שאלה לדתיים שיעזרו לי? -

מותר אקפלה, בלי מנגינה יעני... וזה במשך שלושה שבועות עד תשעה באב :)

גיטין דף ז' "זמרא מנלן דאסורא"
אסור לשמע מוזיקה בכול השנה כתוב "בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו"
למי שכן שומע מוזיקה(כדעת הרמ"א במקרים מסוימים)אסור לשמוע כל מוזיקה מכלי לא משנה אם היא שמחה או לא אבל שלא בכלי רק מילים מותר

שואל השאלה:
ואם זו מוזיקה עצובה ו/דיכאונית? :(

שומעים מוזיקה ווקלית...

לאו דווקא.

האיסור על שמיעת שירים חל רק על שירים שיש בהם גידופים וניבולי פה.

נימוק:

שנינו במשנה, סוטה ט, יא (וראה תוספתא, סוטה טו, ג): מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטַל הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו".

בירושלמי, סוטה ט, יב (כד ע"ב = איכה רבה ה, טו) מבאר רב חסדא את הטעם: בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר. אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהן הן אומרים דברי נבלה בשיר. להבנת הקשר בין הסנהדרין לבין בית המשתיות עיין בירושלמי, כתובות א, א (כה ע"א = רות רבה ז, ח [בשינויים]): אמר רבי פינחס מיכן לבית הזה [בית הנשיא] שהן ממנין זקנים בבתי משתיות שלהן. אם כן הטעם לפי רב חסדא הוא שאין מי שישגיח שלא יאמרו דברי נבלה בשיר.

הטעם גם מתאים לבבלי סוטה מח ע"א, שם מבואר שרב הונא ביטל את השירים, ומהו הביטול? שם לעיל נכתב כך: "אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי שרי דגרדאי אסיר" - אני הולך לפי פירוש הערוך (מובא במסורת התלמוד), לפיו רב הונא בדק את תוכן השירים ומצא את שירי הבוקרים והנגדים נקיים מגידופים, ואילו את של האורגים כפסולים. רש"י מפרש אחרת, אבל קשה עליו, שגרדאי כמו נגדי ישירו כדי להזדרז במלאכתם.

ב-בבלי גטין ז ע"א גרסנו שמר עוקבא (מר זוטרא לפי גרסת תשובות הגאונים [אסף, סי' כא], אמנם בתשובת רב האיי הגרסה כלפנינו) אסר גם זמר בפה מהפסוק "אל תשמח ישראל, אל גיל כעמים". ו אין כאן סתירה לשאר המקורות, רק חוסר פירוש.

שואל השאלה:
שורה תחתונה? xd

יפה אורות
אבל אתה מוציא את הכתוב מפשוטו
הפסוק דיבר על מה שיקרה תכנית כאשר "הנה ה' בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה, והפיץ יֹשביה."(ישעיהו פרק כ"ד פסוק א')

א. לא אני, המשנה.

ב. אפשר לומר כאן שזו אסמכתא בעלמא כמו הרבה מתקנות חכמים, וכפי שכותב רבנו אברהם בן הרמב"ם.

ג. הפסוק מדבר על כך שאחרי הפורענות שתבוא לא ישמחו ויתהוללו בשירת שיכורים, אני חושב שאין מרחק רב מפשט הכתוב.

א. בסדר גמור

ב. אפשר לומר, אם כן החוק הזה לא בהכרח תקף למציאות בדורנו

ג. נכון אבל 1. זה היה בית ראשון 2. זה כן רחוק כי אחרת תקיים גם את שאר הפסוקים שם לגודמה פסוק ב' " והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו"

תיקון: ממחר יש נוהגים להימנע משמיעת מוזיקה (אם אנחנו מתעלמים מהאיסור לכאורה על שמיעת שירים בכל זמן).

מותר מוזיקה בלי כלי נגינה
יש כאלה שמוזיקה רגוע ולא משמחת כזאת
יש כאלה שבכלל לא מקפידים על זה

מותר מוזיקה בלי כלי נגינה.. כמו אקפלה וזה..

בטח שמותר לשמוע מוזיקה ביום יום! הרבנים הכי גדולים שומעים מוזיקה. יש מוזיקה בשמחות, חתונות, ואירועים גם של חרדים וכו' וכו'...
הבעיה שאתם מדברים עליה היא שמיעת מוזיקה בעלת תוכן הגורם להרהורים רעים, זו בעיה. לא מוזיקה באופן כללי.
מוזיקה זה דבר טוב! ביהדות היא משובחת.
הערה: יש בתורה איסור "בל תוסיף" אז אל תוסיפו איסורים למה שלא צריך.

לגבי מוזיקה בזמן זה, אני ממליצה שתשאל רב (אפילו שו"ת דרך האינטרנט). הוא יענה לך בצורה הכי טובה על מה שאתה מחפש.

זה לא בטח כי יש בזה כמה דעות בפוסקים, וזה לא פשוט לומר שהרבנים הכי גדולים שומעים מוזיקה ביום יום, תביאי עדות לכך.

לא מדובר כאן על שירי חשק ועגבים, להם יש סעיף אחר, מדובר כאן בשירים רגילים להנאה ושמחה (לדעת רש"י ותוספות) או בשירים עם דברי נבלה (לאו דווקא מי ניים).

אין קשר לאיסור הוספה על המצוות, כידוע האיסור הוא על חידוש מצווה על ידי נבואה ולא על ידי תקנת חכם (גם אם הסיבה לה היא רעועה ביותר).

אנונימית
שמחות זה משהוא אחר
מה גם שלדעת השו"ע אסור אף רב שנוהג לפני המחבר לא יכול למצא היתר
וגם לאשכנזים יש הרבה רבנים שאוסרים

ב. לא, זה העניין באסמכתא בעלמא, היא סימן ולא סיבה. לכן זה שהסימן בטל לא גורר את זה שהסיבה בטלה. הסיבה לא בטלה כיוון שדברי נבלה תמיד יהיו פסולים ומגונים. תראה את היחס החמור של חכמים לסוגיה: למשל, ב-בבלי שבת לג ע"א (ובדומה במס' כתובות ח ע"ב) אמרו:

בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות , ובחורי שונאי ישראל מתים, יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין, שנאמר: (ישעיהו ט, טז) "על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה". מאי "ועוד ידו נטויה"? אמר רב חנן בר אבא: הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה. אמר רבה בר שילא, אמר רב חסדא: כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנאמר (משלי כב, יד) "שוחה עמוקה פי זרות". רב נחמן בר יצחק אמר: אף שומע ושותק, שנאמר "זעום ה' יפול שם" (שם).

ג. הסעיף לא רלוונטי בכל מקרה, אשמח להתפלפל בעוד חילוקים בעניין בפרטי.

לא כל שיר הוא מגונה
אפשר לדון על זה בפרטי

נכון, ומשום כך מותר לשיר שירים בעלי תוכן נקי! כפי שהראיתי בטולי זמרא מתייחס דווקא לשירים עם תוכן פסול.