיש תקווה ולמה לשאוף, יש ערך ומשמעות במה שאת עושה, וסך הכול הם די מצחיקים הקטנטנים האלה.

שואל השאלה:
אורות האפל תודה רבהה
ואנונימי כן יש לי מדשים הם שבט גדול ככה שאנחנו 5 מדריכים

שואל השאלה:
חח כן קצת קשוח אני מקווה שיהיה בסדר
לילט

הייתה לי שנה שעברה קבוצה של 15 טרוריסטיות והרבה פעמים היה לי קשה לגשר ביניהן עם כל הריבים שלהן אה והן גם בקלות יכולות להגיד לך "הפעולה משעממת" אבל זה ככה בכל גיל כמעט כי לחניכים אין טאקט, אבל סהכ זה מהמם וכיף ושווה כל רגע קשה

אני גם הדרכתי כיתה ד', מצד אחד זה ממש נחמד, הם חמודים כאלה ודי מעריצים את המדריכים.

מצד שני, כשאין להם חשק לשבת בשקט ולשמוע סיפור, מסר או איזו תובנה ערכית הם עלולים לחרב את כל המערך שהשקעת בו בבית בלי כמעט לשים לב או להתנצל.

לדעתי, אחד היתרונות הגדולים בגיל הזה זה שאפשר באמת לראות שאתה משפיע על השבט, אם זה בערכים שאתה מעביר בצורה מופשטת (במקום לדבר על הערך הנשגב של הוקרת הטוב, לספר להם עד כמה השומר בבית הספר שלהם מעריך את הבוקר טוב שלהם) ולראות שזה קורה בפועל, ואם זה בשבט עצמו שאפשר להשפיע עליו אם נגיד רואים ילד קצת דחוי חברתית אפשר לנסות לשלב אותו, מה שהופך להיות הרבה יותר מסובך ככל שעולה הגיל.

משהו שעזר לי בכמה פעולות- חבילת שוקולד. אמרתי לחניכים, השוקולד הזה נועד בשבילכם, אבל!
כל מילה שלכם שקוטעת את הסיפור/מסר אני אוכל קובייה, ככה זה נותן שקט מופתי :)
(אחרי פעם פעמיים שהבינו שאין לי לב לאכול להם את הצ'ופר ותמיד הבאתי עוד חבילה ספייר זה כבר לא עבד...)

אה והם גם הכי אמיתיים בגיל הזה, בלי פילטרים.
הם בקלות יכולים להגיד לך ''מה הכנת את הפעולה בדרך?" או ''מה זה הסיפור המעפן הזה''
אז צריך לדעת לא להעלב ולא לקחת ללב.

אצלי הם קבוצה גדולה מאוד בשיא היה 27 חניכים קבועים ( אני אגיד רגע שגם אצלי אני בנוער העובד והלומד זה מעורב בנים בנות יש תנועות נוער שזה לא )בכללי זה כיף מאוד צריך מלא אנרגיות הם צריכים מלא תזוזה כאילו 5 דקות אי אפשר לשבת איתם לשיחה אז תכיני את עצמך לזה והמלצה שלי תחשבי מטורף בפעולית שירוצו כת כל המתחם הם יהנו מיזה ובאמת שאין על לחזור הביתה גמורה כמדריכה זה הכי כיף שיש ואל תפחדי מנהנים לא נהנים אם את נהנת גם הם
ואם בא לך את יכולה לדבר איתי בפרטי אני עכשיו סיימתי את ההדרכה איתם ואני עוד זוכרת הכל