9 תשובות
תלכי קודם כל לפסיכולוגית לדעתי היא תעזור לך יותר מאשר שאנחנו אנשים שלא מכירים אותך או את המשפחה שלך ניתן לך עצות שלא בהכרח יעזרו
הייתי אומר שזה יותר לתחום פסיכיאטרי מפסיכולוגי, תנסי לעשות אבחון תראי מה יגידו לך.
את צריכה לדבר על זה עם מישהו.י שאת יותר סומכת עליו מאנשים רנדומליים בסטיפס... 3>
את צריכה לדבר על זה עם מישהו.י שאת יותר סומכת עליו מאנשים רנדומליים בסטיפס... 3>
צודקים תפני לתחום הפיכיאטרי
בבקשה תפני לאמא שלך/מישהו אחר שאת סומכת עליו, אם לא תעשי את זה את תתקעי במצב שלך ואת תוכלי להגיע למצב מאוד לא טוב
תספרי לה, דחוף!
ותגישי תלונה במשטרה!
ותגישי תלונה במשטרה!
כל מושחת כזה בעצם מקדם את חברות התרופות, אז למה שלחברות התרופות וכו' תהיה סיבה למנוע מקרים כאלו?
כל גבר אנס ומתעלל נפשית, מייצר מלא נשים בעולם שצריכות לקחת תרופות או מדורדרות לזנות ואז קיימות להנאתם של המון בני המין הגברי...ושל דילרים.
אז לאף אחד אין אינטרס לטפל בשורש הבעיה - פושעים וזבלים אכזריים.
אני מקווה שיהיו לך כוחות לעשות כל מה שאפשר כדי שיהיה קצת צדק.
כל גבר אנס ומתעלל נפשית, מייצר מלא נשים בעולם שצריכות לקחת תרופות או מדורדרות לזנות ואז קיימות להנאתם של המון בני המין הגברי...ושל דילרים.
אז לאף אחד אין אינטרס לטפל בשורש הבעיה - פושעים וזבלים אכזריים.
אני מקווה שיהיו לך כוחות לעשות כל מה שאפשר כדי שיהיה קצת צדק.
אנונימית
נכון. אסור שלגברים כאלה יהיה כסף. תקחי לו את כל הכסף. זה ימנע חלק מהפגיעה באחרות.
אנונימית
יקרה,
נשמע שאת שבורה, נפשית ופיזית, ממוטטת..
מתארת לעצמי כמה זה מתסכל שבנוסף לקושי הפיזי שאת חווה את גם מרגישה צורך להסתיר את מה שעברת מפני אמא שלך שאכפת לה ממך..
יכול להיות שאת לא רוצה לפגוע בתפיסה שלה את אבא שלך, יכול להיות שאת לא בטוחה שהיא תאמין לך או תקבל את מה שיש לך לספר לה..
נדמה שאת נמצאת בתוך מלכוד בלתי אפשרי, והמערבולת הפנימית הזו רק שואבת ממך עוד ועוד כוחות..
יקירה, אני רוצה לבקש ממך לא להישאר עם ההתלבטות הזו לבד, לא להמשיך ולסחוב את הטראומה הזו לבדך, גם אם תחליטי שאת לא מסוגלת לספר לאמא שלך, חשוב שתשתפי בכך מישהו קרוב אלייך.
מזמינה אותך לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר, מקום בטוח לשתף בו, לדבר בו על הכל, להתייעץ ולחשוב יחד איך נכון יהיה לשתף את אמא שלך במה שעברת.
חושבת עלייך,
מתנדבת סה"ר
נשמע שאת שבורה, נפשית ופיזית, ממוטטת..
מתארת לעצמי כמה זה מתסכל שבנוסף לקושי הפיזי שאת חווה את גם מרגישה צורך להסתיר את מה שעברת מפני אמא שלך שאכפת לה ממך..
יכול להיות שאת לא רוצה לפגוע בתפיסה שלה את אבא שלך, יכול להיות שאת לא בטוחה שהיא תאמין לך או תקבל את מה שיש לך לספר לה..
נדמה שאת נמצאת בתוך מלכוד בלתי אפשרי, והמערבולת הפנימית הזו רק שואבת ממך עוד ועוד כוחות..
יקירה, אני רוצה לבקש ממך לא להישאר עם ההתלבטות הזו לבד, לא להמשיך ולסחוב את הטראומה הזו לבדך, גם אם תחליטי שאת לא מסוגלת לספר לאמא שלך, חשוב שתשתפי בכך מישהו קרוב אלייך.
מזמינה אותך לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר, מקום בטוח לשתף בו, לדבר בו על הכל, להתייעץ ולחשוב יחד איך נכון יהיה לשתף את אמא שלך במה שעברת.
חושבת עלייך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
תודה לכולכם, בסוף סיפרתי לאמא שלי והעניין בטיפול
תודה לכולכם, בסוף סיפרתי לאמא שלי והעניין בטיפול
אנונימית
באותו הנושא: