אני מרגישה שלוחצים עלי להפרד ממנו

ואני לא יכולה עם זה יותר, זה שובר אותי!!!
אתמול הוא הזמין אותי בשם אמא שלו לבוא לעשות על האש עם כל המשפחה ולישון אצלו או אצל אחותו כי אין לי איך לחזור (אנחנו גרים רחוק אחד מהשני) וההורים שלי עשו מזה ביג דיל ולא רצו שאני אלך, אבל אז הם הרשו לי בתנאי שאמא שלי תדבר עם אמא שלו (הן לא דיברו לפני זה אחת עם השניה) ואז אחרי שהיא דיברה איתה אמא שלי נרגעה טיפה כי היא שמעה שאמא שלו חמודה ומאוד אוהבת אותי והיא הרשתה לי ללכת, אבל אז היום אחר הצהריים היא התהפכה ולא רצתה שאני אלך שוב, אבל אמרתי לה שאני הולכת וזהו. אז התארגנתי ועליתי לאוטובוס (לפני משהו כמו 30 דק') וברגע שעליתי לאוטובוס אמא שלי התקשרה אלי להגיד לי שאמא שלו התקשרה אליה ואמרה לה שאחותו תקפיץ אותי חצי מהדרך הביתה (ז''א שאני לא ישנה אצל חבר שלי או אצל אחותו) והיא הוסיפה ואמרה שאנחנו עוד צעירים (אני 18 והוא 17 וחצי) ושיש לו עוד צבא לעשות ושזה ייקח זמן (ופחות או יותר אמרה שאין לנו עתיד) אמא שלו אמרה את זה בידיעה שזה יגיע אלי.
ואני מבולבלת רצח, כי מצד אחד היא הזמינה אותי לבוא ומצד שני היא רמזה לי לסיים את זה או משהו בסגנון ואני עם דמעות בעיניים ורושמת לכם את זה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות. ההורים שלי מתחילת הקשר התנגדו שנהיה ביחד (אני באה מבית דתי וגם הוא) ואני נלחמתי עלינו, כי אני מרגישה ויודעת שיש בנינו משהו מיוחד ושזה לא סתם משהו מזדמן. ההורים שלי לא מפספסים שום הזדמנות להגיד לי להפרד ממנו ועכשיו זה מגיע גם מצד אמא שלו ואני מרגישה כאילו סחטו לי את כל הכוחות בבת אחת. אני אוהבת אותו כל כך, אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה להיות בלעדיו ואני לא אפרד ממנו, אבל קשה לי, קשה לי להיות חזקה כל הזמן ונמאס לי לריב עם ההורים שלי על זה. מה לעשות? אני בדרך אליו עכשיו ואני מרגישה סחוטה נפשית.
(ממה שידוע לי ההורים שלו לא לוחצים עליו להפרד ממני חוץ מפעם אחת כשהם גילו שאנחנו ביחד בפעם הראשונה)

אני יודעת שזה ארוך, אבל בבקשה תקראו, אני חייבת עצה