4 תשובות
כנל
תאמיני לי זה לא
אנונימי
תאמיני לי זה כן
אני ככ מתגעגעת לטירונות זאת היתה התקופה הכי טובה בחיים שלי
כיף לי ללכת עם המדים ברחוב אני מרגישה גאווה ופחות מפחדת לחצות את הכביש (אפילו דברים כאלו סתמיים)
אבל כן יש חסרונות שזה מפחיד ללכת ליד האויבים ברחוב עם המדים ..
מציעה להוריד ציפיות, אמנם אני לא ציונית בכלל ואפילו לא בצבא מתחושת שליחות או משהו אבל אני אישית לא רואה כלום מרגש בצבא.

אני בתפקיד טוב אבל לאו דווקא התחום ספציפית שאני הייתי רוצה לעסוק בו באזרחות אבל זה כן יתן לי יתרון באזרחות ואני רוכשת שם ידע שיעזור לי אבל בואי, זה לא באמת כזה שונה מכל עבודה אחרת שתהיה לי באזרחות חוץ מזה שכאן אני לא יכולה לעזוב, יש לי פחות עצמאות, פחות חופשים, תנאים פחות טובים ומכריחים אותי לעשות תורנויות מטופשות שלא קשורות לתפקיד שלי בעליל כמו ליווים(לשבת בכיסא כשיש עובדים), רסר- לטאטא מדרכה, או שמירה(נטו לשבת על הכיסא).

אני לא ממש סובלת ברמה של לעזוב ובסהכ מרוצה מאיפה שהגעתי ומאמינה שזה הכי טוב שיכולתי בהתחשב באפשרויות שהיו לי ובנסיבות והגעתי למקום שבאמת נחשב טוב אבל צבא זה לא מרגש כמו שזה נראה, ביום יום זה מרגיש כמו עבודה, זה לא כמו בסרטים ובמיוחד אם את בלוחמה או משמר הגבול.
אנונימית