אשמח לחוות דעת על קטע שכתבתי

זה קטע מתוך ספר שאני כותבת,לא עבדתי עליו הרבה ואשמח לשמוע נקודות לשיפור.
(בת 13)

הוא לא עונה,הוא לא עונה ,הוא לא עונה.
'הכל בסדר' אני מנסה לחשוב,אבל ברור לי ששום דבר לא בסדר.
הוא לא נמצא בשום מקום.
למה הגבתי ככה.
הוא סיפר לי שהוא ניסה לפגוע בעצמו אתמול וברחתי.
מה עובר עליי.
מה יש לי.
אני מסתכלת שוב ושוב על ההודעה שהוא שלח לי.
"אני מצטער,זה פשוט יותר מידי".
'הוא לא בסדר,הוא לא בסדר,הוא לא בסדר'.
אני מתקשרת שוב ושוב אף אחד לא עונה לי.
אני רועדת ולא מפסיקה לחשוב על מה עשיתי.
הוא אהב אותי וברחתי כי היה קצת קשה.
אני מסתכלת על התמונה שלנו מהטיול.
הדמעות זולגות לי על הפנים.
"אני אוהבת אותך" לחשתי.
בידיעה שהוא כנראה לא ישמע את זה שוב.

תרשמו את דעתכם הכנה:)