אני טיפה מרגישה לבד.. אני יודעת שאני שווה אבל לפעמים החברים שלי נותנים לי להרגיש כאילו אני הכי "מעפנה" בחבורה (המשך)

ואי זה ככך מוד
בקטע של אני יודעת שהם ישררו חברים שלי ויבינו אבל לפעמיים יש את ההרגשה הזאת של בלבד או לא מועדפת זה תמיד טוב להכיר עוד חברים (למרות שזה לא בשניה) מעניין אם מהאפליקציה הזאת אפשר

שואל השאלה:
זה תמיד מתהפך, פעם אני מרגישה טוב איתם ופעם אחרת ממש ממש לא..
ואין לי איך להכיר חברים אחרים כי כולם חיים בסרט או מוזרים באיזור שלי וזה למה יש לי חברים רק מהכיתה שלי ורובם חברים שלי מכיתה א (ואני פחות אוהבת אותם אבל זה מה יש- פחות אוהבת אותם כי הם צבועים ולא אמיתיים ואני כן אז זה לא כלכך מסתדר)

נשמע שאת ילדה מהממת. באמת. אני באופן כללי אוהבת להקביל את החיים לבנייה של פאזל ענקי ומסובך. תחשבי שהאנשים שמקיפים אותך הם החלקים, ואם יש איזשהו חלק שלא מתאים לך אתם לא תתחברו. מעבר לזה- ניסיון לחבר בינכם יכול רק לפצוע ולפגוע. אז בינתיים הם אלו שמקיפים אותך אבל יש פה אבל גדול- זה לא אומר שלא תהיה לך הזדמנות להכיר חלקים שכן משלימים אותך בעתיד. צריך רק לחכות שהזמן יעבור ויעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. כשתתחילי לעבוד, כשתסיימי בית ספר, כשתכירי אפילו כאן חברים ובתכלס לא משנה באיזו סיטואציה- תמיד האנשים סביבך משתנים, תמיד החלקים מתערבבים ויש לך סיכוי למצוא את החלק שמשלים.. אז סבלנות ואני בטוחה שזה יגיע כי נשמע שאת ילדה ממש בוגרת שמבינה את החיים ויזכה מי שיראה את המעבר. אני באמת מקווה שתכירי בקרוב את מי שיעצים אותך כי מי שתיארת לא באמת נשמעים כמו חברים גם אם הם מעבירים איתך את הזמן וגם אם לפעמים סבבה לך איתם. את תראי שאחרי שתכירי חברים אמיתיים את לא תביני בכלל איך חשבת שאלו הנוכחים הם חברים

ואי זה בול כל האחרים לא משהו והחברים שלי רובם פשוט מכיתה א' ואין ממש מה לעשות אבל לפעמיים ממש כיף ולפעמיים ממש לא אז לא יודעצ ותכלס אפשר להכיר חברים מכאן (נראלי) שמעתי שהרבה הכירו מכאן
את מהמרכז או משהוו?

שואל השאלה:
וואו תודה את לא מבינה איזו נסיכה את..
האמת שאמרת משפטים ממש נכונים שידעתי אותם בתוך הלב אבל אף פעם לא חשבתי עליהם והנה את כתבת לי אותם, הם באמת לא חברים אמיתיים ורק אנשים שאני מעבירה איתם את הזמן, זה תקוע לי כבר המון זמן בתוך הגוף אבל קשה לי לשחרר את זה כי אין לי עוד חברים ובתכלס אם אני אחשוב על זה אין לי אפילו חבר אחד אמיתי חוץ מההורים שלי.. ואם אני "אשכח" מכולם אני אשאר לבד בסוף וכנראה זאת הסיבה שלא חשבתי על זה יותר לעומק..
את באמת מלכה ואני מאחלת לך לילה טוב מאוד!!

שואל השאלה:
^חחח כן אני מהמרכז, בת 14וחצי
אני מרגישה פדחנית שכתבתי את כל זה ויכול להיות שטיפה הגזמתי גם בגלל השעה וגם בגלל המצב רוח.. אבל תודהה!

חחח אני גם מרגישה פאדחנית אבל תוב נו
אני 15 וחציי
וזה לא פאדחני לפעמים זה מה זה משחרר לכתוב משהו ולהוריד מהלב וכאן זה המקום כי אף אחד לא מכיר אותך...

אני יכולה להגיד לך שבערך בגיל 15 הייתה לי תקופה ממש מגעילה עם החברות. כאילו זה היה טרנד שלכל אחת יש איזה קראש משלה והתחילו לעשות לקים ולהתאפר ואני חשבתי שכל ההתנהגות שלהן ילדותית ולא התחברתי לזה אז הן ממש התחילו להתנכל אליי. ואיכשהו בכל זאת ניסיתי בכל הכוח להישאר בחבורה כדי לא לסיים את זה לבד. אבל ממש לא הרגשתי שיש לי חברות אמת. בסביבות הגיל הזה הייתי ממש פעילה פה באתר והכרתי הרבה חברים, אחת מהן נשארה החברה הכי טובה שלי ומאז עברו כבר 6 שנים! חברת אמת שבאמת לא אוותר עליה לעולם... מאז גם הילדות האלה השתנו והתבגרו, ביקשו סליחה והיום אנחנו באמת חברות טובות. ברור שגם הכרתי המון חברים בצבא ובעבודה.. זה באמת עולם אחר ממה שהיה וזה לא שאני ילדה חסרת ביטחון או משהו, אלא ממש ההפך. אם בא לך להמשיך לדבר על זה את ממש מוזמנת לשלוח הודעה 3>

שואל השאלה:
תודה לכם, הם ילדותיים וקטנים ממני (אני הכי גדולה תמיד לצערי חח) ומרגישים את זה בגיל (הפערים לא משמעותיים ממש אבל כן מרגישים) אז אין לי איך לדבר איתם כי הם לא יבינו, או שלא אכפת להם.. אני אקח את זה לכיוון של לדעת להסתדר גם בלי יותר מדי.

ולא אין לי יותר מידיי ביטחון אבל אני כן יודעת שאני בוגרת ואינטילגנטית אז אני לא לוקחת יותר מדי קשה אבל זה כן לא נעים באיזשהו אופן..

לא הצלחתי לנסח את עצמי כלכך בשאלה עצמה גם בגלל שאני עייפה וגם בגלל המצב רוח אז סליחה חחח

תקשיבי, אני באמת מבין אותך אבל אל תתייחסי את מי שאת ולפי מה שאני קראתי פה יש לך אחלה של ביטחוו