מה הטעם לחיים אם בסוף הכל נגמר?

אלו החיים

אני לא בעד להביא ילדים לעולם הזה, אבל בכללי את צודקת

הטעם בחיים זה לחיות את ההווה בצורה הכי טובה, תקחי את המחשבה הזאת למקום חיובי הרי חיים רק פעם אחת תעשי כל מה שבראש שלך ואל תדפקי חשבון לאף אחד!

זה למה העולם הזה הוא רק מעבר למקום טוב יותר...
מי שחי באמונה מבין שהעולם הזה הוא פרוזדור והוא רק אמצעי לאסוף מעשים טובים ולעבוד את ה כדי שנגיע לעולם הבא זכאים וניכנס לגן עדן.
מי שחילוני אני חושבת שיהיה לו קצת קשה לתת לחיים משמעות... (לא בקטע מזלזל סליחה מראש!)

כי הזמן שאנחנו כאן הוא מוגבל, זה ידוע לכולם. ובגלל זה צריך לנסות להינות ממנו כה שניתן. לא תמיד זה כזה פשוט, או מובן מאליו.
ו.. את לא יכולה לדעת אם אין לך אפשרות לתקן כי אף פעם לא מתת. אין לנו דרך לדעת מה קורה אחרי המוות ואם יש לנו הזדמנות לתקן או לחיות מחדש את החיים הללו.

מה שכן, אני מבינה מה את אומרת

שואל השאלה:
שטויות... ילדים שלא הספיקו כלום בחיים שלהם מתים בגיל 3 אפילו שנה ואפילו גיל 20 והם לא הספיקו כלום בחיים שלהם, אפילו לא להנות.
קשה לחיות בהרגשה שמחר יכול לקרות משהו ואתה לא יודע...

את קצת מלחיצה אותי שואלת השאלה xd

אז אל תחיי בהרגשה הזאת אל תחשבי על זה תחשבי על כאן ועכשיו

שואל השאלה:
אני לא מתכוונת לפגוע בעצמי.. אני מפחדת מי זה...

לאלא זה לא זה.. זה שאמרת שאי אפשר לדעת מה יהיה מחר

שואל השאלה:
כיזה נכון...
אי אפשר לדעת מה יקרה עכשיו מה יקרה עוד שנייה הכל תוך שנייה יכול להשתנות...

^^
זה נכון, אבל זה גם כיף. יש ריגוש בכל דבר כי אין לך שמץ למה זה יוביל ומה יקרה הלאה

שאלה אנושית שרבים תוהים לגביה לאורך ההסטוריה האנושית. למעשה כמעט כולנו.
התשובה תלויה באיזה מובן בוחנים את השאלה. פילוסופית, דתית, פיזיקלית, גנטית ועוד.
אני מניח שהתשובה הפשוטה ביותר היא שהחיים הם לא ההתחלה או הסוף, אלא המסע עצמו. כל מה שאת חווה באמצע, המשפחה, החברים, האהבות, האנשים שפגשת, ההתרגשות, האתגרים, השמחות, הידע שצברת, העזרה לאחרים.

נכון ^משפט חכם חיים רק פעם אחת ואם חיים נכון זה מספיק. יותר מדי מחשבות על החיים מבאסות..

אנונימית יקרה
את שואלת שאלה גדולה ועמוקה ואולי ההתעמקות שלך בשאלה הזאת גורמת לך למצב רוח ירוד , כי אמנם זו שאלה פילוסופית ביסודה אבל היא בהחלט גם נוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו, שהרי החיים שלנו מתחילים בלידה ומסתיימים במוות, שניהם לא בשליטתנו, זו דרכו של עולם. אבל מה שביניהם זו הדרך שאנחנו בוחרים לעשות ושם יש לנו הרבה בחירה, ויש בה הרבה טעם, אפשרויות רבות לצמוח, להתפתח, לתקן וליצור.
יקרה, ההתחבטויות שלך והשאלות שלך מאוד אנושיות וטבעיות ועולות לפרקים בתוכנו בתקופות שונות בחיינו, ומראות שאת כנראה אדם חושב ומעמיק, ואולי אין לך עם לחלוק את המחשבות האלה והרגשות שנילווים אליהן, וייתכן שזו אחת הסיבות להרגשה שאין טעם...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת ורוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. תוכלי לשתף במחשבות שעולות וברגשות שמציפים בעקבות זה, זה יכול להקל עליך ולהפיג מעט מחוסר השקט שזה גורם לך. נוכל להעניק לך אוזן קשבת במקום שמלא אמפתיה והכלה.

כניסה דרך הלינק המצורף למטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר

כל שלב בחיים נגמר. ולכן כדאי לנצל את הרגעים ולנסות להנות מהם. ולכל בנאדם יש שליחות בעולם תפקיד שמיועד רק לו. וברגע שאתה ממש את התפקיד אז אתה מסופק וחי בתחושה שהסוף שלי מתישהו יפסק . ולכל סוף יש התחלה אם אנחנו אנשים מאמינים אז כמובן שהתכלית בסופו של דבר חיי נצח כאשר המשיח יבוא. זו דעתי