אתאיסטים כנסו רגע

גם לי הייתה קבלת שבת בגן, לא מפריע לי
בסופו של דבר הם יבחרו את הדרך שלהם

לא מפריע, רק שלא יגידו שזה חובה לשמור מצוות ושבגיל בוגר יותר יסבירו שאפשר להאמין בזה אבל זה בחירה אישית ואין הוכחה

לא מתכננת להישאר פה

לא נראה לי שיפריע לי, סך הכל זאת אמונה וכרגע ההשפעה של קבלת שבת על העתיד היא מינורית, וגם אם הבן שלי יהיה אדם מאמין- הכל טוב.

לא יפריע לי, כשהוא יגדל הוא יבין לבד במה להאמין

שואל השאלה:
לא יפריע לכם בכלל? לא רק בנוגע לקבלת שבת אלא גם בחגים והכל?
ואו חשבתי שיהיו כאלה שיפריע להם ולא ירצו
שמעתם פעם אל כאלה שאמרו שהם לא ירצו שהילד ישתתף או משהו כזה?

אני אמא. בגנים של שני הילדים שלי עורכים קבלת שבת. וכן, זה מפריע לי.
לפני יום כיפור הגננת סיפרה, שביום כיפור הילדים ילכו לבית הכנסת כדי לשמוע תקיעת שופר. כמו כן היא ביקשה להביא כמה מטבעות של 10 אגורות לצדקה.
זה ממש הרגיז אותי! התחלתי לריב שם עם הגננת ועם (כמעט) כל ההורים. אני לא מעודדת מתן צדקה סתם כך, זה לא בהכרח סוג הערכים שאני מעוניינת להקנות לבת שלי. בסופו של דבר היא כן הלכה לגן באותו היום, אבל עשיתי איתה שיחות לפני ואחרי.
בגלל שאנחנו חיים בסביבה קצת דתית, אני נאלצת להתמודד עם דברים כאלה מדי פעם. אני מקווה שאני עושה עבודה טובה.
כשהילדה מדברת על חגים ועל מנהגים, אני מדגישה בפניה שמדובר באגדות, לא בדברים שקרו באמת. היא עדיין קטנה וטרם שאלה "אם זו רק אגדה, למה אנחנו חוגגים את זה?".
היא כן שאלה אותי פעם אם אני מתפללת הרבה. הסברתי לה שאנחנו לא מאמינים באלוהים, כי הוא לא אמיתי. אבל יש אנשים שמשום מה כן חושבים שהוא אמיתי. ושזו לא אשמתם, כי מאז שהם קטנים סיפרו להם שהוא אמיתי. כי גם ההורים שלהם קצת התבלבלו.

יש לי איזה חבר, שהילד שלו הולך לגן רגיל (חילוני לחלוטין). יום אחד הילד אמר לו: "אבא, לפני שאוכלים צריך להגיד תפילה!" אז האבא אמר: "תפילה זה משהו שעושים בגן, לא בבית" ובכך סגר את העניין. זה גם מה שאני אמרתי לילדה לגבי קבלת שבת, שזה משהו שעושים בגן ולא בבית. כמו מפגש, לצורך העניין.

לא יפריע לי כי אני אחנך אותו למשהו אחר , ואני גם לא מתכננת לגור בישראל אז

אני לא לגמרי אתאיסטית אבל אני אענה בכל זאת
לא
כי זה משהו שמאחד בין ילדים בגן וזה עושה אווירה נעימה

אני מניח שזה יפריע לי.
אבל זה לא שאני יכול לעשות משהו בנושא.
אלא אם כן, עד אז יפרידו בין דת למדינה

שואל השאלה:
סופרתם
ואי תודה קודם כל לא חשבתי שיהיה פה מישהי/מישהו הורים כבר זה היה מעניין לקרוא עם זאת הייתי בשוק שממש התנגדת לזה כי בחיים לא שמעתי דעות כאלה, אבל זאת הייתה השאלה אני לא יכולה להתלונן חחח פשוט הייתי בשוק בעיקר מה שאמרת שאת מסבירה לילדה כי בחיים לא שמעתי דברים כאלה שאיך הורים מסבירים לילדים את כל הנושאים האלה, שזה אגדות וההורים של היחדים שמאמינים התבלבלו וכל מה שאנרת שם.
זה היה לי כזה קצת כואב שכאילו קראת לי ולעוד מלא שהתבלבלו וההורים שלנו אבל זאת הגעה שלך אני רק מקווה שאת לא אומרת את זה בפנים חחח. למרות שרוב ההורים החילונים בין אם מאמינים או לא (אני מניחה שיש גם כאלה שלא) לא ממש מתערבים בנושא הזה ומה שהילדים עושים בגן וכנראה לא אכפת להם, אבל זה בטח קשור לזה שאת אתאיסטית, למשל בבית אתם חוגגים חגים?
אם זה בסדר לשאול בת כמה הבת שלך ואיזה שיחות עשית איתה לפני ואחרי כיאלו מה אמרת? סליחה על החדירה לפרטיות קצת אולי זה פשוט ממש מעניין אותי
ושרבת עם הגננת וההורים זה היה על זה שלא צריך להביא אותם לשם? לבית כנסת כיאלו? למה בסוף הבאת אותה לכן אם ממש התנגדת לזה?
הילדים שלך בגן חילוני לא? אז לא אמור להיות קשר לסביבה בעיניים של הגן ניראלי.. או שהמשפחות האחרות הן מסורתיות כאלה זאת הכוונה?

שואל השאלה:
המחשמל אתה תוכל להתנגד לזה שהילד למשל לא יהיה בפעילות איכשהו אם ממש תרצה ימצאו משהו לעשות בכל הפעילויות האלה או שלא תביא אותו לגם באותו יום וכאלה דברים, השאלה אם זה ממש יפריע לך שתפעול בצורה הזאת.

^אני בספק

אבל עד אז אני לא יכול לדעת

קצת מפריע.

יפריע לי מאוד
אם הייתי רוצה שהבת שלי תעשה קבלת שבת, ותשיר שירי שבת וכל זה, הייתי רושמת אותה לגן דתי, לא?
עצם זה שעושים קבלת שבת וכו', מזלזל בהיותי חילונית ובהיותה של הבת שלי
(כמובן שאין לי ילדים,' הבת שלי' הכוונה לבת שאמן שיהיה לי)

הורה רוצה לחנך את הילדים שלו לפי אמונתו והשקפתו ולהעניק לו חינוך שהוא רואה לנכון.
אבל יש דבר כזה השפעה חברתית ומידע שנקלט מהסביבה, כמו המידע שנקלט לכם ואתם לומדים מפה מהאתר מהאינטרנט.
זה יכול ליצור משבר זהות לילד אבל רק אם החינוך לא הכי נכון ומסביר.

בסופו של דבר כל אחד מוצא את עצמו ומגבש
את מחשבתו הגיבוש העיקרי קורה בגילים 11-18 שזה גיל ההתבגרות ולכן יש לחלקכם מחלוקות עם ההורים ואי הסכמה
אבל משתנים כל החיים.

אני חושב שהורה שלא מאמין בדת ירצה לחנך את ילדיו לעולם שהוא ללא דת מתוך ערכים מסוימים שקיימים באתאיזם שלא מבדיל בין אנשים על פי רקע הדתי ממנו הם באים
זה ערכים שחשובים לחלק מהאנשים.

בהצלחה.

לא יפריע לי...
גם אני עשיתי קבלת שבת בגן
אני ככול הנראה לא אעשה קבלות שבת בבית, אבל בגן זה בסדר.
אני צריכה לתת גם לילד את הזכות שלו להחליט מה הוא יתחבר אני לא יכולה מראש למנוע ממנו משהו


בנוסף- מי אמר שכולם רוצים ילדים? אני לא רוצה

שואלת יקרה,
1. אני ממש מתנגדת לזה, כי אני לא אוהבת טיעונים בסגנון "מה רע שהילד יחשף לקצת יהדות? שיכיר קידוש?" אם הייתי רוצה שהילד שלי יכיר את הדברים האלה, הייתי טורחת ומכירה לו אותם. אם הייתי רוצה שהילד ידע מה זה קידוש, הייתי טורחת ועושה קידוש בבית. אבל זה לא. אני כן מדברת איתה על ערכים שכן חשובים לי, כי ערכים צריך לספוג בבית.

2. אני לא נוהגת להעליב אנשים, לא בנוגע לאמונה שלהם ולא בכלל. אז לא, אני לא נוטה להטיח אמירות שכאלה בפרצופם של דתיים אקראיים. :) כמו שאמרת: שאלת - אז עניתי. אני רק מופתעת מזה שבינתיים יש לי רק מינוס אחד.

3. איני יודעת מנין הבאת את הטיעון, כאילו לרוב ההורים החילונים לא איכפת מהנושא או ממה שהילדים עושים בגן. זה ממש לא נכון. הורים רבים מתלוננים על הדתה, אבל לא נראה שלמישהו ממקבלי ההחלטות איכפת.

4. חגים: בבית הוריי התחפשנו בפורים, ערכנו מפגש משפחתי בראש השנה, וחגגנו את ליל הסדר (לעיתים עם חמץ על השולחן). לעיתים הדלקנו נרות חנוכה. בביתי אני מתחפשת ומחפשת את הילדים, ואנחנו נפגשים עם המשפחה שלי בראש השנה. בליל הסדר אנחנו נפגשים בלי בעלי, הוא מתנגד עקרונית לקריאת ההגדה. אציין כי מבחינתי מדובר במפגש חברתי גרידא.
לפעמים אנחנו מדליקים נרות חנוכה, בלי קשר לתאריך. כי אנחנו אוהבים אש. :)

5. ביום כיפור האחרון הבת שלי היתה בת 4. בגן אמרו לה שתורמים כסף כדי לעזור לאנשין מסכנים. הסברתי לה שאם יש מישהו מסכן, לא צריך לתת לו כסף אלא אוכל, בגדים, צעצועים וכולי. אמרתי לה גם שיש אנשים שלא רוצים לעבוד ולכן אני לא רוצה לתת להם כסף, כי לא מגיע להם. ושיש אנשים שלא יכולים לעבוד, למשל כי הם חולים, ולהם כן צריך לעזור.
אחרי, שאלתי אותה איך היה. הבנתי שכל הילדים נתנו כסף והיא לא רצתה להיות שונה. כנראה שהגננת חילקה כמה מטבעות גם לילדים שלא הביאו מהבית, כדי שלא יהיו שונים.

6. הריב היה על עניין התרומה. ברור שלא אכפת לי מהשקל המסכן הזה, אלא מעקרון התרומה. כקפיטליסטית אני לא מאמינה כמעט בכלל בתרומות. אם אני רואה קבצן, אני שמחה לתרום לו תפוח או מאפה שברשותי. אני גם תורמת בגדים וצעצועים שאין לי צורך בהם. וכך אני גם רוצה לחנך את הילדים שלי, לא לתרום סתם כסף, לא ליפול בפח ולא להאמין לכל אחד. לבדוק טוב טוב לאן הכסף הזה הולך.
ולא פשוט לתת לבנאדם כי הוא אולי מסכן.

7. לא היתה לי התנגדות לכך שהיא תבקר בבית הכנסת, כל עוד לא מנסים להחזיר אותה בתשובה. בכל מקרה, זה היה או זה, או לקחת באותו יום חופש מהעבודה ולהישאר איתה בבית כדי שלא תלך. לא כל כך פשוט כמו שאולי חשבת. :)

8. הילדים בגן חילוני, אמת. אבל הגננת מחליטה מה לומדים בו. וכן, זה קשור לסביבה - הורים יעדיפו לשלוח את הילד לגן שמתאים להשקפת עולמם. אציין כי מדובר בגן פרטי. ולדעתי רוב ההורים מאמינים (מה שנקרא "מסורתיים") וכך גם הגננת.

9. תודה שקראת עד כאן!

לא מפריע לי שהילדים שלי יהיו חשופים למידע, להיפך. כן אחנך אותם מגיל קטן לקחת הכל בעירבון מוגבל. זה שככה הגננת אמרה זה יופי, האם זה נכון? לא בהכרח. אממה, הדרך בה מחנכים היום בגנים ובבתי הספר היא שגויה בעיניי, גננות מספרות סיפורים מופרכים כאילו היו אמת לאמיתה (ושוכחות שמדובר בילדים, התמימות שלהם גורמת להם להאמין. עוד יותר כשמדובר באיש סמכות "אבל הגננת אמרה") , אין איזון בין תכני דת ומנהגים לתכני ליבה, אין מקום מאפשר לשאילת שאלות קשות שכן התשובות אינן מספקות באופן גורף, אין חוצץ בין היהדות כשלעצמה לדת היהודית. הייתי שמחה שבמקום סיפור מופרך על איש שהכה במקל שהפך לנחש הגננת הייתה מספרת קצת על ההיסטוריה של המדינה בצורה מונגשת.
צריך לחדד בין מנהג שהוא יכול להיות נחמד וכיפי לבין הטעם שלו. הדבר שילדים אולי הכי אוהבים לעשות זה לשאול למה על כל דבר, דווקא בשלב הזה סבלנות של ההורים תשתלם. לענות על כל שאלה בנועם, הצגת שני צידי המטבע. אין כאן בריחה מחינוך, בסופו של דבר ההורים ינהלו את ביתם כטוב בעיניהם, במיוחד בגילים הקטנים כשהמוח והילד מפתחים את עצמם. אבל אסור בתכלית האיסור להמיט חושך על עולמו של ילד כאילו יש רק נתיב אחד שנכון, והסוטה ממנו הוא אינו בסדר.

כאילו התכנון שלי זה לעבור ללונדון אבל בתכלס לא יפריע לי כי כמו שאני בחרתי בדרך אית בחיים שלי גם הם בסופו של דבר יעשו את ההחלטה שלהם אבל שלא יכניסו להם לראש שזה חובה ויהפכו לי את הילד בסוג של כפייה (בדרך עקיפה )

לא נראה לי שיפריע לי גם לי היה קבלת שבת בגן וזה היה דווקא כיף הילדים שלי יהיו מספיק חכמים בשביל לדעת שאין אלוהים..

לא יפריע לי, אני לא חושבת שבחו"ל עושים קבלות שבת :/

שואל השאלה:
סופרתם
1. הבנתי, ואין גן שיותר דומה למה שאת רוצה בשביל הילדה שלך? שעוד הורים כמוך?
3."ממה שהילדים עושים בגן" את מתכוונת כיאלו דברים שקשורים לדת? אני הבאתי את זה כי אני עובדת בגנים וזה לא נראה שלהורים מפריע מזה, אולי יש דברים שאני לא יודעת.. אבל אני מניחה שלרוב ההורים לא אכפת ואולי הם אפילו רוצים שידעו קצת דברים, או אולי לא משהו שחשוב להם שיכירו אבל גם לא אכפת להם מזה, מהכרות שלי עם הורים וגנים.
4.מעניין אותי למה בעלך מתנגד עקרונית לזה חחח למרות שזה פחות קשור לשאלה.
5. זה היה רמז לחרדים? בכל מקרה הצדקות זה תמיד לאנשים שצריכים לא יביאו את זה סתם לא שים שלא צריכים עזרה.. למה חשבת שמביאים את זה לסתם חרדים או משהו כזה?
6.אין לי מושג כל כך מה קפיטליסטית אבל הבנתי מה שאמרת אחרי, זה דווקא טוב לדעת לא לחלק לכל אחד שמבקש.
8. ברור שכל הורה ישלח את הילד לגן שמתאים לו, התכוונתי למה היא לא בגן שיותר מתאים לך? או שאין כזה? אמרת שאת בסביבה מסורתית אז זאת בעיה, וכנראה שגם רוב ההורים החילונים לא יהיו איתך לגמרי באותה דעה.
לא ידעתי שהגננת מחליטה לבד.. חשבתי זה קשור במערכת חינוך כזאת שמשרד החינוך "דורש" שיהיו לפיה משהו משותף בערך לכל הארת או משהו שמלמדים את הגננות, אבל בעצם אמרת שזה גם פרטי.
9. בכיף :) זה מעניין למרות שעניתי באיחור ממש

שואל השאלה:
epic fail בגן חילוני לא מספרים יותר מדי לעומק את הסיפורים אלא רק את המסורת ובגדול.. אני טועה?
לא חושבת שאפשר להגיד לילדים בני 4 ככה וככה ואז אבל זה אולי לא בטוח, כיאלו זה לא קשור כל כך אלה ילדים פשוט מספרים להם את המסורת של העם כי אנחנו יהודים אז זה מאוד לגטימי ובעתיד שהם גדלים הם כבר יכולים להבין מה זה "אולי זה קרה חא בטוח" וכיאלו הם יחליטו לבד, פשוט להגיד לילד "היום נשמע את הסיפור של פסח (סתם דוגמא) בני ישראל היו עבדים במצרים ויצאו לחירות ועברו את ים סוף, אסל רגע זה אולי לא בטוח שזה באמת היה" הבנת כיאלו מה לא הגיוני פה ככה לספר לילד? מה גם שבגן חילוני לא ידברו כל כך על אלוקים.

בעיניי זו לא המסורת של העם, אני רואה את זה בתור ספרות. ברוב המוסדות מעבירים את המסר שהדבר מציאותי לגמרי ואכן קרה לפני מספר שנים. לא מפריע לי שהם יתוודעו לסיפורים (היינו הך; כיפה אדומה, הברית החדשה, המיתולוגיה היוונית) ובאותה הנשימה יבינו שיש לקחת הכל בעירבון מוגבל, כנראה שאחנך על פי דרכי להבנה שאלו רק סיפורים ותו לא (בסופו של היום אני אתאיסטית וככה אני רואה לנכון), אם יראו את עצמם נכונים להאמין בעתיד, לא אעמוד בפניהם אלא רק אוודא את איתם את הבסיס.
זה שחינכתי לx מסויים וזה מה שנכון וטוב בעיניי- , לא אומר שהם חייבים להיות כמוני כשיגדלו. ישנם הרבה דרכים לחיות את החיים, אני יכולה לעשות את המיטב עבורם כראות עיניי. ובשלב מסויים, להרפות ולקבל אותם כפי שהם.

[epic fail],
כן, יש את הקטע עם דברים שהגננת אמרה. הסברתי לילדה שהגננת היא נחמדה מאוד ואנחנו מאוד אוהבים אותה, אבל לפעמים היא טועה או מתבלבלת. מכיוון שהילדה כבר יודעת שאף אחד לא מושלם ושכולנו מתבלבלים לפעמים, היא מקבלת את זה בהבנה.
ועדיין, אם הגננת מדברת על תפילות, זה לפחות מסקרן את הילדה. וכמו שאמרת, חשוב להסביר לילדים באורך רוח, לענות על כל שאלה ותהיה שלהם ולתת את המידע שאתה רוצה לתת להם.

שואלת,
1. כשרשמתי את הילדה לגן, לא ידעתי שיהיו בו דברים כאלה. בסך הכל רוב הזמן אין לי תלונות, הילדה מאושרת ואוהבת ללכת לגן, יש לה שם חברים וחברות והכל טוב. בדיעבד, אני לא בטוחה שהייתי מכניסה אותה לגן אחר רק בגלל הדברים האלה. אל תשכחי שיש שיקולים נוספים בבחירת גן. אז זה לא ברמה של לעבור גן, אבל זה עדיין מפריע.
3. כן, התכוונתי כמובן לתכנים דתיים שמועברים בגן. את עובדת בגנים - כגננת או כסייעת? לרוב ההורים באים בטענות לגננת, לא לסייעות.
להלן אתייחס למה שכתבת: "בל אני מניחה שלרוב ההורים לא אכפת *ואולי הם אפילו רוצים* שידעו קצת דברים". אנא, אל תעלבי ממה שאכתוב להלן, זו חלילה לא מטרתי. אבל מאוד מכעיס אותי כשדתיים טוענים דברים כמו "חילונים רוצים שהילדים שלהם יכירו את הדת, הם שמחים שיש מישהו שמכיר להם אותה". אז לא, אנחנו לא. אם ארצה להכיר לילדים שלי את הדת, אטרח לעשות זאת בעצמי. כמו שאני טורחת להטמיע בה השקפות פילוסופיות אחרות שלי.
קראתי פעם ראיון עם איזה חרדי על חוקים שקשורים לשבת. והוא אמר: "החילונים הרי רוצים שנשמור שבת גם עבורם". זו אמירה מאוד מקוממת. איני יודעת מנין היא מגיעה - מאיזו הנחה שחילונים רוצים לשמור שבת, אבל לא עושים זאת בגלל אילוצים כאלה ואחרים? אז לא, אנחנו לא רוצים לשמור שבת ולא רוצים שאחרים ישמרו את השבת עבורינו. אנחנו לא מאמינים שיש בכך צורך. אם זה היה חשוב לנו, היינו עושים זאת בעצמנו. ואנחנו לא רוצים שילמדו את הילדים שלנו דברים שאנחנו לא מאמינים בהם, ויגידו להם שזו אמת. אז לא, מי שלא מאמין, לא רוצה שילמדו את הילד שלו להאמין.
לגבי האיכפתיות: זה לא שלא איכפת, הרבה פעמים אין לנו כח, בסוף יום עבודה ועם כמה קטנים, להתעמק יותר מדי בעל מה בדיוק דיברו בגן. אני יודעת שזו בעיה, אבל זה לצערי המצב.
4. בעלי מתנגד עקרונית לקריאת ההגדה, כי הוא מתנגד לכל טקס דתי באשר הוא. לא חשוב כמה אני מסבירה לו שמה שחשוב זה המפגש המשפחתי. אגב, רק לפני כמה שנים גיליתי - שימי לב - שיש המשך אחרי שולחן עורך! הייתי בשוק.
5. זה לא רמז לאף אחד. זה יכול לכלול בחורי ישיבות או כל אחד אחר שלא עובד כי הוא לא רוצה לעבוד, ולא כי הוא לא יכול. אני לא יודעת למי ה"צדקות" האלה הולכות. אם הן הולכות לישיבה, אני לא מעוניינת לתרום. גם לא אם הן הולכות לסייע למישהו בחתונה.
6. קפיטליזם = שיטה כלכלית שאומרת, שהמדינה צריכה להתערב כמה שפחות בשוק. בפרט, זה אומר לא לתת קצבאות. ההיפך מסוציאליזם, לצורך העניין.
דוגמה להמחשה: אם אני נותנת 2 שקלים ואומרים לילדה שזה "תרומה לצדקה" - זה סוציאליזם ואני נגד. אבל אם אני נותנת 20 שקלים ואומרת לילדה שזה תשלום עבור הביקור בבית הכנסת - זה קפיטליזם ואני בעד. כי כך אני מחנכת את הילדה: אין מתנות חינם. נותנים לך משהו - שלמי עבורו. אל תצפי לקבל דברים, עבדי עבורם. אל תגידי "מגיע לי!", אלא התאמצי כדי להשיג את מה שמגיע לך.
8. כאמור, לא ידעתי שיהיו בגן כאלה תכנים. וכאמור, ישנם שיקולים נוספים בבחירת גן. למשל, היה גן לקטן שפסלתי מראש, לאחר שגיליתי שמתפללים שם לפני כל ארוחה. אבל הרבה פעמים קשה לדעת על הדברים הקטנים הללו.
נכון שזה גן פרטי, אבל הם כפופים למשרד החינוך. כלומר יש תכנים שהם חייבים להעביר, יש תקנים שהם חייבים לעמוד בהם, ועוד. וגם בגן עיריה, למיטב הבנתי, הגננת לא בדיוק מחליטה לבד על כל התכנים. אבל יש הרבה דברים שהיא קובעת, יש את רוח הדברים. למשל, גננת יכולה להעביר את כל התכנים החילוניים של משרד החינוך, אבל להשתמש הרבה בביטוי "בעזרת השם". זו דוגמה למשהו שאת לא יכולה לדעת מראש.
9. הכל בסדר :) גם אני עניתי באיחור.

בנוגע למה שכתבת ל- epic fail:
בעיניי זה מאוד *לא* לגיטימי לספר לילד שדברים כאלה קרו באמת. ממש כפי שלא לגיטימי לספר לילדה שבבוקר, אל השמש קושר אותה (את השמש) למרכבה שלו ונע במסלול לאורך השמיים, ובערב עובר עם המרכבה שלו אל מעבר לאופק. או שיש איזה אלוהים שברא את העולם. מבחינתי, שני אלה סיפורים לא נכונים ולא רלוונטיים. הם אולי נחמדים כסיפורים, אך לא יותר מזה.
בנוגע לדברים כאלה ואחרים אני טורחת להדגיש בפני הילדה שאלה דברים שלא באמת קרו, אבל הסיפור אולי נחמד. כלומר, זה יכולה להיות סיפור מעניין, אבל זה רק סיפור. כמו שהיא יודעת (למשל) שבילבי היא לא ילדה אמיתית, ושמי שהיא ראתה על הבמה זו שחקנית שהתחפשה לבילבי בזמן ההצגה. ושמה שכתוב בספר על בילבי אינו אמיתי. כך גם סיפורים אחרים שהיא שומעת - על שבלול שחיפש בית אחר או על אלוהים - אינם אמיתיים.