למה כולם חושבים כל הזמן שאמונה זה רק כדי להשען על משהו שקשה וזה הכל? ואומרים שזה הכי קל לחיות ככה?

זה משגע אותי, כי האמונה בה' היא הרבה יותר מלהשען על מישהו שקשה..
זה להאמין תמיד בטוב וברע, לשים מבטחים בה' שהוא יוביל אותנו לאן שצריך
זה לוותר על הרבה דברים למען מטרה מסויימת, להתעלות על עצמך ועל היצר שלך ועל רצונות מסויימים.
מעצבן שאנשים חושבים שהאמונה מתחילה ונגמרת ב להשען על משהו שקשה וזה הכל וככה זה הכי קל לחיות ובגלל זה המאמינים בוחרים בחיים האלה.
זה ממש ממש לא נכון, מה אתם חושבים?