תשובה אחת
אני מאודיסאה בבן גוריון.
מכינת הקיץ אצלנו הייתה בערך ככה:
כל בוקר הגענו ב9:00 לאוניברסיטה, בבוקר הראשון חולקנו לשתי קבוצות לפי המסלולים שיש, מדעים (מתמטיקה כימיה ופיסיקה) או מדעי המחשב (מדעי המחשב ומתמטיקה). קיבלנו מערכות שעות לפי המסלולים שלנו והלכנו לשיעורים.
בכל יום היו לנו 8 שיעורים, אני הלכתי למסלול מדעי ואליו אני אספר:
היו 4 שיעורים עיקריים:
פיסיקה, היו 8 שיעורים בשבועיים הללו, המרצה היה בחור מאוד משעשע בשם עמנואל, אחד המורים הכי טובים שלימדו אותי אי פעם, החומר שלמדנו שם היה חומר חדש, שגם לא לומדים לבגרות.
כימיה, 8 שיעורים נוספים בשבועיים הללו, החומר פה היה חומר מאוד בסיסי, מתכות, על מתכות קשרים קוולנטים.
מתמטיקה, היו 6 שיעורים במתמטיקה, ספציפית למדנו לוגיקה, זה היה מאוד נחמד אבל לא מסובך במיוחד, בעיקר חומר הבנתי.
תרגול מתמטיקה, היו עוד 4 או 6 שיעורי תרגול למתמטיקה עם סטודנט לתואר שני מהאוניברסיטה שבהם חזרנו על החומר מהשיעור הרגיל ותרגלנו אותו.
חוץ מזה היו גם כל יום לפחות שעתיים של שיעורים מיוחדים (נגיד שיעור שבו מביאים את תלמידי אודיסאה מהשנים הבוגרות שידברו אתכם), הרצאות אורח (מרצה מהאוניברסיטה שסתם מדבר על דברים שלא חשובים לכלום אבל הם מעניינים), פעילויות חברתיות (יש להם איזו חברה שעושה פעילויות חברתיות וחשוב מאוד להשתתף בהן, היה לי חבר שלא התקבל כי הוא לא השתתף בהן. הן חשובות לא פחות ואף יותר מהשיעורים והמבחנים) או דברים דומים.

כל יום היה גם שעה חופשית בצהריים רוב התלמידים הלכו לאכול בקפיטריה (מקבלים שוברים לארוחות) וכשהם סיימו לאכול הם חזרו לבניין ודיברו על דברים עד שהשיעור הבא התחיל.

ביום האחרון היו שלושה מבחנים (אחד לכל מקצוע) ואחריהם הייתה פעילות חברתית אחרונה וכולם הלכו הביתה.

חוץ מזה לא לומדים בשישי או בשבת, ולנו נתנו גם חופש בימי שלישי שבהם אני תרגלתי את החומר.


חשוב מאוד גם ליצור קשרים עם אנשים שם, לא חובה לזכור את השמות של כל האנשים שסביבך, אבל עם הצוות יראה מישהו שיושב לבד כל היום, אוכל לבד, כמעט לא מדבר (לא בשיעורים, לא בהרצאות ולא בפעילויות החברתיות ולא בזמן החופשי), זה עשוי להוריד באופן מסיבי את הסיכויים שלו להתקבל. בלי קשר, אלו אנשים חכמים, אני הגעתי לאודיסאה כילד הכי חכם בכיתה שלי, ואחד משני הילדים הכי חכמים בכל השכבה ועדיין באודיסאה הייתי אחד החלשים ביותר, כולם או כמעט כולם היו חכמים ממני, אבל כשדיברתי איתם לקראת הסוף בשבוע האחרון, כל אחד מהם אמר בדיוק אותו דבר, אפילו אחד מהם (שאחרי זה התקבל איתי) שבאופן אישי הרגשתי שהוא הרבה יותר חכם ממני הודה בפני שהוא מרגיש שהוא לא מצליח להתקבל וכשאני אמרתי את אותו הדבר הוא צחק ואמר שאני הולך להיות האחד שנכנס עם הציון הכי גבוה. הם אנשים חברותיים ונחמדים בסך הכל ומתוך 20 אנשים שהתקבלו איתי למסלול מדעים, 10 הפכו להיות החברים הכי טובים שלי.



עם את צריכה עוד משהו רק תשאלי, אני אשמח לענות על כל שאלה.